האם בקרוב יוקם בית ספר נוסף לרפואה במיקום מפתיע?

"אנחנו מקימים משהו חדש לגמרי, דווקא באילת", אומר ד"ר משה כהן, מנכ"ל החברה להכשרת סטודנטים לרפואה Medical Doctor והיזם של התוכנית השאפתנית הבאה: פקולטה בינלאומית ללימודי רפואה באילת. למה דווקא באילת? "זה מקום שמסמל את הסכמי השלום, את הסכמי אברהם. המפרץ הוא מפגש של ישראל, מצרים, ירדן וסעודיה. אנחנו רוצים להעצים את אילת, וגם את הקשר עם השכנים. סעודיה בונה בימים אלה עיר אדירה במפרץ אילת. זה יכול להיות מקום אדיר".

● הפתרון החדש של המל"ג למחסור ברופאים
● ישראל מתגייסת | כ-300 יוזמות חדשנות רפואית פותחו במלחמה. לא תמיד הצוותים מרוצים

כהן אמר את הדברים הללו ל"גלובס" לא בקיץ, כאשר הסכם שלום עם סעודיה היה הנושא החם בחדשות, אלא בשבועות האחרונים. וחזון השלום הזה הוא חלק קטן מחזון בית הספר הבינלאומי לרפואה, שמשימתו העיקרית תהיה למלא את המחסור ברופאים בישראל ולשפר את הרפואה בדרום.

הבעיה של המל"ג

השבוע נערכה פגישה ארוכה בין כהן לבין אנשי המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) על המיזם. גורמים המכירים את הנושא סיפרו לגלובס כי במל"ג לא ימהרו לאשר שלוחה ישראלית של אוניברסיטה בינלאומית, בעיקר לא בתחום הרפואה הרגיש, כך שלכהן יש עדיין משימת שכנוע לא קלה. הדיונים האלה מתרחשים במקביל לניסיון של אוניברסיטת רייכמן להקים בית ספר חדש לרפואה, שנתקל גם הוא בקשיים במל"ג.

אלא שבניגוד לרייכמן, המודל שמציע כהן לא מאיים על גורמי רפואה אחרים. בחזון שלו, תוכנית הלימודים תתבסס על אוניברסיטאות מובילות בלימודי רפואה בחו"ל. ההכשרה הקלינית תתבצע בבית החולים יוספטל ובמרפאות הכללית שבסביבה, שכרגע אין בהן תוכנית הכשרה לרופאים, והמימון יתקבל מתרומות ומשכר הלימוד של הסטודנטים, שכרגע ממילא משלמים שכר לימוד דומה בחו"ל. כהן גם מבטיח להטיס את המרצים לאילת על בסיס שבועי.

אפילו הדמיה של המבנה כבר יש, ותמיכה נלהבת מראש עיריית אילת אלי לנקרי, כמו גם הסכמה לשיתוף־פעולה מכמה אוניברסיטאות המלמדות רפואה באירופה. נחתם גם מסמך כוונות מול קופת חולים כללית, ונבחרה דיקאנית מיועדת: פרופ' חנה לייבה, מנהלת תחום אקדמיה, מחקר וחדשנות בבית החולים קפלן, שזכתה בפרסים רבים בתחום הוראת הרפואה. אם המל"ג יאשר, ייפתח קמפיין גיוס הכספים. היעד: 250 מיליון שקל.

 בית הספר לרפואה באילת / הדמיה: באדיבות ד''ר משה כהן

כהן, שנולד בבאר שבע ומתגורר היום בלהבים, למד רפואה בבודפשט, התמחה בבילינסון ובהמשך עבד במחלקה פנימית קרדיולוגיה באיכילוב ובמרפאות לטיפול באי־ספיקת לב בבית החולים. "ב־2006 הקמתי את חברת מדיקל דוקטור, שמכינה סטודנטים ללימודים באוניברסיטאות הטובות ביותר בחו"ל. 250־300 סטודנטים לרפואה כל שנה", הוא אומר.

לדבריו, הסיבה לכך שאין היום לימודי רפואה בינלאומיים בישראל היא התחרות על שדות קליניים בבתי החולים (לימודים והתנסות במחלקות עצמן). "אבל ביוספטל ממילא לא מתקיימות הכשרות סטודנטים, לא רק כי הא רחוק, אלא כי הוא לא נחשב בית ספר אוניברסיטאי", הוא מסביר מדוע למיזם שלו יש סיכוי.

"ד"ר אורלי ויינשטיין, ראש תחום בתי החולים בשירותי בריאות כללית, אמרה שהכללית מסוגלת להביא את יוספטל לרמה שמאפשרת להכשיר סטודנטים בתוך שלוש שנים במקצועות הקריטיים של הרפואה, ואחר כך במקצועות האחרים".

מהכללית אכן נשלח מכתב הצהרת כוונות התומך בתוכנית, כדי שכהן יוכל להגיש אותו למל"ג, אם כי הוצאת התוכנית לפועל תדרוש הסכם מפורט יותר.

