משרד השיכון בוחן: שורת הקלות על מכירת דירה במסגרת מחיר למשתכן

תקנות מחיר למשתכן אוסרות על הזוכים למכור את הנכס במשך 5־7 שנים מיום קבלת טופס אכלוס או ההגרלה • מי שמוכר בכל זאת משלם קנס של עד 450 אלף שקל • כעת, במשרד השיכון יוזמים הקלות שיאפשרו לרוכשים שנקלעו למצוקה כלכלית, בריאותית או משפחתית למכור בקנס מופחת

פרויקט מחיר למשתכן בירושלים / צילום: רפי קוץ
פרויקט מחיר למשתכן בירושלים / צילום: רפי קוץ

משרד השיכון שוקל להקל על הזוכים ב"מחיר למשתכן" למכור את הנכס שרכשו בניגוד לכללי התוכנית, וזאת במקרים שנקלעו למצוקות בריאותיות, משפחתיות או כלכליות - כך נודע לגלובס. כיום אנשים שמעוניינים למכור את הדירות שלא בהתאם ללוחות הזמנים שנקבעו בתקנות, סופגים קנסות של מאות אלפי שקלים. על פי היוזמה, הקנסות אמנם עדין יחולו, אך במקרים מסוימים יצומצמו בעשרות אחוזים.

"יודעים מה הם רוצים": זו העיר עם הכי הרבה רוכשי דירות צעירים
שאלות ותשובות | תיקון חוק המטרו חזר לשולחן הדיונים - אלו הנושאים שנמצאים על הפרק

כחלק מתוכנית מחיר למשתכן נקבע כי לזוכים אסור למכור את הדירות בטרם חלפו חמש שנים מיום קבלת טופס אכלוס ("טופס 4"), או שבע שנים מיום ביצוע ההגרלה שבעקבותיה נרכשה הדירה - הקצר מבין השניים. זאת, כדי למנוע מצב של "גזירת קופון" והסבת ההגרלות בתוכנית לסיוע לרכישת דירה מוזלת למקור של גריפת רווחים. אם בכל זאת מישהו רוצה למכור דירה בטרם חלף המועד המינימלי שנקוב בהחלטה, הוא יחויב בתשלום קנס של 250־450 אלף שקל, תלוי במיקום הדירה בארץ. בכל מקרה לא ניתן למכור את הדירה ללא קבלת אישור ממשרד השיכון.

"החלטות לקוניות" בוועדה המאשרת

בהתאם להחלטה לאסור את מכירת הדירות שהוגרלו לפני המועד המותר הוקמה ועדת חריגים מטעם משרד השיכון ורשות מקרקעי ישראל (רמ"י). הוועדה נועדה לאפשר דיון במקרים חריגים שבהם יינתנו הקלות בקנסות למי שנאלצים למכור דירות בנסיבות קשות. מי שמעוניין למכור דירה בטרם חלף הזמן האסור נעזר פעמים רבות בעורך דין שמייצג אותו בפני הוועדה.

הכללים חייבים להתגמש | דעה

ההיגיון הבסיסי של המגבלות הקיימות כיום על מכירת הדירה במחיר למשתכן הוא נכון, בריא וחשוב. אולם, במסגרת אותו היגיון הכללים חייבים להתגמש.

למעשה, מארגני התוכניות לדירות במחיר מסובסד ידעו לגלות גמישות רבה ולשנות בזריזות את הכללים שלהן. 

כך למשל, כשנחשף כי המפרטים הטכניים של הדירות במחיר למשתכן נמוכים בהרבה מאלה של דירות דומות בשוק החופשי, הם מיהרו לשנות את המפרטים; בשלב מסוים גם הוחלט על הכללת פרויקטים בשוק הפרטי במסגרת התוכנית; מדי זמן משנים את תמהיל הדירות בפרויקטים, בין אלה שמוגרלות לבין אלה שנמכרות במסגרת השוק החופשי. כלומר, משרד השיכון ורשות מקרקעי ישראל מתנהלים יחסית בראש פתוח ומנסים לשנות נהלים היכן שהם משתכנעים שיש בכך צורך. 

