הטלת עונש מוות על מחבלים היא תפיסה רווחת במערכת הביטחון?

במערכת המשפטית והפוליטית עדיין מתלבטים באיזו דרך בדיוק יש למצות את הדין עם מחבלי הנוחב'ה שאחראים למתקפת חמאס ב־7 באוקטובר ונעצרו על־ידי ישראל. כשח"כ יצחק קרויזר מעוצמה יהודית נשאל על כך, הוא חזר על הקו אותו מקדמת המפלגה עוד מלפני פרוץ האירועים. "למחבלים מגיע דין אחד והוא מוות", הוא אמר, "...דרך אגב, זו תפיסת עולם שהיא לא רק שלנו… היא רווחת גם במערכת הביטחון". בהמשך הזכיר קרויזר שיחות שקיימו במפלגה עם "אנשי מערכת הביטחון לשעבר" שתומכים במהלך, אך לא נקב בשמם. 

● חוק עונש מוות למחבלים שנעצר בכנסת היה מאפשר לטפל במחבלי הנוח'בה?
● מתי אפשר לגזור עונש מוות בישראל, והאם זה רלוונטי לאירועי 7 באוקטובר?
● עבירות חמורות ובתי דין מיוחדים: כך נערכת ישראל להליכים משפטיים נגד מחבלי חמאס

האם קרויזר התכוון לתמיכה שהושמעה עוד לפני 7 באוקטובר (המפלגה מובילה חוק בנושא שאושר בקריאה טרומית כבר בראשית 2023) או לתמיכה שנשמעת כעת? הדברים יכולים להתפרש גם כך וגם כך, והוא לא השיב לפנייתנו. בדקנו את שתי האפשרויות.

נתחיל מהעמדה ההיסטורית שהציגו במערכת הביטחון, שהיא מובהקת מאוד. דוגמה לכך אפשר לקבל מהתרחשות דומה שאירעה כבר ב־2018. אז מי שקידמה חוק בנושא - שהיה מרוכך יותר - הייתה מפלגת ישראל ביתנו. כשהחוק הגיע לדיון בוועדת חוקה בנובמבר, השמיעו גופי הביטחון השונים התנגדות נחרצת. "אנחנו עוסקים במאגר אוכלוסייה של מחבלים… (ש)הנחת העבודה שלהם היא שהם לא יחזרו חיים. לכן, אין כאן אלמנט של הרתעה", אמר נציג השב"כ בדיון. לפי פרסומים בתקשורת, גם ראש השב"כ דאז, נדב ארגמן, התייחס לחוק בוועדת חוץ וביטחון ואמר: "אני מתנגד. זה לא מועיל לדבר". מטעם המל"ל נמסר בוועדת חוקה אז כי "יש להשאיר את המצב (החוקי) הנוכחי על כנו".

ולא מדובר באנקדוטה או אירוע נקודתי. "גורמי הביטחון תמיד אמרו שהשימוש בעונש מוות לא רק שלא מרתיע - הוא עלול להביא לתמרוץ יתר", אמר לנו לא מזמן עו"ד רז נזרי, לשעבר המשנה ליועמ"ש.

גם פרופ' יונתן יובל, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, החוקר את עונש המוות בישראל ובעולם, מסכים כי "היסטורית במערכת הביטחון התפיסה לאורך השנים הייתה הפוכה (לדרך של עונש מוות)".

במאמר של פרופ' בועז סנג'רו, שסקר את הנושא, מוזכר למשל כי עוד בשנות ה־80 התקיים דיון בנושא בוועדת החוקה, ואז, לפי פרסומים בעיתונות, הסביר היועמ"ש דאז, יצחק זמיר, כי לדעתם של "נציגי זרועות הביטחון השונות, לא דרוש שינוי בחוק הקיים".

ומה קורה כעת? האם אירועי 7 באוקטובר הובילו לכך שכיום "התפיסה הרווחת" במערכת התהפכה? לא מצאנו כל עדות לכך. מהמל"ל נמסר לנו כי ועדת השרים לענייני חקיקה הטילה עליה לבצע עבודת מטה בנושא (בעקבות אישור החוק שהזכרנו בקריאה טרומית), וכי "הדיון נמצא בעיצומו וטרם גובשה עמדה בעניין". בשב"כ ובצה"ל סירבו להתייחס באופן רשמי. עו"ד נזרי שהזכרנו, ומשמש כיום גם כיועץ למשפחות החטופים, אמר לנו לאחרונה כי לדעתו "הצעת החוק בעיתוי הנוכחי אפילו יותר מסוכנת", על רקע העובדה שחמאס מחזיק כעת בבני ערובה.

בשורה התחתונה: דבריו של ח"כ קרויזר אינם נכונים. באופן היסטורי גופי הביטחון השונים הביעו התנגדות, לעתים נחרצת, לשינוי החוק כדי שיאפשר גזירת עונש מוות על מחבלים, או יקל על כך. ייתכן שכוונתו של קרויזר הייתה שכעת חל שינוי מהותי בעמדה זו, אך אנחנו לא מצאנו עדות לכך, ומהתשובות הרשמיות שקיבלנו מהגופים לא ניתן להסיק זאת.

תחקיר: אביה שקלאר־חמו