מיטב: "באג"ח הדולריות ישראל כבר נסחרת כמו מדינה בדירוג BBB"

התקציב אושר, והתחזית לגירעון עומדת על 6.6% • הפרופ' לכלכלה עומר מואב אומר כי "תחזית הגירעון היא רק 'תחזית' ותמונת המצב יכולה להשתנות לרעה" • בינתיים, השווקים לא מחכים לממשלה וכבר מתמחרים את הורדת דירוג האשראי של ישראל

צילומים: AP, נועם מושקוביץ' (דוברות הכנסת), חיים צח (לע''מ), עיבוד: טלי בוגדנובסקי
צילומים: AP, נועם מושקוביץ' (דוברות הכנסת), חיים צח (לע''מ), עיבוד: טלי בוגדנובסקי

תקציב המדינה שאושר השבוע כולל גירעון גבוה בהרבה מזה שבישרו עליו ראשי המערכת בתחילת נובמבר 2023, אז התחייב שר האוצר סמוטריץ' כי "לא נפרוץ את סף 5 אחוזי הגירעון, ננהג באחריות". כעת, הגירעון החזוי עומד על 6.6%. גבוה גם יחסית לצפי בנק ישראל מתחילת ינואר, לגירעון של 5.7% בשנת 2024.

האם זה מבשר בין השאר גם צפי להורדת דירוג האשראי של ישראל, מה שכמובן אומר שגם עלויות גיוס החוב יהיו יקרות יותר?

"הסיכון להורדת דירוג עלה"

גורם בכיר באוצר מודה כי "היה צריך לעשות יותר בתקציב הנוכחי בשביל להרגיע את האנליסטים, וכעת לא ברור האם מה שנעשה הינו מספיק בכדי לאותת שכלכלת ישראל תצליח לחזור לגירעון נמוך ביחס לתוצר". במקביל, גם בקרב הכלכלנים גובר החשש להורדת הדירוג. לדברי אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי במיטב, "הסיכון של ישראל עלה - גם ברמה הביטחונית וגם ברמה הכלכלית, שקשורה למצב הפיסקאלי של הממשלה ולהגדלה פרמננטית בתקציב הביטחון". זבז'ינסקי מסביר שאמנם ממשלת ישראל ביצעה התאמות לתקציב, אך "המצב אובייקטיבית פחות טוב מבחינת התקציב הממשלתי, והסיכון להורדת דירוג של ישראל עלה".

להערכת זבז'ינסקי, "הורדת הדירוג יכולה להימנע אם הממשלה תציג לאחר המלחמה תכנית מסודרת למימון ההוצאות, ללא עלייה מוגזמת ביחס החוב תוצר. חברות הדירוג יכולות לחכות ולראות איך הממשלה פועלת בפועל לחיזוק המשק, אך השינוי שאנו רואים במשק הישראלי הוא לא זמני ולכן הצפי לשינוי משמעותי לאחר המלחמה הוא נמוך".

עומר מואב, פרופ' לכלכלה באוניברסיטת רייכמן ואוניברסיטת ווריק, משוכנע כי "הורדת הדירוג של ישראל היא כמעט בלתי נמנעת". מואב מסביר שהתחזית לגירעון של 6.6% היא רק 'תחזית', ותמונת המצב יכולה להשתנות לרעה. הוא מזהיר כי "אין לזלזל בדירוג האשראי של ישראל. המחקר מראה שהורדת הדירוג יוצרת מציאות בשטח, גורמת להעלאת ריבית ומקטינה את ההשקעות במדינה".

לפי מואב, לא מדובר רק בגירעון, אלא גם במשך הגירעון ובסיבתו: "אם הגירעון הינו זמני בלבד בגלל המלחמה והממשלה הייתה נוהגת באחריות בכל יתר התחומים, אזי המצב היה יותר טוב. אך במקום להסיט תקציבים שימושים לצרכי המלחמה ולעידוד המשק, אנחנו רואים שקורה בדיוק להיפך".

פרמיית הסיכון בשווקים קפצה

יחד עם זאת, בבנק ישראל מנסים לשדר אופטימיות יחסית. לדברי ד"ר עדי ברנדר, מנהל חטיבת המחקר בבנק המרכזי, "התקציב שאושר מהווה צעד משמעותי בכיוון הנכון". ברנדר מדגיש כי לאור עלויות המלחמה, נדרש קיצוץ גדול יותר מזה שנעשה , אך "בנסיבות ובלחצי המלחמה, ניתן לראות שיש מאמץ בתקציב הזה".

גם הנגיד, פרופ' אמיר ירון, אמר בישיבת הממשלה על התקציב כי "מדובר בנקודת התייחסות חשובה בחיזוק האמון של השווקים הבינלאומיים במשק הישראלי ושימור האיתנות שלו". ירון הצביע לחיוב על צעדי הממשלה בתקציב הנוכחי, דוגמת העלאת המע"מ, אך התריע מנגד על הקיצוץ המוצע בחברה הערבית, על אופן הקצאת תקציב הביטחון, ועל "ההיקף המוגבל של הצעדים המוצעים בצד ההוצאות".

בינתיים, השווקים לא מחכים לממשלה וכבר מתמחרים את הורדת דירוג האשראי של ישראל, פרמיית הסיכון של ישראל בחו"ל (הבא לידי ביטוי באג"ח CDS ל-10 שנים) הכפילה את עצמה בפרוץ המלחמה, ומצויה ברמות גבוהות לאורך כל תקופת הלחימה. "האג"ח של ישראל עולות. אגרת חוב בדולרים של ישראל ל-10 שנים נסחרת כמו מדינה בדירוג BBB , ולא בדירוג ה-A בו אנו מצויים כרגע", אומר זבז'ינסקי, ומדגיש כי בעקבות העלייה ברמת הסיכון של ישראל, עלויות המימון עולות וחברות הדירוג יהוו חותמת למה שהשוק כבר רואה.

זבז'ינסקי מציין כי לאור צרכי המלחמה, היתרות בקופת הממשלה הולכות ומצטמצמות, ועומדות כעת על 23 מיליארדי שקלים, הרמה הנמוכה ביותר מאז 2009. "משרד האוצר לא יוכל להרשות לעצמו להישאר עם יתרות מזומן כל כך נמוכות בתקופה של הוצאות גבוהות ולעתים לא צפויות על רקע עלייה משמעותית בסיכונים. לכן, צפוי להמשיך ולגייס סכומים גבוהים בישראל ובחו"ל. לפי הערכתו באגף החשב הכללי האוצר יצטרכו לגייס 17 מיליארד שקל מדי חודש (כמעט פי 6 מהתקופה לפני המלחמה).

נזכיר כי בתחילת המלחמה הציבו חברות דירוג האשראי פיץ' ומודי'ס את ישראל תחת 'מעקב דירוג'. במקביל, חברת הדירוג S&P הורידה את תחזית הדירוג של ישראל מ'יציבה' ל'שלילית'. חברות הדירוג הציבו את תרחיש הסלמת המלחמה כתרחיש המרכזי להורדת דירוג האשראי של ישראל, אך גם השלכותיו הכלכליות מהוות נדבך משמעותי בהחלטה. מודי'ס לדוגמא, אמרה באוקטובר כי "בכוונתה לבחון את יכולתה של הממשלה ליישם צעדי מדיניות שיצמצמו את ההשפעה הכלכלית והפיסקלית של העימות על המשק, ואת יכולתה לתכנן ולקדם את ההתאוששות העתידית מהמשבר".