האיסור על מכירת דירות בתקופה של חמש שנים מאז קבלת טופס אכלוס לפרויקט נולד כאחד מכללי היסוד של מחיר למשתכן ב־2015. ההגיון שעמד מאחורי הכלל הזה גורס כי התוכנית נועדה לפתור בעיית דיור באמצעות סיפוק אופציה לרכישת דירות מוזלות, ולא להפוך זוגות צעירים ל"פליפרים", גורפי רווחים. 

גם לעניין זה גילו המארגנים בשעתו גמישות רבה: לפני כ־4 שנים, כשהתברר שיש עיכובים של שנים בהקמת ואכלוס הפרויקטים, הם החליטו לשנות את תקופת ההגבלה ולהגמיש אותו. 

בכיר לשעבר במשרד השיכון שגלובס שוחח איתו לפני פרוץ המלחמה הבהיר כי לדעתו נדרש "לבטל את ההגבלות ולאפשר לכל מי שרכש דירה במסגרת מחיר למשתכן למכור אותה". הוא נימק את דעתו בכך שהריבית הגבוהה כיום במשק היא "גורם משנה משחק".

כיום גם המלחמה נכנסה למשוואה הזאת. עבור משקי בית רבים דחיית המשכנתה איננה הפתרון למצוקה שורשית, והעקרונות על הגבלת מכירת הדירות נראים מיושנים ולא מותאמים למציאות. 

על פי האומדנים שלנו, מספר הדירות שחלפו שבע שנים ויותר מאז ההגרלה שלהן מגיע בסך הכל לכ־5,000 דירות, זאת מתוך כ־115 אלף דירות שהוגרלו עד כה. מדובר בעיקר בפרויקטים הראשונים שהוגרלו במסגרת התוכנית. לעומת זאת, מספר הדירות שהוצאו בעבורם לפני חמש שנים ויותר טפסי אכלוס מגיע לפי הערכתנו לכ־45 אלף. המשמעות היא שרוב הדירות שהוגרלו במסגרת מחיר למשתכן אסורות כיום למכירה. מכך, אף אחד לא מרוויח. 

עו"ד ליאור לוי, שמייצג אנשים שפונים לוועדת החריגים, מספר כי הוועדה מאשרת את ההקלות במקרים ספורים בלבד. "במקרים של גירושין מאשרים כמעט תמיד, ובבקשות שמגיעות על בסיס כלכלי כמעט שלא מאשרים", הוא אומר. "כשמדובר במצב בריאותי הם אומרים לרוכשים להשכיר את הדירה שקנו ולשכור דירה במקום אחר. לחלק מהפונים זה לא פתרון מתאים. יש מקרים שצריך לעשות התאמות בדירה, וזה לא משהו שניתן לעשות בדירה ששוכרים".

עו"ד אוהד שפק, שמייצג גם הוא רוכשי דירות במחיר למשתכן שפונים לוועדת החריגים, מסכים עם לוי ומוסיף כי החלטות הוועדה מתקבלות בהיעדר שקיפות. "מדוע החלטותיה של הוועדה חסויות? לא מעניין אותי מה שמות הצדדים להליך, אבל כן מעניין אותי מה ההחלטות ומה הנימוקים, כדי שאוכל ללמוד, להבין ולתת ייעוץ מקצועי טוב יותר. היום הפניות לוועדה הן בגדר 'שלח לחמך'. אנחנו באפלה. אין פרוטוקולים, אין נימוקים, רק החלטות לקוניות".

בדיון שנערך בוועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת לפני כשנתיים עלה כי בין אמצע 2022 לאמצע 2023 התקבלו לוועדה כ־700 פניות, כ־30% מתוכן אושרו על ידה. אנשי משרד השיכון גם הבטיחו לפרסם קריטריונים ברורים יותר שינחו את הפונים, אך הדבר לא נעשה עד היום, ועבודת הוועדה נותרה מעורפלת.

