בגיל 35 בלבד: המהנדס מאינטל שניצח את החמולות של ג׳ת

כשאשרף חנדקלו (35) החליט לרוץ לראשות המועצה המקומית ג'ת היו לא מעט שהרימו גבה. "לא כיבדו אותנו, קראו לנו 'הילדים' וגם מצאנו את עצמנו מול כל מומחי הבחירות בכפר, שלא היו בעדנו", הוא מספר בראיון לגלובס.

● טסלה, האגם והשיחה האחרונה: תעלומת מותה של המיליארדרית 
● ראיון | זוג השפים הישראלים של האלפיון העליון 
● פורטפוליו | היא התחילה כפקידת עזרה ראשונה. היום היא מנכ"לית ברשת מרפאות מכבי 

מלבד ענייני כבוד, גם הסיכויים לא היו לטובתו - באופן מסורתי הבחירות במועצה נוטות לכיוון החמולות הגדולות, ומשפחת חנדקלו רחוקה מלהיות אחת מהן. "בג'ת יש משפחה אחת גדולה, שהיא כמעט שליש מהכפר, עוד משפחה מוכרת, שהיא עשירית מהכפר, ושאר התושבים מתחלקים למשפחות קטנות יותר. המשפחה שלי היא מהקטנות שבקטנות", הוא מסביר. למעשה, אם מתרגמים את בני המשפחה של חנדקלו לקולות, מדובר בכ־190 איש מתוך מכ־9,000 בעלי זכות בחירה בג'ת.

 אשרף חנדקלו, ראש מועצת ג'ת / צילום: אבישג שאר ישוב

אך רעשי הרקע האלה לא ריגשו אותו ולא הפריעו לו להיבחר לראשות המועצה, כאשר קיבל בסיבוב השני 51.2% מהקולות וניצח בקרב צמוד את חוסאם ותד, המשתייך לאחת החמולות הגדולות בכפר. בכך, הוא החליף את ראש המועצה הקודם חאלד גרה.

"עשינו משהו שלא נעשה בג'ת עד עכשיו. עם הרשימה שלי החלטנו שאנחנו לא הולכים באותו כיוון של משפחתיות ושל חמולות. החלטנו שלא נפזר הבטחות על תפקידים ומינויים, ושלא נשחק את המשחק שלהם. הסיסמה שלנו הייתה - אפס הבטחות לג'ובים. הלכנו בדרך שלנו וכל הקמפיין היה מבוסס על זה שאנחנו באים עם היכולות האישיות שלנו למען המועצה והכפר".

הניצחון הזה הוא בלי ספק חסר תקדים במועצה המקומית, אך נראה שחנדקלו הוא אחד כזה שבחייו גורם לתקרות זכוכית להתנפץ. לאחר שנבחר לראשות המועצה, הוא גם היה צריך לקבל החלטה לא פחות פשוטה ולעזוב את אינטל, שבה עבד כמהנדס תוכנה ב־14 שנה האחרונות. אז מה מביא מהנדס צעיר מההייטק לפוליטיקה המקומית ומה הוא מתכוון לשנות במועצה?

"הפסקנו לקטר והתחלנו לנסות להשפיע"

סיפור הסינדרלה של חנדקלו מתחיל ונגמר במועצה המקומית ג'ת, שמכילה כ־13 אלף תושבים ונמצאת באזור המשולש בצפון השרון. למעשה, כל חייו הוא בילה שם. "בתיכון הייתי במגמה של אלקטרוניקת מחשבים ולמדתי תוכנה. היו לי מורים שלימדו את זה בצורה מהממת והתאהבתי. בתור בחור צעיר עם שאיפות לעתיד, כמובן שהיו גם מחשבות על הכסף, ובגלל זה החלטתי ללמוד בטכניון".

בזמן שהיה סטודנט למדעי המחשב, חנדקלו ניסה את מזלו בראיון עבודה באינטל. "זה היה הראיון הראשון והיחיד שעשיתי בהייטק. אחרי שבועיים הזמינו אותי לראיון שני, ומאז אני באינטל, כבר 14 שנה כמעט. התחלתי במשרת סטודנט ובהמשך הפכתי למהנדס תוכנה".

אז למה לך פוליטיקה?
"אבא שלי היה בצעירותו חבר במפלגת חד"ש, ואפילו התמודד מטעמה ונבחר למועצה בכפר בשנת 1998. השיח הפוליטי היה כל הזמן בבית - פוליטיקה פנימית, פוליטיקה ארצית ופוליטיקה בחברה הערבית. תמיד היו חדשות ברקע.

"אני אף פעם לא הייתי בכיוון הפוליטי. כשלמדתי בטכניון לא הייתה פעילות פוליטית בתוך הקמפוסים וחייתי במעין בועה. אני גם מסוג האנשים שאוהבים לעבוד מאחורי הקלעים ולא מקדימה".

