נוהל הדיבידנד הכפוי של רשות המסים מעורר סערה בשוק: "יותר נזק מתועלת"

כוונת רשות המסים לחדש את נוהל "דיבידנד כפוי", במסגרתו יכול מנהל רשות המסים לחייב בעלי חברות "מעטים" (חברות עם עד 5 בעלי מניות) לחלק כדיבידנד 50% מהרווחים הצבורים אצלם ולשלם מס על כך, מעורר סערה בקרב בעלי השליטה בחברות פרטיות וכן בקרב מייצגיהם - מומחי המס שבאופן טבעי מתייצבים לצד לקוחותיהם.

● מדרגות מס ההכנסה מתעדכנות: בדקו מה תהיה התוספת לנטו שלכם 
● רשות המסים מקימה מחלקה חדשה כדי לגבות מאות מיליוני שקלים. כך זה יעבוד 

רבים מהם טוענים כי מדובר במהלך שיגרום יותר נזק מתועלת, במיוחד בתקופת מלחמה. "זה מהלך שיצור חיכוך מאוד קשה עם ציבור גדול של חברות מעטים", אומרת רו"ח איריס שטרק, נשיאת לשכת רו"ח לשעבר ושותפה מנהלת בשטרק את שטרק. "מאות עובדי רשות המסים יצטרכו להתעסק בדיונים האלה. להכניס עכשיו בתקופת מלחמה אלפי בעלי מניות לחיכוך מול רשות המסים זה בעייתי".

ברשות לא סבורים כך ומעריכים כי המהלך יכניס כ־2 מיליארד שקל למדינה. בימים אלה מצויה הרשות בעיצומו של תהליך להקמת יחידה מיוחדת שעיסוקה יתמקד אך ורק באיתור חברות המחזיקות רווחים כלואים ללא סיבה עסקית. מקרים מתאימים יועברו להכרעת מנהל הרשות ויחויבו במס.

 שי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים / צילום: איל יצהר

עתירות לבג"ץ נדחו

כפי שפורסם בגלובס, כחלק מהצורך למלא את קופת המדינה מחייה רשות המסים חוק שנכנס לתוקף בינואר 2017, והעניק למנהל רשות המסים סמכות לכפות על בעלי "חברות מעטים", היושבות על הר מזומנים של עשרות ומאות מיליוני שקלים, לשלם מס גבוה על הרווחים האגורים שלהם - כאילו חילקו דיבידנד, חרף העובדה שלא חולקו כספים כלל.

לצורך בחינת המקרים, הוקמה ביולי 2017 "ועדה מייעצת" המאפשרת לחברה להשמיע את דברה בטרם תחויב במס. יישום החקיקה נדחה מעט על־מנת לאפשר לחברות לחלק את רווחיהם בשיעור מס מופחת, במסגרת מבצע "דיבידנד מוטב" (המכונה גם "מבצע שחרור רווחים כלואים"), שהכניס מיליארדים לקופת המדינה. אך בתום תקופת המבצע פנתה רשות המסים למספר חברות בבקשה לקבל הסבר מדוע הן יושבות על הר מזומנים ולא מחלקות את הכספים.

כבר בשלבי החקיקה המוקדמים עוררה החקיקה סערה בשוק והתנגדויות של בעלי חברות ומייצגים בתחום המס, שטענו כי מדובר בהתערבות בוטה בהחלטות עסקיות; אולם, לאחר דיונים בוועדת הכספים ומקצה שיפורים ושינויים, וגם שתי עתירות שהוגשו לבג"ץ נגד החוק ונדחו - אושרה סמכות מנהל רשות המסים סופית.

בסמוך לאחר כניסתה לתוקף של החקיקה החלה רשות המסים ליישם אותה, ולייצר רשימות של חברות שעולה סימן שאלה בנוגע לנחיצות הרווחים שצברו. תשעה מקרים אף הגיעו אל הוועדה המייעצת שהוקמה. אחד מהתיקים הללו מתנהל היום בביהמ"ש המחוזי בערעור שהגישה החברה נגד חיובה בתשלום מס, שניים מהם מצויים בשלבי טיפול מתקדמים ו־6 נסגרו בהסכם.

מעבר לכך, לא הייתה אכיפה של הסמכות האמורה. הרשות הודיעה מראש (בין היתר בבג"ץ) שהשימוש בסמכות הזאת יעשה במשורה, אך באמצע הייתה גם הקורונה שהפכה את רשות המסים לגוף שמחלק כספים לעסקים במקום לגבות מהם (תוכנית הסיוע למשק), ונסיבות נוספות שהובילו לכך שהחקיקה לא יושמה.