שר הבינוי והשיכון, יצחק גולדקנופף / צילום: יריב כץ - ידיעות אחרונות
 שר הבינוי והשיכון, יצחק גולדקנופף / צילום: יריב כץ - ידיעות אחרונות

לגלובס נודע כי גורמים שונים במשרד השיכון ניסו באחרונה לבדוק אם ניתן לבטל באופן מוחלט את מגבלות הזמן הקבועות בתוכניות הדיור המסובסדות, אך נתקלו בהתנגדויות מטעם היועץ המשפטי לממשלה. ההתנגדות ניתנה בנימוק שמדובר בשבירת כלל יסוד של התוכניות הללו, ומתן אפשרות לזוגות צעירים לבצע סחר־מכר בדירות מוזלות שרכשו - וזאת בניגוד למטרה של התוכניות. לאור זאת הוחלט לנסות ולקדם הנחיות לוועדת החריגים, על מנת שיונחו לפניה יותר אפשרויות להקל בקנסות. גלובס מפרסם לראשונה את טיוטת העקרונות הללו.

ההקלות: הנחות של עד 70% בקנסות

על פי הטיוטה שהכינו במשרד השיכון, ועדת החריגים תעניק הקלות במקרים הבאים: בעת גירושין, העברת הבעלות על הדירה בין בני הזוג לא תהיה כרוכה בקנס. אולם, אם אם בני הזוג ירצו למכור את הבעלות לצד שלישי - הם יחויבו בתשלום הפיצוי המלא. בנוסף, במקרה שבו רוכש נקלע למצב בריאותי קשה שמחייב את מכירת הדירה, הוא יצטרך להוכיח את הדבר בפני הוועדה, ויחויב בתשלום של 30% מהקנס.

ההקלות ששוקל משרד השיכון 

● העברת הבעלות על הדירה בין בני זוג שהתגרשו לא תהיה כרוכה בקנס 

● זוכה שנקלע למצב בריאותי קשה יחויב בתשלום של 30% מהקנס 

● זוכה שנקלע למצוקה כלכלית יחויב ב־30%־50% מהקנס, בהתאם לשנים שחלפו מאז ההגרלה 

● בניגוד למצב כיום, בעלי מוגבלות פיזית יוכלו להתאים את הדירה לצרכיהם - אך על חשבונם 

במקרים שבהם הזוכים נקלעו למצב כלכלי קשה, הם יצטרכו להמציא מסמכים התומכים בבקשתם - לרבות תצהיר כלכלי שיאומת על ידי עורך דין. גובה הקנס שיחול עליהם יהיה תלוי בתקופת הזמן שחלפה מאז חלה על הדירה מגבלת המכירה. למשל, במצב שבו נותרה שנה עד שהמגבלה שחלה עליהם תפוג - הם יחויבו ב־30% מהקנס; אם נותרו למגבלה עוד שנתיים - הם יחויבו ב־40% מהקנס, ואילו נותרו שלוש שנים עד לתפוגת המגבלה, הם יחויבו ב־50% מהקנס.

עד כה, זוכים שנקלעו למצב כלכלי קשה התקשו לקבל אישורים חריגים מהוועדה, שכן ברוב הפעמים הם לא הצליחו לשכנע אותה כי מצבם מחייב אותם למכור את הדירה.

כמו כן במשרד מעוניינים לחרוג מהכלל שבו רוכשי הדירות במסגרת התוכניות אינם יכולים לבצע בהן שינויים בטרם איכלסו אותן. החריגות יינתנו במקרים שבהם הרוכשים הם בעלי נכות פיזית, והם נדרשים לבצע התאמות שונות בדירה עבור הצרכים השונים שלהם. במקרים אלו יוכלו הרוכשים לפנות לוועדת החריגים ולקבל אישור לבצע את ההתאמות הללו- אך על חשבונם.

החשש: ההקלות יגבילו את הוועדה המאשרת

כאמור, מדובר בטיוטה בלבד, וייתכן כי היא תעבור שינויים נוספים עד שתונח על שולחן מועצת מקרקעי ישראל, האחראית על מימוש תוכניות הדיור המסובסד. אולם, כפי שהדברים נראים עתה, ההנחיות העתידיות יבהירו במידה מסוימת את החלטות הוועדה, אך עלולות גם להגביל את ההנחות שהיא נותנת - שכן כיום היא מאשרת במקרים מסוימים למכור את הנכס ללא צורך לשלם את הקנס כלל. ביטול מוחלט של הקנסות לא נראה כעת באופק.

ממשרד הבינוי והשיכון נמסר בתגובה: "בימים אלו מתקיימת עבודת מטה בנושא מכירת הדירות לפני הזמן במקרים מסוימים. כשיהיה נוהל מסודר הוא יפורסם לטובת הציבור".