ובכל זאת, לפני ארבע שנים חנדקלו ועשרה צעירים נוספים החליטו להקים את רשימת אלתלה, הנקראת על שם הגבעה שעליה נמצא הכפר. "שני חברים שהעלו את הרעיון התקשרו אליי וחשבתי שזה רעיון מצוין. במשך שנים היינו נפגשים בכל יום ומקטרים על המצב בכפר ומה מפריע לנו. מתכנון ובנייה - שליש מהכפר בנוי ללא אישורים וללא תשתיות - דרך מוסדות להשכלה גבוהה ומחסור בבתי ספר ועד רמת התשתיות - הפארקים בכפר לא מתוחזקים בכלל".

 מועצה מקומית ג'ת. ''בשנים האחרונות האזרח נזנח'' / צילום: Reuters, Mostafa Alkharouf

המצב הקלוקל הביא אותם להבין שהגיע הזמן לשנות. "ראינו את זה כל הזמן, והבנו שהאנשים שעוסקים במלאכה לא עושים את עבודתם נאמנה ולא מקדמים את העניינים בקצב הנכון. זה דחף אותנו להקים רשימה. אמרנו שהגיע הזמן שלא רק נקטר אלא גם ננסה להשפיע".

"הצעירים בכפר הרבה יותר ליברלים"

בבחירות ב־2019 השיגה אלתלה 912 קולות, כמעט 10% מקולות הכפר. אמנם היה מדובר בהישג חסר תקדים לרשימה הצעירה, אך הם ממש לא הסתפקו בזה. "היה לנו נציג אחד בתוך המועצה אחרי הבחירות הקודמות, וראינו שזו השפעה אפסית. דיברנו על כך שאם אנחנו רוצים לעשות את השינוי המיוחל אנחנו צריכים להריץ מישהו לראשות המועצה".

וזה היה טבעי לבחור בך כמועמד שלכם?
"המועמד הטבעי מבחינתנו היה הנציג שלנו מתוך המועצה, מוחמד בדראן - בחור אינטליגנט ומוכשר שבגלל סיבות אישיות ואילוצים בעסק שלו ובמשפחה לא יכל בסוף להתמודד אז חיפשנו מישהו אחר. בהתחלה לא הייתי על הפרק בכלל ואז החברים הציעו אותי".

ומה עם התפקיד באינטל? הסכמת לוותר עליו?
"אכן, הייתי בחברה גדולה וטובה, בעבודה נוחה וגמישה עם תגמול כספי ראוי. הצד הציבורי הוא לא הצד החזק שלי וזה גם לא צד שייחלתי ורציתי ללכת אליו. אבל אמרתי לעצמי שזה לא הוגן שאני כל הזמן אומר לאנשים אחרים שאנחנו צריכים לעשות משהו ולהקריב מעצמנו ואז כאשר מגיע רגע האמת אני לא עושה כלום.

"אם אנחנו לא נתרום לחברה ולא נעשה את מה שאנחנו יכולים ומאמינים שצריך לעשות, אז מי כן יעשה את זה? התייעצתי גם עם אבא שלי, והוא אמר לי ללכת על זה, אבל רק אם אפתח עור של פיל".

וכך, עשרים יום לפני סגירת הרשימות, חנדקלו הגיש את המועמדות שלו. "הלכנו בגישה של נעשה את המוטל עלינו ומקסימום נצליח". לבסוף הרשימה הצליחה להשיג 4 מקומות במועצה, ובמקביל חנדקלו עבר לסיבוב השני, שם כאמור הוא נבחר. בעקבות כך, הוא גם כמובן הודיע על עזיבתו את התפקיד באינטל.

דיברנו קודם על ענייני החמולות בכפר. איך הצלחתם לעקוף את זה?
"אני חושב שהצעירים בכפר היו הכוח שקיבל את ההחלטה. 60% מהמצביעים בג'ת הם מתחת לגיל 45".

ואולי כאן טמון הסיפור. חנדקלו מציין כי הדור הצעיר שבר את הרגלי ההצבעה של הדורות המבוגרים יותר, שמצביעים לפי השיוך המשפחתי. לדבריו, המועמדים הוותיקים בנו על זה שהצעירים יצביעו לפי מה שיגידו להם ההורים.

"הצבנו סטנדרטים חדשים לקמפיין. אף פעם לא הייתה רשימה בכפר שבאה לתושבים ואמרה להם אני הולכת לעשות ככה וככה וככה. אנחנו ממש הכנו שלטים, סרטונים, הסברנו מה אנחנו מתכננים, הראנו את החסרונות של מה שקיים, סיפרנו על הדרך שלנו ואמרנו לתושבים שאנחנו מבטיחים להם דבר אחד, את רווחת התושבים".

