"פורטוגלים עושים הרבה פחות ילדים מישראלים. אנחנו זקוקים לכם"

אנחת רווחה מסוימת נשמעה בימים האחרונים בתעשיית הוצאת הדרכונים הפורטוגלים לישראלים, כאשר התברר כי נשיא המדינה שלח את התיקונים לחוק האזרחות הלאומי - שאיימו להקשות באופן משמעותי על ההליך בעבור יהודים וישראלים - לבחינה מחדש בבית המשפט העליון.

● צרפת מעמידה את עצמה בחזית המאמץ לשחרור החטופים. זו הסיבה
● כותרות העיתונים בעולם | השר הבריטי שפרש בגלל שתמיכתו בישראל מאיימת על חייו
● הקפאת כספי אונר"א: "באירופה לא יכולים לעצום יותר את העיניים"

הנשיא, מרסלו רבלו דה סוזה, בן 75, מומחה לחוקה בעצמו, לא הסתפק בכך וגם הביע את דעתו כי התיקונים שנעשו לחוק אינם עומדים במבחנים החוקתיים, ובכך הגביר את ההערכות לכך שיבוטלו. לדברי המשרדים העוסקים בדבר, שורת גורמים - החל מעצומה מקוונת שפורסמה נגד התיקון, דרך מכתבים ששיגרו לנשיא מומחים משפטיים ועד ללחץ מצד הקהילות היהודיות עצמן - יחד עם הידע של הנשיא בתחום החוקה - הביאו אותו להחלטתו. לדבריהם, ההחלטה עשויה לפתוח "חלון הזדמנויות" חדש להוצאת אזרחות פורטוגלית, לפי התנאים המקלים שהיו בעבר.

מאז 2015, אז חוקקה פורטוגל חוק המאפשר לצאצאי יהודים שגורשו מחצי האי האיברי במאה ה-15 בשל האינקוויזיציה לקבל אזרחות, אפילו ללא מגורים או בקיאות בשפה, נרשמה התנפלות על ההזדמנות. עשרות אלפי ישראלים, לפי הערכות, ניצלו את התהליך. עשרות משרדי עורכי דין וחברות מתמחות, בישראל ובפורטוגל, החלו להציע שירותים המקלים על התהליך ומלווים את המבקשים. רשימות של שמות משפחה של הקהילה היהודית שהייתה בחצי האי האיברי עד לסוף המאה ה-15, ומדינות צפון אפריקה ודרום אירופה שאליהן היא התפזרה, הפכו לבסיס להוצאת אזרחות פורטוגלית, החברה באיחוד האירופי ומקנה זכויות רבות.

אבל בשנתיים האחרונות, דעת הקהל הפורטוגלית התהפכה, בין היתר, בעקבות טענות (שלא הוכחו) לשחיתות בקהילות היהודיות שמונו כדי לספק את האישורים הגינאולוגיים הדרושים בהליך; ובמיוחד בשל העובדה כי האוליגרך הרוסי ממוצא יהודי רומן אברמוביץ' קיבל גם הוא אזרחות פורטוגלית במסגרת החוקים, למרות שעל פניו, הקשר בין יהודי ממוצא רוסי לקהילה היהודית בפורטוגל במאה ה-15 אמור להיות היפותטי בלבד.

בתגובה למקרה אברמוביץ', שעלה לתודעה בעקבות הסנקציות נגד אישים רוסיים ואפשר לו להתחמק מהן, החמירה הממשלה הנוכחית את התקנות. בספטמבר 2022 הכריזה הממשלה על תיקון לחוק האזרחות לגבי צאצאי יהודים מחצי האי האיברי, לפיו דרוש גם "קשר לפורטוגל", הכרוך למשל בנסיעות קבועות לאורך חיי המבקשים לפורטוגל , כדי לקבל אזרחות. התקנות הללו אושרו על־ידי הפרלמנט ב-5 בינואר השנה והועברו לחתימת הנשיא.

המכתב שעודד את נשיא פורטוגל לשקול את החוק מחדש

עורכת הדין איזבל קרדוסו קומטה, ממשרד "מרטינס קסטרו" המטפל לדבריה באלפי בקשות אזרחות של ישראלים, אומרת כי כתבה מכתב בנושא לנשיא. "כבר כתבתי בעבר כמה מכתבים לנשיא, שאני מאוד מעריכה באופן מקצועי ואישי. אני מאמינה שכאזרחים, עלינו להיות פעילים לגבי החובות האזרחיות שלנו", היא אומרת. במכתב, שכלל חמישה עמודים, "הפצרתי בו שלא יאשר את החוק, אלא שיפנה אותו לבית המשפט העליון, משום שהתיקונים שהוכנסו בו אינם חוקתיים". במיוחד, מסבירה קומטה, "התמקדתי בנושא התחולה הרטרואקטיבית של התיקון, בו נקבע כי ההגבלות החמורות יותר יחולו גם על מי שכבר הגישו בקשה. סוג כזה של תחולה הוא לא חוקתי לדעתי".