"בית החולים לא יכול להתפתח בלי פקולטה לרפואה, וזו לא יכולה להתפתח בלי בית החולים, והקטליזטור הייחודי שאנחנו מביאים לסיפור הוא השותפות עם האוניברסיטאות בחו"ל", ממשיך כהן. המוסדות שאיתם חתם כהן על הסכם הם בית החולים המחקרי הומניטס באיטליה, אוניברסיטת זגרב בקרואטיה, ואוניברסיטאות צ'רלס ואוניברסיטת פלצקי, שתיהן בצ'כיה.

לפי התוכנית של כהן, השדות הקליניים ביוספטל ובבית החולים סורוקה בבאר שבע יהיו פתוחים רק לישראלים שלומדים בתוכנית. היתר יוכשרו במחלקות בתי חולים בחו"ל, במדינות שבהן הם מעוניינים להיקלט בעתיד - וגם המדינות מעוניינות לקלוט אותם.

אחת הטענות שנשמעו נגד הפקולטה לרפואה ברייכמן הייתה שאין להם מסורת של לימודי ביולוגיה ואין להם מעבדות. איך אתם עונים לשאלות דומות?
"תוכנית הלימודים שלנו מגיעה מאוניברסיטאות בחו"ל שכבר יש להן תואר ברפואה. אם יהיו חסרות הכשרות מקצועיות מסוימות, הסטודנטים שלנו יוכלו, על פי ההסכמים הללו, לטוס לקבל את ההכשרה הזאת בחו"ל".

באופן אולי מפתיע, גורמים שהתנגדו לפתיחת פקולטה לרפואה באוניברסיטת רייכמן דווקא מקבלים את הרעיון הזה. "אוניברסיטת צ'רלס היא אוניברסיטה מכובדת", אמר לנו אחד מהם. "אם הם באמת מקבלים אחריות על התואר הזה והשלמת כל החוסרים, אז למה לא? זה לא שונה עקרונית מבית הספר לרפואה בצפת בחסות אוניברסיטת בר אילן".

80 אלף שקל בשנה

שכר הלימוד יהיה כמו באוניברסיטת צ'רלס: 80־90 אלף שקל בשנה. כמו ברייכמן, גם באילת הכוונה היא לתת מענקים והלוואות לסטודנטים שיתחייבו להישאר בפריפריה עם השלמת התואר. לגבי רייכמן, המתנגדים הטילו ספק באפשרות שהסטודנטים שם אכן ילכו לעבוד בפריפריה, אבל במקרה של אילת, סטודנטים אמורים להתחבר לפריפריה לאורך כל התואר, וכהן בטוח שזה מעלה את הסבירות להצלחת תוכנית תמריצים שמשאירה אותם בסביבה.

והמרצים? גם הם יגיעו מבתי הספר לרפואה מחו"ל או שיעברו לגור באילת?
"זה לא ממש ריאלי. אנחנו רוצים להטיס את המרצים מהמרכז לאילת ליום או יומיים בשבוע. חלקם כבר החלו להירתם לתוכנית, מציונות. ותחשבי מה זה יעשה ליוספטל, אם הרופאים הללו יהיו נוכחים באילת ואולי גם ינצלו את ההזדמנות לעבוד ביוספטל קצת".

זו עשויה להיות נקודת תורפה, הקושי של המרצים להגיע לאילת, ושל המוסדות שכבר מעסיקים אותם לוותר עליהם למשך יום בשבוע לפחות. הגורם שהתנגד לבית הספר לרפואה ברייכמן ותומך עקרונית בתוכנית הזאת מציין שהאתגר יהיה למצוא מנחים לעבודות הגמר של עשרות סטודנטים. "הכול חייב להיות באישור המל"ג, ולא בכיפוף ידיים של המל"ג".

לדברי כהן, הוא מתכנן להיעזר בפנסיונרים, שאינם מחויבים כרגע באופן אקטיבי למערכת הבריאות. "וחוץ מזה, אי־אפשר להגיד 'יש לנו מחסור ברופאים במיוחד בפריפריה, אבל מול מיזם כזה מערכת הבריאות לא מוכנה לשחרר מרצים ולא שדות קליניים'".

לא מחכה לכסף ממשלתי

בתי הספר לרפואה הקיימים טוענים שהדרך הכי יעילה ומשתלמת להכשיר עוד רופאים היא להרחיב את פעילותם.
"אם המטרה היא רק לטפל במחסור ברופאים, אז הם צודקים, אבל אני רוצה גם להשאיר אותם בארץ וגם לקדם את הרפואה באילת, ולכן אני לא נדרש לשאלה למה אני ולא עוד 50 כיסאות באוניברסיטת תל אביב. כי לא זה החזון של אוניברסיטת תל אביב".

גורמים בעולם הבריאות אומרים דברים דומים: "אם המדינה רוצה במהלך הזה, היא צריכה להגדיר אותו כפרויקט לאומי לחיזוק הדרום. ברגע שיש שם כסף ממשלתי, אפשר לדבר על להזיז דברים".

כהן, מצדו, לא מחכה לכסף ממשלתי. הוא מתכנן לממן את פעילות המוסד מתרומות, כמלכ"ר.

ציינת שאתה מתכנן לגייס 250 מיליון שקל. כמה מהכסף כבר גויס?
"עד שאין אישור של המל"ג אין מה לגייס, אבל יש לנו כבר התעניינות מגורמים רבים, ואת המחויבות של רוני פיבקו, יו"ר ונשיא רשת המלונות קלאב הוטל, להיות אחראי על גיוס הכספים".