 רשימת אלתלה בראשות חנדקלו. הישג חסר תקדים / צילום: באדיבות רשימת אלתלה

וזה כנראה מה שקנה את הקולות. "בתוצאות ראינו שקיבלנו קולות מכל החמולות בכפר. זה היה מדהים, הצביעו לנו אפילו מהמשפחה של המתחרים שלנו. וגם אלו שלא הצביעו לנו אומרים עכשיו שהם רוצים שנצליח. הצעירים בכפר הרבה יותר ליברלים ממה שההורים שלהם חושבים".

אתם מגיעים עם טון ליברלי יותר?
"אנחנו מגדירים את עצמנו שמרנים אבל כאלו שדוגלים בפתיחות לכולם. בסוף מה שמאחד אותנו ועומד לנגד עינינו זה איכות החיים בג'ת. המטרה שלנו היא לשפר את מה שאפשר במסגרת של המוסכמות שגדלנו וחונכו עליהם.

"אזור המשולש נחשב בכללי ליותר שמרני בחברה הערבית וג'ת הוא מקום שנחשב גם הוא שמרני יחסית. לצד זאת, אנחנו היישוב המוסלמי עם המצב הסוציו-אקונומי הכי גבוה וגם יש לנו אחוז מאוד גבוה של אקדמאים. בג'ת, אפילו המשפחות הכי שמרניות, לעולם לא יוותרו על חינוך.

"גם משפחות דתיות מיישרות קו מבחינת ההשכלה, יש אפילו מעין מצב של תחרות סמויה בתוך הכפר בין המשפחות מי יעניק לילדים שלו את ההשכלה הטובה ביותר. ההורים מוכנים לשלוח את הילדים ללמוד באירופה, בירדן, לשלם עליהם הרבה כסף שהם חוסכים על עצמם".

"מביא מאינטל סט כלים ושיטות עבודה"

מלבד החגיגה הפרטית, הבחירות המקומיות בג'ת עוררו עניין בקרב חלקים משמעותיים בחברה הערבית כולה. "קיבלתי הודעות תמיכה כמעט מכל החברה הערבית. מכל כפר ומכל עיר קיבלנו הודעות של 'כל הכבוד' ו'אנחנו רוצים שתצליחו'".

אז מה התוכניות העתידיות? מה תעשו בכפר שטרם נעשה?
"הדבר העיקרי מבחינתנו זה להחזיר את האזרח להיות המרכז של המועצה ושל השירותים שהיא נותנת. אנחנו מרגישים שבשנים האחרונות האזרח נזנח. כעת אנחנו רוצים שהמועצה תיתן לכולם את השירותים כדי שהם יוכלו לחיות במקום טוב. זה הדבר המרכזי שאנחנו רוצים לתת לו את הפוקוס.

"בנוסף, אנחנו רוצים לספק את השירותים בצורה נגישה, קלה, פשוטה, לכל התושבים, ללא הבדל מי הצביע למי, או מאיזו משפחה הוא ומאיזו חמולה, מבחינתנו כולם מגיעים שווים".

חנדקלו מתייחס גם לבעיות הבנייה בכפר. "אם נסתכל על המצב הקיים, לצערי בג'ת יש נכון לעכשיו 16 צווי הריסה לבתים בנויים, בעיקר בשל תוכניות לקויות. בסופו של דבר מי שמשלם את המחיר הם התושבים שחווים עוגמת נפש בבתי המשפט או חיים במקומות ללא תשתיות ראויות. יש בתים שאין בהם חשמל, זאת קטסטרופה ובלתי נסבל לחיות ככה".

למרות שהתושבים בכפר מייחסים חשיבות רבה לחינוך, חנדקלו סבור שיש הרבה מה לעשות, בעיקר מבחינת התשתיות הרלוונטיות. "מגיע לכל תלמיד בג'ת להיות במוסדות באיכות טובה, עם מבנים טובים חדשים, עם כל היכולות ומה שמביא העולם החדש, עם מסגרות לנוער ולצעירים של החברה הערבית היום".

הוא גם מתייחס לשיעור הזכאים לבגרות ביישוב בשנים האחרונות שעומד על כ־80%. "בג'ת יש לנו תיכון משלנו וללא ספק התלמידים שיוצאים ממנו הם תלמידים חכמים ועם יכולות טובות וזה גם משתמע ומתורגם למספר אקדמאים גבוה בכפר". אך לדבריו, גם כשהמגמה חיובית, אפשר להשתפר.

אתה חושב שהניסיון שלך באינטל יכול לעזור לך לשדרג את ג'ת?
"באינטל, ובהיייטק בכלל, עובדים בשיטות עבודה מאוד מסודרות ומאורגנות, קובעים יעדים ארוכי וקצרי טווח, ופועלים לפי תוכניות. זה סט כלים ויכולות שאני רוצה להביא לעובדים במועצה ובג'ת ולהטמיע אותן בפעילות השוטפת. גם אם אצליח ב־60% להטמיע משהו מסודר בצורת העבודה, אז מבחינתי עשיתי עבודה מצויינת".

