האם המדיניות של בן גביר הביאה לרמדאן שקט, ולמה זה חודש שמועד לפורענות?

הדחיפה של השר לביטחון לאומי להגבלת כניסת ערביי ישראל להר הבית ברמדאן מעלה חששות להתלקחות • הוא טען כי מדיניותו בשנה שעברה לא גרמה לכך, אבל הנתונים מעוררים ספק • ובזמן שמערכת הביטחון מזהירה מתקופה נפיצה, מחקר מראה שלא בטוח שהיא כזו

איתמר בן גביר, עוצמה יהודית (הפטריוטים, ערוץ 14, 19.2.24) / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות
איתמר בן גביר, עוצמה יהודית (הפטריוטים, ערוץ 14, 19.2.24) / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

הדיווחים שעליית ערבים אזרחי ישראל להר הבית תוגבל ברמדאן, בניגוד לעמדת מערכת הביטחון, עוררה תרעומת ודאגה. אומנם טרם ברור מה יהיה טיב ההגבלות, אך מאחר שהרמדאן גם כך נחשב לתקופה מתוחה ביטחונית, עלה החשש מהתלקחות זירה פנימית, כשאירועי "שומר החומות" מהדהדים ברקע.

המשרוקית | 6 מיליארד שקל מתוך תוכנית הסיוע למילואימניקים לא נכללים בתקציב
המשרוקית | האם מצרים הודיעה שתפתח באש על עזתים שינסו לחצות לסיני?
המשרוקית | כמה תלמידי ישיבה יש בישראל והאם זה יותר מכל חיילי הסדיר?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שמוביל את הגבלת הכניסה, מאמין שזו הדרך הנכונה. "תראה את הרמדאן הקודם, גם אז היה שקט יחסית, כי כבר אז הנהגנו מדיניות של אפס סבלנות", הוא אמר לערוץ 14. גם חברו למפלגה, השר יצחק וסרלאוף, טען דברים דומים: "השר בן גביר הפעיל את המשטרה בצורה נחושה ועוצמתית, והיה רמאדן שקט, בניגוד לעמדת מערכת הביטחון".

האם הרמדאן שעבר היה שקט, ומה מראים הנתונים על התקופה הזו מבחינה ביטחונית? בדקנו.

מה קרה בשנה שעברה?

נתחיל מהטיעון של חברי עוצמה יהודית: האם רמדאן 2023 עבר ברגיעה יחסית? בדיקה מעלה שקשה לתאר את הרמדאן הקודם, שחפף בחלקו לחג הפסח, כשקט. בליל הסדר פרצו מהומות בהר הבית, כשמאות מתפללים התבצרו במסגד אל־אקצא, סירבו להתפנות ויידו אבנים וזיקוקים לעבר השוטרים. יום לאחר מכן, חמאס שיגר מרצועת עזה 44 רקטות, ו־34 רקטות ושלוש פצצות מרגמה מלבנון. ימים ספורים לאחר מכן נרצחו אם ושתי בנותיה בפיגוע בבקעה ותייר איטלקי בפארק צ'רלס קלור. לפי דו"חות שב"כ, סך הכול במהלך הרמדאן היו 4 הרוגים ו־14 פצועים מפיגועי טרור.

אז שקט לא היה. אבל האם בן גביר התווה מדיניות הגבלות מחמירה? הפלסטינים ביו"ש ובעזה, שהשנה בן גביר רוצה לאסור כליל את כניסתם להר הבית, קיבלו היתר להגיע לאל־אקצא. בהודעה שהוציא לתקשורת מתאם פעולות הממשלה בשטחים, פורטו ההקלות לאוכלוסייה הפלסטינית לרגל חודש הרמדאן. כניסת נשים, ילדים וגברים מעל גיל 55 מיו"ש הותרה ללא הגבלה, וכניסה מעל גיל 45 הותרה בכפוף להיתר קיים. לתושבי רצועת עזה התאפשרה מכסה מוגבלת לנשים בגילאי 50 ומעלה ולגברים בגילאי 55 ומעלה.

