כמה תלמידי ישיבה יש בישראל והאם מספרם גדול יותר מכל חיילי הסדיר?

מה בין סך תלמידי הישיבות לפוטנציאל הגיוס? הקשר מורכב מכפי שניתן היה לחשוב • המשרוקית של גלובס

מירב כהן, יש עתיד (שבע תשע, 103FM, 13.2.24) / צילום: יח''צ
מירב כהן, יש עתיד (שבע תשע, 103FM, 13.2.24) / צילום: יח''צ

להגדרות הציונים לחצו כאן

נכון- ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו- ההצהרה נכונה ברובה אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון- חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו- חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעייה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון- ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס- לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלו גם לא נאספים
ללא ציון- המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

בזמן שעל הפרק נמצאים שינויי חקיקה שיכללו את הארכת שירות החובה בצה"ל, והגדלת ימי המילואים, על פי המסתמן מי שלומדים בישיבות ימשיכו ליהנות מפטור גורף, כפי שהיה עד כה. ח"כ מירב כהן תקפה את המצב הזה בסדרת ראיונות שבכולם חזרה על גרסה דומה: "יש 150 אלף אברכים ותלמידי ישיבות… זה יותר גדול מכל הצבא הסדיר של מדינת ישראל". במקומות אחרים אף ציינה שמדובר ב־150 אלף איש "שהיו יכולים להתגייס". כהן מעלה כאן שני נתונים: סך תלמידי הישיבה, וגודל הצבא הסדיר.

דיווח: מערכת מנהרות החיזבאללה גדולה ומתוחכמת מזו של חמאס
פרשנות | בדרך למדינת עולם שלישי? הממשלה צריכה להתעורר, ולא בגלל נתוני הצמיחה

אפשר לומר כבר כעת שבאופן עקרוני, וכל עוד מתייחסים לאמירה ככזאת שנועדה להמחיש "סדרי גודל", כהן לא טועה באופן מהותי. עם זאת, בכל אחד מהנתונים שציינה יש "בעיה", או שהם לכל הפחות דורשים כוכבית.

נתחיל ממספר האברכים ותלמידי הישיבה. לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, נכון ל־2022 מדובר בכ־156 אלף איש. כלומר, בדומה לנתון שציינה כהן. אבל האם לפחות באופן תיאורטי ניתן היה לגייס את כולם? התשובה לכך היא שלילית.

ראשית, כ־11 אלף מבין התלמידים הללו הם אינם אזרחי ישראל, אלא תלמידים מחו"ל, שממילא לא היו מיועדים לגיוס. שנית, צריך לזכור שהישיבות כוללות אברכים (תלמידי ישיבה נשואים) בכל הגילים. החוק קובע כי החל מגיל 26 תלמידי הישיבה יכולים לעזוב אותה מבלי שיידרשו להתגייס. ולכן, זאת גם חלוקת הנתונים הזמינה. אז כמה מבין אותם תלמידי ישיבות הם מתחת לגיל 26, ואמורים להיות מגויסים מיידית במקרה שיחליטו לעזוב את הישיבה? כיום מדובר בכ־63 אלף איש. ללא ספק מאגר גדול מאוד של צעירים שלפחות כרגע לא נושאים בנטל השירות הצבאי, ובכל זאת מדובר בכ־40% בלבד מהנתון שאותו ציינה כהן.

ומה לגבי גודל הצבא הסדיר? גם כאן ישנה בעיה מכיוון שאין נתונים רשמיים כאלה. ב־2022 פרסם עידן ארץ בגלובס חישוב שלפיו נכון ל־2019 היו בצה"ל כ־152 אלף חיילים בשירות חובה. זה גם ההקשר ההגיוני לשפוט בו את דבריה של כהן, אך בכל זאת צריך להעיר שהמושג "הצבא הסדיר", שבו השתמשה, כולל גם את אנשי הקבע. כדי לקבל הערכות כלליות לגבי סך חיילי החובה והקבע צריך לנדוד ל"פרסומים זרים" שונים, שם מדובר על כ־165 אלף עד 170 אלף איש.

