ענת גרוס שון, המשנה למנכ"ל תנובה: המלחמה חידדה את הצורך בשמירת ביטחון המזון

המשנה למנכ"ל תנובה, ענת גרוס שון, דיברה בכנס גלובס ותנובה על הדרכים להגברת יציבות מערכת המזון • עוד היא סיפרה על השקעות החברה במחקר ופיתוח

"מלחמת 'חרבות ברזל' חידדה את הצורך של מדינת ישראל להבטיח את ביטחון המזון של הציבור, תוך שמירה על התעשייה הישראלית ועל החקלאות המקומית" - כך פתחה את דבריה ענת גרוס שון, המשנה למנכ"ל תנובה, בכנס ביטחון המזון של גלובס ותנובה.

גרוס שון סיפרה כי היא השתתפה לפני כחודש בהנחת אבן־פינה לרפת כיסופים בעוטף עזה. "הרפת נהרסה כליל, ומנהל הרפת ראובן הייניק ז"ל נרצח כשהגיע לטפל בפרות ביום השלישי למלחמה. היא תקום מחדש בין היתר בעזרת הקרן לשיקום רפתות העוטף, שתנובה הקימה בהשקעה של כ־15 מיליון שקל. הקרן היא חלק משותפות ארוכת־השנים וחיבור עמוק לכ־1,000 חקלאים ורפתנים שעובדים איתנו".

מומחים: ישראל צריכה להגדיר אסטרטגיה לביטחון מזון, כמו שאר העולם 

הייחודיות של ישראל

בשנים האחרונות, אירועי קיצון בעולם כמו משבר מגפת הקורונה, מלחמת רוסיה־אוקראינה והחרפת שינויי האקלים הובילו למחסור בחומרי גלם ולפגיעה בשרשראות האספקה.

בעקבות אירועים אלה, אומרת גרוס שון, "מדינות רבות בעולם המערבי הבינו שהן חייבות להגדיר אסטרטגיה ומדיניות סדורה בתחום ביטחון המזון, מתוך מטרה לשמור על המשך קיום הצרכים הבסיסיים של התושבים באותה מדינה".

היא ציינה כי המצב הייחודי במדינת ישראל מגדיל את האתגר. "ראינו בתקופת הקורונה את הפגיעה בשרשראות התובלה העולמיות, וכך גם כעת. מי מאיתנו שמע על החות'ים לפני כחצי שנה? ספינה שרוצה להגיע לישראל צריכה לעשות סיבוב מאוד גדול דרך מיצרי גיברלטר, או שהיא בוחרת כלל לא להגיע, מה שמקפיץ את מחירי התובלה לארץ ואת מחירי חומרי הגלם".

מעבר להיותנו מדינת אי, גם המצב הביטחוני עלול לסכן את החקלאות המקומית, כאשר חקלאים אינם מצליחים להגיע לחרוש את השדות שלהם או לטפל בלולים או ברפתות - בין אם בגלל האיום והכרזה על שטחים צבאיים סגורים, ובין אם בשל היעדר כוח עבודה בתקופות אלה. 

לדברי גרוס שון, גם הסיכונים האקלימיים נותנים את אותותיהם. "משבר האקלים משבש את שרשראות הייצור והאספקה ואת מחזורי החקלאות. מספיקה התחממות של כמה מעלות בודדות, על־מנת לשנות את מפת החקלאות באזורים שונים בעולם".

לאור כל אלה, גרוס שון קוראת למדינה להגדיר מדיניות להבטחת ביטחון המזון. "תוכניות שממוקדות בתחומים כמו הצבת יעדים לייצור מקומי, תמיכה בחקלאות ובתעשייה, מעבר לתכנון לאומי, רכישת קרקעות במדינות אחרות ובניית הסכמים ביליטרליים, הגדרת מחסני חירום ועוד".

פתרונות העתיד

לדברי גרוס שון, תנובה היא חלק מרכזי מביטחון המזון של מדינת ישראל - החל ממבנה החברה, דרך אסטרטגיית הפעילות שלה.

"תנובה מעסיקה כ־6,000 עובדים על פני 30 אתרים, בעיקר בפריפריה. 80% מחומרי הגלם שלנו מקורם בחקלאות המקומית. תנובה מייצרת ומספקת 75% מהמוצרים המפוקחים הנצרכים בישראל, אשר מהווים את התזונה הבסיסית בכל בית ישראלי".

כמו כן, תנובה משקיעה בקידום תזונת העתיד בין היתר במחקר ופיתוח, על־מנת לוודא שהצרכנים ייענו גם בעתיד ממוצרים מזינים וטעימים עם תלות נמוכה יותר במשאבים כמו קרקע, מים ואנרגיה. תעשיית הפודטק שתנובה מטפחת ומובילה היא חלק מפתרונות אלה.

גרוס שון מציינת כי בעולם קיימת מגמה מרכזית שיכולה לסייע בביטחון המזון, והיא פיתוח וייצור תחליפי החלבון.

"הגידול המתמיד באוכלוסיית העולם מצריך ויצריך יצירת פתרונות מבוססי חלבון חלופי. לצד תעשיית הבשר והחלב המסורתית, נדרשת הרחבה של החקלאות המקומית גם לעולמות מבוססי פודטק".

תנובה, מדגישה גרוס שון, היא חלוצת החלבון החלופי. "החברה זיהתה את הנושא כבר לפני 20 שנה, וכך גם השפיעה על התזונה של הצרכנים בישראל. בעשור האחרון השקענו כ־250 מיליון שקל בפיתוח והקמת קווי ייצור בתחום".

גרוס שון סיכמה ואמרה כי "מדינת ישראל צריכה להגדיר את האסטרטגיה שלה בנושא. תעשיית המזון המקומית, ותנובה בראשה, היא חלק בלתי נפרד מהפתרון, אשר צריך לכלול ייצור מקומי יציב וחקלאות חזקה".

*** גילוי מלא: הכנס נערך בשיתוף תנובה