עסקה עלומה בסך 1.6 מיליארד שקל: מה רוכש משרד הביטחון מתע"א?

עסקה בסך כ־1.6 מיליארד שקל, שעיקרה מכירת מערכות חימוש מתוצרת התעשייה האווירית למשרד הביטחון דווחה היום לבורסה • הדיווח התקבל מספר ימים לאחר הסלון האווירי בסינגפור, שם ניצלה החברה את ההזדמנות והציגה את ניסיונה בתחום הביג דאטה והבינה מלאכותית

התצוגה בסלון האווירי בסינגפור / צילום: התעשייה האווירית
התצוגה בסלון האווירי בסינגפור / צילום: התעשייה האווירית

התעשייה האווירית דיווחה היום (ה') לבורסה על עסקה עלומה שבה באמצעות חטיבת מערכות טילים וחלל, התקשרה בחוזה עם משרד הביטחון הישראלי בהסכם למכירת מערכות חימוש בסך כ־1.6 מיליארד שקל. החוזה המסווג נפרס לשנתיים, ודווח משום שזו עסקה ש"אינה זניחה". 

ניתוח | תחמושת לאירופה ומשקפות לילה לארה"ב: אלביט צוברת הזמנות במיליארדי דולרים
מלזיה נוטשת את רוסיה, ואוקראינה זקוקה נואשות לטנקים

במהלך מלחמת חרבות ברזל, האמצעים מתוצרת התעשייה האווירית מופעלים בכל הזירות: באוויר, בים וביבשה. בין השאר, מופעלים כלי טיס, חימושים משוטטים, אמצעים בים ואחד הכוכבים של המלחמה - "פנדה", דחפור D-9 שמופעל מרחוק. בצל הדיווח היום ב־CNN כי ארה"ב חוששת מתמרון ישראלי בעוד חודשים ספורים בלבנון, לא מן הנמנע כי מדובר בחיבור בין התחמשות מחודשת לבין הצטיידות לקראת תמרון משמעותי.

הדיווח התקבל ארבעה ימים לאחר שהסתיים הסלון האווירי בסינגפור, שם הציגה התעשייה האווירית את יכולתה בהובלת המנכ"ל בועז לוי. זו תערוכה משמעותית בקנה מידה בינלאומי, ונחשבת לסלון המרכזי באסיה. לגלובס נודע, כי בתערוכה ניצלה החברה את ההזדמנות כדי להציג ללקוחות פוטנציאליים את אמצעיה וניסיונה בתחום הביג דאטה והבינה מלאכותית (AI). 

מהפכת הביג דאטה וה־AI

בעת הנוכחית מבינים בעולם, בין אם בעקבות מלחמת חרבות ברזל ובין אם בשל המלחמה באוקראינה שנכנסה לשנתה השלישית כי נגמרו הימים שמסתכלים על הזירות הצבאיות בנפרד. הצורה כעת היא כיצד להסתכל על הלחימה בראייה הוליסטית, ושיתוף הנתונים בין כלל הכוחות הוא המפתח להצלחה. בסינגפור, התעשייה האווירית הציגה ללקוחות כיצד כלל האמצעים בחלל, באוויר, ביבשה ובים יודעים להעביר את המידע אחד לשני, ולשתף נתונים דרך מאגר הביג דאטה.

הבינה המלאכותית מסייעת בכך שהיא לוקחת את המסות האדירות של המידע, מנתחת ומהדקת אותן בזמן אמת למפקד, לפי הזירה שבה הוא פועל ותפקידו. כשהמפקד, למשל בקרקע, מקבל את המידע - הוא מגיע מנותח ואפילו ללא מקור. 

מלחמת חרבות ברזל מביאה לידי ביטוי עבודה של שנים על מהפכת הביג דאטה ו־AI שעברה המערכת הביטחונית הישראלית "מתחת לאור הזרקורים" כבר לפני שנים. זה כולל, כאמור, גם את הסנכרון הנדרש עם המערכות בים. חיל הים אמון, בין השאר, על הגנה על אסדות הגז של ישראל - משאבי האנרגיה החשובים ביותר של מדינת ישראל. בלחימה רב־זירתית, שהתבטאה גם בניסיון של המיליציות הפרו־איראניות בעיראק לשלוח חימוש משוטט לאסדת כריש, הסנכרון גם בים הוא מהותי.