 

בן גביר המשיך מדיניות קיימת. כפי שמסביר פרופ' יצחק רייטר, מומחה למקומות קדושים ונשיא האגודה הישראלית ללימודי המזרח התיכון והאסלאם, כבר בשנות ה־90 החלה המשטרה להגביל מתפללים ברמדאן על בסיס גיאוגרפי וגילי, כשהיקף ההגבלות השתנה עם השנים. אבל כפי שהסביר לנו ד"ר אמנון רמון, חוקר בכיר במכון ירושלים למחקרי מדיניות, המגמה בשנים האחרונות היא לאפשר למתפללים רבים, כולל עשרות אלפים מיו"ש ומעזה, להיכנס להר תוך שורת מגבלות מצומצמות יחסית. "אפשר לראות שבכל פעם שהטילו מגבלות קשות הייתה התפוצצות", הוא אומר, "ולכן הגישה של השב"כ היא דווקא לנסות להכיל ולאפשר עלייה נרחבת ככל הניתן".

האם מדובר בתקדים?

כאמור, בלב הסערה נמצאת הכוונה להגביל את עלייתם של ערביי ישראל להר. האם זה תקדים? שר החקלאות אבי דיכטר טען בגל"צ שלא: "ב־99' למשל, כשראאד סלאח הוביל את הסלוגן 'אל־אקצא בסכנה'... התחילה הגבלה מסוימת של כניסת אנשים ללא קשר אם אלו אזרחים ישראלים, או ערביי יהודה ושומרון או מזרח ירושלמים".

דיכטר מדבר על מקרה בו השייח' סלאח הוביל עבודות חפירה לא חוקיות באזור. "הייתה פגיעה קשה בעתיקות, בהעלמת עין של רשויות ישראל, ולקח זמן עד שהן הגיבו", אומר פרופ' רייטר. "ייתכן שבשיא העבודות, היו הגבלות על מי שלקח בכך חלק באופן פרטני".

האבחנה בין סוגי ההגבלות היא חשובה, ויש לה גם משמעות משפטית. כפי שמסביר פרופ' ברק מדינה, מומחה למשפט חוקתי ומנהלי, סעיף 4א לפקודת המשטרה מעניק לה סמכות להגביל כניסה למקומות בשל "חשש ממשי לפגיעה חמורה בביטחון הנפש או הרכוש". מתוקף סמכות זו, ומחשש לחיי מתפללים, מגבילה המשטרה כניסת יהודים להר הבית. אלא שכעת המניע להגבלת אזרחים ערבים שונה בתכלית. "כשמבקשים למנוע מערביי ישראל להיכנס זה בגלל שמייחסים להם מסוכנות, ולא מחשש לביטחונם. מדיניות גורפת כזו, שרואה בכל אדם ערבי סכנה, היא במובהק מפלה, ונדרשת לכך הסמכה מפורשת בדין".

מה שניתן לעשות זה להוציא צווי הרחקה נגד פרטים שיש נגדם אינדיקציה למסוכנות, "ואז הבעיה של אי שוויון והפליה פחות מתעוררת כי מדובר בהרחקה אינדיבידואלית. לשם כך נדרש ביסוס מספק לכך שרמת המסוכנות משמעותית".

רייטר ורמון נותנים כדוגמה להגבלות יותר רחבות את רמדאן 2021, כשב־8 במאי המשטרה עצרה אוטובוסים מהגליל והמשולש שהיו בדרכם לתפילות החג של לילת אל־קאדר בהר הבית. "הבעיה היא שמי שמארגן את ההסעות זה התנועה האסלאמית הצפונית, והם הגורמים הבעייתים שמתסיסים. לכן עצרו את האוטובוסים שלהם", אומר רייטר, ורמון מוסיף כי "האירוע תועד והופץ ברשתות החברתיות, והיווה את אחד הגורמים שליבו את המתיחות בהר הבית באותה שנה". עם זאת, גם אז ההגבלות לא חלו על כל ערביי ישראל.

