מהאג"ח ועד מחירי הנפט: איך יגיבו השווקים אחרי המתקפה האיראנית?

המתיחות הגיאופוליטית במזרח התיכון הגיעה לנקודת רתיחה הלילה (א'), כאשר איראן מימשה את האיומים שלה ויצאה במתקפת של מאות כטב"מים וטילים על ישראל. לאור הניסיון במלחמת חרבות ברזל, השווקים מושפעים באופן חד ביותר מאירועים ביטחוניים כמו אלו. יתירה מכך, ההתלקחות מול איראן היא בעלת השפעה גלובלית רחבה, בשל המעורבות שיש לארה"ב באזור וליכולת של איראן להשפיע על השווקים הבינלאומיים. גלובס יצא לבדוק מה יקרה לשווקים בשל המתקפה האיראנית.

● כוננות ספיגה בשווקים: מה תעשה הבורסה ואיך יגיב הדולר? 
● ישראל צלחה את מתקפת הטילים והכטב"מים הגדולה אי פעם. מה צפוי עכשיו? 

שוק המניות

שוק המניות הישראלי צנח ב-8.10, לאחר מתקפת הטרור של חמאס. עליית פרמיית הסיכון של ישראל עלתה בצורה חדה, והמרווח בין השוק בישראל לבין מקבילו בארה"ב גדל. חן הרצוג, כלכלן ראשי ב-BDO, אומר בשיחה לגלובס כי "העלייה בפרמיית הסיכון של ישראל צפויה לבוא לידי ביטוי בשווקים בישראל ובפרט בהמשך היחלשות השקל, עלייה בתשואה על אג"ח ארוך של ממשלת ישראל, והיחלשות של שוק המניות".

רונן מנחם, כלכלן ראשי במזרחי טפחות מדגיש שמילת המפתח הינה 'חוסר ודאות'. לדבריו, "אי הוודאות לגבי היקף המתקפה יכול להיות מהותי להשפעה על השווקים, וכמו כן גם הכלת המתקפה ע"י ישראל".

מנחם מסביר שהיקף התגובות של השווקים יהיה תלוי בהמשך ההתפתחויות: "השוק לא אוהב אי וודאות ויכול להיות שהוא יגיב באופן חריף. חשוב לזכור שישנן השלכות גלובליות, ארה"ב מעורבת וגם מעצמות אחרות, ככל שיתקיימו גם לחצים להכיל את האירוע על מנת למנוע הסלמה חריפה יותר.

ההשפעה של המתקפה האיראנית על שווקי הבורסה יכולה להגיע גם מעבר לים. הרצוג מציין ש"ההשפעה הכלכלית של אי יציבות איזורית יכולה לחרוג מעבר לשוק המקומי, ולהשפיע על תשואות אג"ח ושווקי מניות גם בארה"ב ואירופה".

שוק האג"ח

תשואות האג"ח הממשלתיות של ישראל עלו בחדות מערכן מלפני חודש. תשואת האג"ח ל-10 שנים עומדת על 4.5% והאג"ח הממשלתית לשנתיים על 4.3%. מנחם מסביר שבמקרה של הסלמה מול איראן, שוק האג"ח ינוע בהתאם לשוק המניות: "האג"ח ינוע בצורה דומה לשוק המניות אם האירועים מול איראן יביאו להתלקחות, אך אגרות החוב הצמודות למדד המחירים יהיו מושפעות גם מהתנודות במחירי הנפט הצפויים לנסוק במקרה של אסקלציה איזורית".

מט"ח

שער החליפין של השקל ידוע ברגישותו לעלייה בסף המתיחות בישראל ובתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו את השקל פוחת בחוזקה אל מול סל המטבעות הזרים. הרצוג מסביר ש"שער הדולר מול השקל צפוי לעלות משתי סיבות. ראשית, היחלשות של השקל בגלל הגידול בפרמיית הסיכון של ישראל", שעוד לפני האירועים מול איראן הייתה מצוייה ברמה גבוהה. שנית, "התחזקות של הדולר מול כלל המטבעות. הדולר נתפס כמטבע בטוח, ולכן במצבים של אי יציבות וסיכון גלובלי יש נטיה עולמית לרכישת דולרים שמחזקת את הדולר". גם במהלך סוף השבוע חל ייסוף של הדולר לעומת מטבעות אחרים בעולם, ייסוף זה יוחס להידרדרות המציאות הביטחונית באיזור.

נוסף על כך, חשוב לזכור כי בנק ישראל ערוך ומוכן להתערב בשנית בשוק המט"ח - הבנק למכור דולרים על מנת לתמוך בשקל החל מה-9.10. תוכניתו בתחילת מלחמת חרבות ברזל למכור כ-30 מיליארד דולר לא נוצלה במלואה, ורק כ-8.5 מיליארד נמכרו והצליחו לחזק את המטבע. בבנק ציינו אז כי בשוק האסייתי, לפני פתיחת המסחר במט"ח בישראל, נראו שערי חליפין של 4.2-4.3 שקלים לדולר כך שניתן לראות מכך את מסגרת החליפין שסביבה בנק ישראל יתערב בשוק המט"ח אם יראה לנכון.

שוק הסחורות

המתיחות מול איראן יכולה להשפיע על שוק הנפט העולמי, מחירי הנפט מצויים כבר כעת במחירים גבוהים לעומת החצי שנה אחרונה, חבית נפט מסוג ברנט נסחרת בשער של 90 דולר לחבית. מחירי הנפט האמירו לאחרונה לאחר שמדינות אופ"'ק פלוס הצהירו על קיצוץ בהפקות הנפט שלהן. הצטרפות איראן, אחת ממפיקות הנפט הגדולות בעולם, לתקיפות נגד ישראל הינה בעלת השלכות משמעותיות:

"המתיחות מול איראן ובמיצרי הורמוז צפויה להשפיע על שוק הנפט העולמי", מדגיש הרצוג. לדבריו, חסימת מיצרי הורמוז היא צעד בעל השלכות גורליות לעולם כולו: "דרך מיצרי הורמוז עוברים מדי יום 21 מיליון חביות נפט בשווי 1.8 מיליארד דולר, שהם כ-20% מצריכת הנפט העולמי. הגדלת הסיכון בנתיב שייט קריטי זה יכולה להביא לעליית מחירי הנפט אף מעבר למצב שהיה עם תחילת המלחמה באוקראינה".

בהתאם למגמת אי הוודאות והתחזקות הדולר בעולם, ניתן לראות כי גם הזהב, המתכת חסרת הסיכון אשר מתחזקת בזמנים של חוסר ודאות, שוב שוברת שיאי שווי ומגיעה לשער של 2,400 דולרים במהלך סוף השבוע. זאת בעקבות החשש בשווקים מהידרדרות המצב במזרח התיכון, מה שעלול להביא להתלקחות אזורית.