 עו''ד איזבל קרדוסו קומטה / צילום: באדיבות Martins Castro

קומטה הוסיפה: "הנקודה השנייה שהעליתי, הייתה שהתיקונים בעצם מציבים דרישות חריגות באופן יוצא דופן למי שזכאים לאזרחות פורטוגלית מטעם החוק הזה, שאינן קיימות למי שקיבל את האזרחות שלו, למשל, מלידה. למה צריך להיות הבדל ביני, שנולדתי בצרפת וקיבלתי אזרחות משום שאבי מפורטוגל, לבין ישראלי שאבות-אבותיו גורשו מפורטוגל? התיקונים הטילו חובות יוצאות דופן דווקא על היהודים והישראלים הזכאים לאזרחות במסגרת החוק מ-2015".

בין אם המכתב סייע או לא, הוא היה חלק ממאבק כולל נגד התיקון לחוק. מאבק זה כלל גם עצומה מקוונת שעליה חתמו יותר מ-5,000 בני אדם, וכן לחץ מצד הקהילות היהודיות בפורטוגל, המעורבות בהליכים הללו. התוצאה, בכל אופן, הייתה שהנשיא - ייתכן על רקע הידע והמומחיות שלו בנושאי חוקה - אכן הפנה את החוקה לבחינה מחדש. בנוסף, בכמה משפטים שזכו לכותרות בישראל ובפורטוגל, הוא גם ציין כי לדעתו, ישנו חשש שאישור התיקון יהווה פגיעה בזכויות של ישראלים החטופים בעזה והיו בהליכי הוצאת אזרחות פורטוגלית. השפעה על "הליכים להוצאת אזרחות שכבר מתנהלים יכולה להחמיר את המצב של הישראלים המוחזקים כבני ערובה בעזה", כתב. לדברי קומטה, משרדה מייצג מספר ישראלים שנמצאים כעת כבני ערובה בעזה. "יצירת מכשולים נוספים בפני הענקת אזרחות פורטוגלית במקרים מסוימים", נכתב בנימוקי הנשיא למהלך, "עשויה אפילו להיחשב כפגיעה בעיקרון כבוד האדם".

"זקוקים לישראלים, גם מבחינה דמוגרפית"

הנימוקים של הנשיא הגבירו את ההערכות בקרב משרדים העוסקים בנושא כי בית המשפט יפסול את החוק. "לבית המשפט העליון נותרו כעת 25 ימים לבחון ולהחליט", מסבירה קומטה. אם אכן יבוטל, יישלחו התיקונים לחוק חזרה לפרלמנט לניסוח מחדש. אבל במרץ הנוכחי, תלך פורטוגל שוב לבחירות, כך שהליך האישור יילך ויתעכב, וייתכן כי התיקון עצמו אפילו ייגנז, אם השמרנים ייכבשו את השלטון בפורטוגל, בניגוד לשלטון הסוציאל-דמוקרטי שיזם אותו. "בעצם, יש עכשיו חלון הזדמנויות שנפתח מחדש", מסבירה קומטה, שאינה בטוחה בדיוק מתי הוא ייסגר, אם בכלל.

יוסי יצחק, יושב ראש חברת "פורטוגליס", חברה ישראלית שגם היא פעילה בתחום ולדבריה טיפלה בעשרות אלפי בקשות אזרחות מצד ישראלים עד כה ומייצגת גם כמה מהחטופים בעזה, מסכים לגבי האפשרות החדשה-ישנה שצפויה להיווצר בשבועות הקרובים. "אם אכן יפסול בית המשפט את התיקון לחוק, כמו גם את חוקיותו של הצו משנת 2022, כפי שסוברים מומחי משפט חוקתי רבים בפורטוגל", הוא אומר לגלובס, "הרי שהמשטר החוקי בנושא התאזרחות מגורשי ספרד יחזור לזה שהיה קיים טרם הצו המקשיח משנת 2022, דהיינו בתנאים המקלים טרם הקשחת התנאים". החברה מסרה כי הייתה מעורבת ביצירת העצומה עליה חתמו אלפי בני אדם, ועליה דווח בכלי תקשורת רבים במדינה, נגד התיקונים.

 יו''ר פורטוגליס, יוסי יצחק / צילום: Avoldi photography

אך יצחק סבור כי אחרי הבחירות במרץ, ישוב הפרלמנט לדון בתיקונים ו"יונע מהלך לשינוי חקיקתי בנושא, שלבטח יקשיח שוב את התקנות, והפעם באופן שלא יסתור את החוקה ויאפשר השלמת חקיקה". לכן, הוא סבור, "מי שרוצה למצות את הסיכוי הקיים להגיש בקשה שעשויה להיבחן לפי תנאי הזכאות הקודמים והמקלים יותר, ייטב לעשות זאת כעת. כמובן, בשים לב למצב המשפטי, שאינו חד-ערכי".

בכל מקרה, הדיונים הציבוריים והזיג־זגים במדיניות הממשלתית בשנתיים האחרונות, הוכיחו כי סוגיית ההתאזרחות של ישראלים כצאצאי יהודים מחצי האי האיברי היא רגישה, בלשון המעטה, בדעת הקהל הציבורית. האינטרס של הממשלה מבחינה זו, מסבירה קומטה, הוא גם לגרום להגירה חיובית למדינה. "פורטוגלים עושים הרבה פחות ילדים מישראלים. אנחנו זקוקים לישראלים, בין היתר, מבחינה דמוגרפית", היא אומרת.