"אשתי מתהלכת עם כיסוי ראש ופחדנו להסתובב בחוץ"

אחד הנושאים שהשפיעו רבות על חנדקלו בתקופה האחרונ ה היה כמובן מלחמת חרבות ברזל. מלבד הלחימה בצפון ובדרום, רבים בישראל חששו מהתלהטות הרוחות בקרב ערביי ישראל, סטייל שומר חומות. חנדקלו הרגיש את זה במיוחד באינטל.

"תמיד היינו מדברים בחברה על הפוליטיקה, אבל ברוח טובה. אחרי המלחמה התחלתי להרגיש את הקוטביות. הפוליטיקה ממש חלחלה אל העובדים וכל אחד הקצין את עמדותיו".

חנדקלו מציין כי גם ברמה האישית הוא סחב תחושות לא נעימות. "אשתי מתהלכת עם כיסוי ראש, והייתה תקופה שפחדנו להסתובב. הרגשנו שהיצרים משולהבים. עם זאת, אני מרגיש שזה קצת נרגע, ואני לא יודע אם המצב יחזור להיות מה שהיה אבל אני מקווה שמתהווה עכשיו משהו חדש וטוב".

איך המלחמה השפיעה על הבחירות?
"בשגרה אנחנו רגילים ל־85% הצבעה, וכעת שיעור ההצבעה היה נמוך משמעותית ועמד על 72%. אני גם חושב שהמצב הפוליטי והמלחמה בפרט גרמה לשינוי בסדרי העדיפויות אצל הרבה אנשים. המלחמה מביאה איתה תמונות קשות ופחד מסוג אחר. אנשים מרגישים שהם צריכים לדאוג לעצמם ושואלים את עצמם איך הם שורדים את התקופה הזאת.

"יש לציין שלפני המלחמה סבלנו בחברה הערבית מתחושה שמתריסים נגדנו, כמו למשל כששר האוצר רצה לקצץ מהתקציב של הרשויות הערביות. היו הצהרות על כוונה לנקוט בכל מיני מהלכים שהחברה הערבית עלולה להיפגע מהם. החברה הערבית מסתמכת הרבה על הכספים האלה, בונה ומתכננת תוכנית חומש כדי לצמצם את הפערים, ויש השפעה שלילית לרצון לקצץ מהתקציבים".

גל של שינוי מרענן בחברה הערבית

חנדקלו, נשוי ואב לבן, הוא לא היחיד במשפחתו שהגיע להישגים משמעותיים. שתי האחיות שלו עשו גם הן דרך אקדמית, כשאחת מהן, ראויה חנדקלו, היא עורכת דין במקצועה ומי שנבחרה לאחרונה לפרויקטורית המאבק בפשיעה בוועד ראשי הרשויות הערביות. אחותו השנייה היא אחות במקצועה ומחזיקה בשני תארים. אשתו של חנדקלו היא דוקטורנית לננו-טכנולוגיה בטכניון.

הוא עצמו מתייחס גם לגילו, שנחשב צעיר במשרה אליה נבחר כעת. לתחושתו, קיים גל נוכחי חדש של שינוי בחברה הערבית שמונהג על ידי הרבה צעירים. "זה קורה גם בערים אחרות. ראש העיר של באקה אל גרבייה, ראיד דקה, נמצא בשנות ה־40 לחייו, וגם הוא נבחר ללא פרוטקציה חמולתית".

גם שריף אלאסד, בן 33, נבחר לראשות היישוב לקיה. כמו חנדקלו, גם הוא הציג לאחרונה גישה שאפתנית שבאה לשנות, כאשר אמר בראיון לתקשורת: "באתי בכדי לעבוד. הדרך שלנו היא לשרת את האינטרס הכללי ולא האישי וזה יקרה בשיתוף פעולה עם נבחרי הציבור שיש להם ראייה טובה וחשובה לטובת לקיה ותושביה".

עם זאת גם חנדקלו יודע שהעבודה הקשה רק מתחילה. "את החלק הקשה עברנו ועכשיו נשאר החלק הקשה יותר. אני לא רוצה שנהיה רשימת אופנה חולפת וחובת ההוכחה היא עלינו.

"יהיה קל למדוד את ההצלחה או הכישלון שלנו, כי זה יהיה ברור לעין - או שעשינו עבודה טובה ורואים את זה בשטח או שלא. אנחנו מאמינים שתוך 5 שנים נצליח להביא תוצאות שיהיו מורגשות. אין לי ספק שזה יעודד עוד צעירים בחברה הערבית לקחת חלק בחיים הציבוריים ולנסות להוביל שינוי".