למה הרמדאן סוער?

אז הרמדאן האחרון לא היה שקט והגבלות כוללניות לערביי ישראל הן תקדימיות. אבל למה החודש הזה כה נפיץ, ולמה סביב הר הבית? "רמדאן תמיד היה חודש רגיש בגלל מספר העולים לאל־אקצא, מה עוד שזה חודש של רגשות דתיים עמוקים", אומר רייטר. "הימצאות רבבות רבות של מתפללים מוסלמים ברחבת הר הבית, משמעותה שיש להם אקס־טריטוריה במקום. המשטרה לא יכולה במקרים כאלה לעשות שם סדר, והם מנצלים זאת כדי להפגין ולהביע הזדהות עם אויביה של מדינת ישראל".

רייטר ורמון מצביעים על גורמים שהאיצו את המגמה בשנים האחרונות. הראשון הוא שינוי במדיניות המשטרה ביחס לתפילות יהודים בהר הבית לאורך הקיר המזרחי - דבר שנחשב להפרת הסטטוס קוו במקום. "ממדיניות שרואה בעלייה של יהודים מטרד, כעת המשטרה לא רק מעלימה עין אלא גם רואה עצמה כמי שתפקידה הוא לאפשר זאת", אומר רמון. בנוסף, בשלוש השנים האחרונות הרמדאן חפף לפסח, בו קבוצות יהודים מרבות לעלות להר הבית, מה שהעצים את המתח הבין־דתי, וסייע לחזק את נרטיב "אל־אקצא בסכנה". "מבחינת המוסלמים עליית יהודים למקום מבשרת השתלטות המונית", אומר רייטר.

ואז חמאס נכנס לתמונה. במאי 2021 פרצו מהומות בהר הבית, שלבסוף התגלגלו למבצע "שומר החומות". "החל ממאי 2021, אל־אקצא הפך לספינת הדגל שסביבה חמאס מנסה ללכד את כל הפלסטינים", אומר רייטר. "מטרה נוספת היא להשפיע על דעת הקהל המוסלמית בכלל, במטרה שאם תפרוץ מלחמה הקהילות המוסלמיות במדינות האלו תעמודנה לצידה של חמאס. לא בכדי לטבח ה־7 באוקוטבר הם קראו 'מבול אל־אקצא'".

נדב שרגאי, שחוקר את העימותים סביב הר הבית, חולק על עמיתיו: "הר הבית תמיד היה במוקד העימות, ונוצל לקידום לאומנות דתית פלסטינית. העלילה שישראל זוממת להפיל את המסגדים לא חדשה. זה היה הטריגר גם למאורעות תרפ"ט. נכון שיש בשנים האחרונות שינוי בסטטוס קוו, אבל צריך לזכור שזה מגיע אחרי עשרות שינויים בסטטוס קוו מהצד המוסלמי".

ואולי השאלה היא לא למה הרמדאן יותר נפיץ, אלא האם הוא יותר נפיץ? מחקר שערך פרופ' הלל פריש מאוניברסיטת בר אילן מצא שרוב הפיגועים ב־2015־2022 לא בוצעו ברמדאן. למשל, אינתיפאדת הסכינים ב־2015 פרצה שלושה חודשים אחרי הרמדאן. גם ניתוח של השנים האחרונות מעיד על תוצאות דומות. אז מדוע מערכת הביטחון מתדרכת כל שנה מפני החודש המדובר? "כוחות הביטחון רוצים לכסות את עצמם, למקרה שבאמת תהיה תבערה", הוא מסביר. "אבל תבערה זה לא עוד 20% אלימות, אלא פי שניים לפחות".