לצמצם חיכוך

ההודעה על כוונת רשות המסים מעוררת שוב סערה דומה לזו שעוררה החקיקה בתחילת דרכה, אלא שכעת מצטרפות לכך גם טענות כי המהלך אינו מתאים בעת מלחמה וכן טענות על כך שרשות המסים לא תוכל להתמודד עם העומס שהמהלך ייצר.

"רשות המסים מתמודדת עם חוסר כוח־אדם מקצועי בצורה מהותית, שגורם לה כבר עכשיו להזניח חזיתות שונות של גבייה ואכיפה, בדיוק כמו שאמר מבקר המדינה בדוח שפרסם ממש עכשיו", אומרת שטרק.

"המלחמה בהון השחור והחשבוניות הפיקטיביות שהגיעו לממדי ענק צורכות היום תשומות של אנשים מקצועיים, הזירות הללו לא מטופלות כמו שצריך, ויש שם אובדן גבייה משמעותי. אז עכשיו להסיט את מעט כוח־האדם המקצועי שיש לדיוני שומה ממושכים, זה נזק עקיף מאוד גדול שיגרום לאובדן גבייה אחרת".

להערכת שטרק, "העלות פה גבוהה משמעותית על התועלת". היא סבורה כי יש אלטרנטיבות טובות יותר, שיעודדו הכנסת כספים למדינה מחברות, בהן הכרזה מבצע שחרור רווחים כלואים 3, שיעניק לחברות שיעורי מס נמוכים בחלוקת דיבידנד.

"אנחנו במלחמה שלא ידענו כמותה, ואנחנו עוד רחוקים מסופה ולכן ברגע שנבוא למהלך שדיבידנד מוטב עם הנחה מסויימת במס, שהיא לא חייבת להיות הנחה גדולה, אני מאמינה שבלי חיכוך נקבל 3־4 מיליארד שקל לקופת המדינה. ואגב, זה לא יהיה רק לחברות מעטים. זה יהיה רלוונטי גם לחברות ענק שיש שם הרבה מאוד כסף, חלק בארץ וחלק במקומות אחרים בעולם".

עו"ד מוטי בללתי, מומחה למסים ושותף בגולדפרב, גרוס זליגמן ושות', מוסיף כי לא בטוח שהמהלך שהרשות מעוניינת לבצע כעת אכן יוביל לכסף המיוחל. "מניסיוני בייצוג חברות שניסו לכפות עליהן חלוקת דיבידנד במהלך הקודם היו מספר סיבות שזה לא הצליח והצלחנו להדוף את דרישת רשות המסים: לחברות יש תוכניות עסקיות או תוכניות השקעה ארוכות טווח ולעיתים חולפות שנים ארוכות עד שהן מתממשות".

הוא מוסיף כי "פעמים רבות סכומי כסף נותרים בחברה בשל חשיפות משפטיות או כלכליות שנבחנות על פני תקופה ארוכה. למשל, חברה שצברה כספים בגין שירותי ניהול או ייעוץ עשויה להחליט שהכי טוב לחברה זה להותיר כספים משמעותיים בחברה לכל צרה שלא תגיע".

ההכרזה על דיבידנד כפוי מחייבת גם בחינת ניגודי עניינים של חברי הועדה שמונו מהשוק הפרטי, ואף לקיים לחברה הליך מעין שימוע שבמסגרתו נדרש לאפשר זכות טיעון מלאה בכתב ובעל פה לאותן חברות.

"האח הגדול"

עו"ד רני שורץ, מומחה למיסוי ושותף במשרד ירון אלדר פלר שורץ ושות', אף מזהיר מפני ההתערבות בשיקולים של החברות. "חברה שהיה לה יעודים עסקיים לכספים, בעצם כופים עליה חלוקה. לפעמים היעוד יותר רחוק, תוכניות משתנות, אבל כעת בעצם האח הגדול מבקש לנהל להם את ההון ואת התזרים. זה יכול להאיץ תוכניות של החברות לעשות שימוש בכספים, סביב זה יכולה להתפתח מחשבה ועולם שלם של תכנון מס לגיטימי, איך להימנע מהחלוקה הכפויה".

לדברי עו"ד ורו"ח מירי ביקל, שותפה וראש מחלקת המיסוי במשרד שבלת ושות', כבר עתה, כשמהלך עוד לא החל, הגיעו אליה מספר פניות בעקבות החשש מהפעלתו. "מדובר בהפעלת סמכות דרקונית. בפועל, הסעיף לא יחול על גופים רבים, ובסוף המדינה כנראה לא תצליח להשיג את הסכום שהיא הייתה רוצה. על בסיס ניסיון העבר, רשות המסים תעשה נכון אם תחליט לתת הנחות בדמות 'דיבידנד מוטב' שיוכלו לתמרץ חברות לבצע חלוקה של רווחיהן, מבלי לעצבן רבים, בתקופה בה המדינה קוראת להירתמות המגזר העסקי". מרשות המסים לא נמסרה תגובה.