אצל מי עובד המתווך? פסק דין חדש שעשוי לטלטל הכול

באופן תקדימי, בית הדין הארצי לעבודה קבע בסוף השבוע כי מתווך שעבד כעצמאי במשרד תיווך, יוכר בדיעבד כעובד שכיר של החברה.

בעבר הכירו בתי הדין האזוריים במספר פסקי דין ביחסי עובד־מעביד במקרה של מתווכים עצמאיים, אולם הפסיקה בנושא זה אינה אחידה. לצד זאת, בית הדין ערך הבחנה בין מתווך עצמאי לבין פלטפורמה משותפת למתווכים עצמאיים המשתפים פעולה ביניהם. אז לא יהיה ביניהם יחסי עבודה.

● פרשנות | למלא את הבור התקציבי: שורת הצעדים של מנהל רשות המסים החדש
● הוועדה לבחירת שופטים בחרה 10 שופטים חדשים; בפעם השלישית לא מונו שופטים למחוזי בירושלים
● שלושה פסקי דין בשבוע | גרוטאת רכב עמדה 15 שנה בחניה המשותפת. מי סילק אותה?

לפסק הדין עשויה להיות השפעה על אופן העסקתם של מתווכים במשרדים, שרובם המוחלט מועסקים כעובדים עצמאיים.

עוד לא ידוע איך השוק יגיב לפסיקה החדשה, שהיא ראשונה מסוגה בבית הדין הארצי, אולם עורכי הדין בתחום אומרים כי הפסיקה חושפת את המעסיקים במשרדי התיווך לתביעות עתידיות.

בית הדין האזורי דחה את התביעה

ההליך המדובר עסק בתביעה של מתווך נדל"ן בן 28 שעבד במשך 16 חודשים במשרד התיווך "הום פלוס", המתמחה באזור תל אביב. בין המתווך למשרד נערך הסכם כי המתווך יקבל 60%, כולל מע"מ, מהעמלות שיתקבלו מעבודתו. עוד הוסכם כי אם ערכאה שיפוטית תקבע שהוא זכאי לזכויות של עובד, יחושבו תנאיו לפי שכר מינימום בצירוף תנאים נוספים שנקבעו.

בפועל, בתקופת העסקתו הוא קיבל עמלה חד־פעמית בסכום של 10,000 שקל בלבד. לאחר סיום ההתקשרות עם המשרד הוא טען ליחסי עובד־מעסיק, במסגרתם הוא זכאי לשכר מינימום ולזכויות סוציאליות. אולם החברה התנגדה, ובית הדין האזורי בתל אביב, אשר לפתחו הגיע התיק, קבע כי לא התקיימו יחסי עובד־מעסיק.

המתווך הגיש ערעור לבית הדין הארצי, שהפך את הפסיקה. נשיאת בית הדין הארצי, השופטת ורדה וירט־ליבנה, והשופטים סיגל דוידוב־מוטולה ואילן סופר, קבעו כי לא הייתה מחלוקת שהמתווך מילא תפקיד ליבה במשרד המשמש לתיווך נדל"ן. אחד המבחנים שבית הדין בוחן הוא "מבחן ההשתלבות", הבודק עד כמה העובד השתלב במקום העבודה, ועד כמה עבודתו היא חלק אינטגרלי מהעסק.

 נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, ורדה וירט לבנה / צילום: מתוך האתר הרשמי של משרד המשפטים

בית הדין קבע כי מבחן זה התקיים: המשרד פעל באמצעות סוכנים מטעמו, והמתווך הוגדר כסוכן קונים. הוא עבד בשטח ובמשרד, ביצע את העבודה שהוטלה עליו, ושמו צוין באתר האינטרנט של המשרד. המתווך הוכיח כי הוא נדרש לעדכן את מנהלו הישיר באופן שוטף, לפעול על־פי הנחיותיו ולבצע כל פעולה הקשורה לתפקיד. בנוסף, נקבע כי מתקיים "מבחן הפיקוח", במסגרתו בוחנים אם העובד נתון לפיקוח המעסיק, בעוד לעוסק עצמאי יש גמישות רבה יותר.