בשורה התחתונה: דבריה של כהן חצי נכונים. מספר תלמידי הישיבות אכן עומד על כ־150 אלף, אך מתוכו רק כ־63 אלף הם בגיל הפטור. לפי ההערכות, ב-2019 סך חיילי החובה היה דומה, אך בתוספת אנשי הקבע סביר להניח שהוא גדול במעט מסך תלמידי הישיבות.

תחקיר: אוריה בר־מאיר

לבדיקה המלאה לחצו כאן

שם: מירב כהן
מפלגה: יש עתיד
תוכנית: שבע תשע, 103FM
תאריך: 13.2.24
ציטוט: "יש 150 אלף אברכים ותלמידי ישיבות... זה יותר גדול מכל הצבא הסדיר של ישראל"
ציון: חצי נכון

חה"כ מירב כהן התראיינה ל-103FM ונשאלה על חוק הגיוס, שפירושו הארכת השירות הצבאי בסדיר ובמילואים למי שמחויבים בגיוס בין כה וכה, מבלי הסדרת הגיוס של אוכלוסיות שמקבלות פטור מגיוס. כהן אמרה על כך: "חוסר השוויון בנטל היה כבר בלתי נסבל לפני ה-7 באוקטובר, אבל עכשיו, כשאנחנו בסיטואציה עם למעלה מ-500 חללי צה"ל, 300 אלף מילואימניקים, עשרות אלפי אנשים בסדיר ובקבע, ומנגד יש לך 150 אלף אברכים ותלמידי ישיבות. 150 אלף! זה יותר גדול מכל הצבא הסדיר של מדינת ישראל. ואגב, לא רק שזה היה המצב הקיים, בעת הזו גם בחרו להגדיל להם קצבאות".

זו לא הפעם היחידה בה היא ציינה את הנתון. היא גם צייצה סרטון שלה מוועדת הכספים, בו היא שאלה: "האם כבוד היושב-ראש חושב ש-150 אלף אברכים ותלמידי ישיבות - שזה מספר שיותר גדול מכל הצבא, כל הצבא הסדיר של מדינת ישראל - האם זו העת להעלות לאותם אנשים את הקצבאות?" במשדר מיוחד ברשת 13 היא אמרה: "בעולם שיש לנו כבר 500 חללים, יש לנו עשרות אלפי אנשים בצבא, סדירניקים ואנשים בקבע, 300 אלף מילואימניקים, ומנגד יש 150 אלף אברכים ותלמידי כוללים. זה פשוט לא יחזיק יותר מעמד". בהמשך אותו ריאיון היא אמרה שוב: "אנחנו מדברים על 150 אלף אנשים שיכלו להתגייס ואנחנו זקוקים להם".

במאי 2023 נדרשנו לנתוני התלמידים בישיבות בבדיקה שעשינו לחה"כ שרון ניר (ישראל ביתנו). הנתונים אז הסתמכו על המצב בשנת 2021, השנה האחרונה לגביה היו נתונים. כעת השתמשנו בבדיקה ההיא תוך עדכון המספרים ל-2022, בהסתמך על שנתון החברה החרדית 2023 של המכון הישראלי לדמוקרטיה, ושטרם יצא כשבדקנו את ניר.

לפי השנתון, באותה שנה היו בסך הכל 156,036 תלמידי ישיבה, כלומר, אפילו יותר מהמספר בו נקבה כהן. אבל, יש לשים לב לפרטים. ראשית, 10,969 תלמידים הם מחו"ל, קרי בכל מקרה לא יועדו לגיוס. הדבר כבר מוריד את המספר של תלמידי הישיבות שרלוונטי לדון בהם ל-145,067 איש. שנית, גם מתוך התלמידים אזרחי ישראל לא כולם נמצאים בגיל גיוס. נכון להיום, חוק שירות ביטחון מאפשר לשר הביטחון לדחות את שירותו של תלמיד ישיבה עד הגיעו לגיל 26 (עד לפני מספר שנים הפטור ניתן כבר בגיל 24), ולאחר מכן לפטור אותו מגיוס (נציין שחוק הגיוס הזה היה בתוקף עד יוני 2023 ושכרגע לא נמצאה לו חלופה בחוק). פירוש הדבר הוא שישנם תלמידי ישיבות שמפאת גילם לא יגויסו גם אם יעזבו את הישיבה. לפי השנתון, ב-2022 היו 81,942 איש כאלה (תחת הערך אברכי כולל פטורי שירות). הדבר משאיר אותנו עם 63,125 איש, שהם או אברכים בשלב דחיית הגיוס, קרי אם יעזבו את הכולל יחויבו בגיוס, או תלמידי ישיבה גבוהה, שהם אנשים לא נשואים שרובם המוחלט בני עד 23.