"גם עובד במשרה חלקית הוא עובד"

בית הדין האזורי, שכאמור דחה תחילה את התביעה, קבע כי המתווך לא עבד במשרה מלאה, אלא במשרה חלקית ובשעות לא קבועות. אולם בית הדין הארצי קבע לאחר מכן כי גם שעות העבודה החלקיות לא משפיעות על כך שהמתווך השתלב בחברה. "גם עובד במשרה חלקית הוא עובד, וגם עובד המבצע את עבודתו באופן שאינו מיטיבי לדעת מעסיקו, או ללא השגת היעדים שהוצבו לו או ברשלנות או תוך ביצוע עבירות משמעת - אינו מאבד את מעמדו כ'עובד' בשל כך", קבע בית הדין הארצי.

בית הדין ייחס משקל רב לכך שבמשך 16 חודשים המתווך לא קיבל כמעט תשלום. "החוזה שנחתם אינו חזות הכול, במיוחד כאשר נוסח והוכן על־ידי המשיבה. בנוסף, גם אם המערער סבר כי יצליח לקבל את שכרו בעזרת עמלות מעסקאות, או שהעדיף לא לומר דבר ולצבור ניסיון בעבודתו כמתווך צעיר בתחילת דרכו, אין בכך להעיד על היעדר קיומם של יחסי עובד־מעסיק".

בית הדין הארצי החזיר את התיק לאזורי לבירור הזכויות הכספיות הנובעות מיחסי העבודה.

לדברי עו"ד רענן באלס, שייצג את המתווך בתיק, "פסק הדין הפך את קביעותיו של בית הדין האזורי וקבע מפורשות כי בין מתווך נדל"ן לבין סוכנות נדל"ן התקיימו יחסי עבודה. הפסיקה של הערכאה הגבוהה משפיעה על כלל המתווכים המועסקים במשק בסוכנויות תיווך כעצמאים, שיכולים לטעון לקבלת זכויות מתוקף חוקי המגן בדיני העבודה ולקבל זכויות שונות הניתנות לעובד שכיר, כגון: פנסיה, חופשה, הבראה, מחלה, גמול שעות נוספות, פיצויי פיטורים ועוד".

 עו''ד רענן באלס / צילום: מיכל קושרוב

"מעסיקים בתחום צריכים להביא זאת בחשבון"

"פסק הדין חוזר על הלכות ידועות של בית הדין לעבודה בדרך של בחינת היחסים בפועל, ולא רק בהסתמך על הגדרת אופן ההתקשרות ביניהם", אומרת עו"ד מיכל פינברג־דורון, שותפה במשרד נ. פינברג ושות' ומומחית בדיני עבודה. 

לדבריה, "מעסיקים בתחום צריכים להביא בחשבון שככל שהם מתקשרים עם מתווכי נדל"ן שמשתלבים אצלם בעסק כמו עובדים שכירים לכל דבר ועניין - קיימת חשיפה שאותם מתווכים יכולים בבוא היום להגיש תביעה להכרה ביחסי עבודה".

 עו״ד מיכל פינברג-דורון / צילום: אופיר אייב

לדברי עו"ד טליה סביר ממחלקת דיני עבודה במשרד ש.פרידמן אברמזון, "פסק הדין מצמצם פעם נוספת את הגדרת ה'פרילנסר' ומהווה המשך של פסיקה דומה בסגנון זה, המכירה ביחסי עבודה בדיעבד. הבאים להתקשר בצורת התקשרות זו צריכים לקחת בחשבון כי היא כוללת חשיפה לתביעות עתידיות שיבקשו להכיר בדיעבד ביחסי העסקה. בהחלטתו פוסע בית הדין הארצי צעד נוסף לביסוס ההלכה שלפיה היותו של אדם עובד לא נקבעת על־ידי הצדדים להתקשרות, אלא היא עניין של סטטוס, אשר ייקבע על־פי מאפייני העסקה".

גם עו"ד עופר איילון, שותף במשרד גדעון רובין ושות' המתמחה בדיני עבודה, אומר כי יישום המבחנים ליחסי עובד־מעביד יושמו בפסק הדין באופן רחב יותר, וכי פסק הדין צפוי לעודד הגשת תביעות מצד נותני שירותים בכלל ובענף התיווך בפרט. עוד ציין כי פסק דין עשוי להנחות את בתי הדין האזוריים בהליכים קיימים ועתידיים כאחד.

מלשכת מתווכי הנדל"ן הארצית נמסר: "הלשכה תלמד את פסק הדין ביחד עם היועץ המשפטי של הלשכה, עו"ד אילן שרקון, על־מנת לבחון אותו ואת השלכותיו על מקצוע הנדל"ן בישראל".