עם זאת, אין לטעות בכך שלו הסדר הישיבות לא היה קיים היו היום בצה"ל עוד 63 אלף חיילים סדירים, שכן אלו עושים את שירותם בין גילי 18 ל-21. בעת הבדיקה שביצענו לחה"כ ניר פנינו למשרד החינוך וביקשנו לדעת כמה תלמידי ישיבות היו בגיל הזה. לפי הנתונים שקיבלנו, בנובמבר 2021 היו 29,251 תלמידים חרדים בגילים אלו. בנובמבר 2022 מספרם עמד על 30,632 איש.

יש לבחון גם את הטענה שיש יותר תלמידי ישיבה מאשר חיילים בסדיר. הנתונים על גודל הצבא הסדיר אינם פומביים ולא היה ניתן לקבל אותם מדובר צה"ל. מטעם כהן הופנינו לכתבה של עידן ארץ שפורסמה בגלובס ב-2022 עשתה ניסיון להתחקות אחרי מספר משרתי החובה באמצעות נתוני השכר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. ההערכה העדכנית ביותר שנמצאת בכתבה היא לגבי 2019, אז היה מדובר לכאורה ב-152,095. לפי הכתבה, המספר הזה נשאר פחות או יותר יציב במשך כמה שנים, ולכן יש מקום להאמין שהוא לא השתנה הרבה עד 2022.

אמנם מדובר בפחות מ-156,036 תלמידי ישיבה ב-2022, אך יותר מ-145,067 בניכוי תלמידי חו"ל, שזה למעשה המספר הרלוונטי לנו. עם זאת מדובר במספרים קרובים למדיי, עם הפרש של 7,028 איש בלבד. כמובן, אם ההשוואה היא לעומת מי שניתן לגייס, הרי שמספר החיילים הסדירים גבוה משמעותית מזה של תלמידי הישיבות (הפרש של 88,970). עם זאת, כהן הזכירה גם את הקצבאות, בהן שאלת גיל הגיוס פחות רלוונטית, ואז ההשוואה מדויקת יותר. ניתן לראות כיצד עלו הקצבאות בבדיקה קודמת של המשרוקית.

ניסינו גם לבדוק הערכות אחרות לגודל הצבא הסדיר. ההערכות בתקשורת הזרה (לדוגמה: Axios, וול סטריט ג'ורנל ו-USA Today) מתבססות על ההערכה של השנתון The Military Balance מבית המכון הבינלאומי למחקרי אסטרטגיה (IISS), שמתואר כ"ההערכה השנתית של היכולות הצבאיות וכלכלות הביטחון ב-173 מדינות ברחבי העולם". השנתון לא היה זמין לנו, אך לפי הכתבות שהתבססו עליו מאוקטובר 2023, מדובר במספר שעומד על בין 165 ל-170 אלף "חיילים פעילים". מדובר בצבא החובה והקבע יחדיו, בהפרדה מחיילי מילואים, ולכן קשה לדעת מהמספר הזה בכמה חיילי חובה מדובר. הערכה נמוכה יותר יש בערך של בריטניקה על צה"ל, לפיה יש 125 אלף חיילים בצבא הסדיר כולו ב"תחילת המאה ה-21", אולם לא ברור עד כמה עדכנית ההערכה הזו ועל מה היא מתבססת.

לסיכום: ב-2022 היו 145,067 תלמידי ישיבה שאינם תלמידי חו"ל, מתוכם 63,125 יגויסו אם יעזבו את הישיבה. אין מספרים גלויים לגבי מספר חיילי החובה, אך ניסיון להתחקות אחריו הראה שב-2019 היו כ-152 אלף חיילים, מעט יותר ממספר תלמידי הישיבה הכולל. לכן דבריה של כהן הם חצי נכונים.