מאיר שטרית זוכה מכל ההאשמות נגדו; ביקורת חריפה על נהלי הסוכנות בעבר ביהמ"ש

שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, מיכאלה שידלובסקי-אור זיכתה היום (ד') את יו"ר הקואליציה, ח"כ מאיר שטרית, מכל ההאשמות שיוחסו לו, לגבי מעשים שעשה בעת ששימש כגיזבר הסוכנות, בשנים 1992-1988.

בצד הזיכוי, מותחת השופטת ביקורת חריפה ביותר על הנהלים שהיו נהוגים בסוכנות באותה תקופה. היא קובעת, כי שורש הרעה הוא בנוהג ובנוהל הלאכתובים, של מתן כרטיס אשראי לבכירים בסוכנות ומתן אפשרות לשימוש בו גם לצרכים פרטיים. לדבריה, בסוכנות התגלו ליקויים ואי סדרים באופן ניהול החשבונות באגף השליחים.

לאורך הקראת עיקרי פסק הדין, נראה שטרית מוחה דמעות הקלה שזלגו מעיניו. ידידיו שמרו על איפוק באולם בית המשפט, אך לאחר מכן נישא שטרית על כתפיים בריקוד של שמחה. כתב האישום ייחס לו עבירות של קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות ומירמה והפרת אמונים.

באישום הראשון נטען, כי שטרית נסע עם אשתו וילדיו לחופשה בארה"ב, אולם הוא הציג את הנסיעה הזו כנסיעה בתפקיד במסגרת הסדר חברי ההנהלה. במהלך הנסיעה השתמש שטרית להוצאות פרטיות בכרטיס אמריקן אקספרס מוסדי של הסוכנות שהיה בידיו. הוא לא דיווח עליהן ולכן לא חוייב עבורן. הוצאות הנסיעה לרבות ההוצאות הפרטיות הגיעו ל-13,707 דולר.

באישום השני נטען, כי שטרית השתמש בכרטיס האמריקן אקספרס לצורך רכישות פרטיות ולא דיווח על כך. הוצאות אלו הסתכמו ב-6,131 דולר.

חיוב כפול של שטרית

השופטת קובעת, כי במשפט התגלו ליקויים ואי סדרים באופן ניהול החשבונות באגף השליחים באותן שנים, הוכחו פיגורים ארוכים בטיפולים בדיווחי השליחים על הוצאותיהם בנסיעות לחו"ל, והוצגו מקרים של אי מתן החזרים עבור הוצאות בתפקיד ששטרית היה זכאי להן. זאת, בנוסף לחיובים על הוצאות אשר לא היה צריך לחייבו, וחיובים בהם חוייב שטרית פעמיים.

בנוסף, אומרת השופטת, נחשפו ליקויים וחוסרים משמעותיים במסמכי הנהלת החשבונות ובתיוק שוברי האמריקן אקספרס במשרדי הסוכנות בירושלים. לאור ליקויים ואי סדרים אלה קובעת השופטת, כי לא ניתן לקבוע בוודאות, כי כל הנתונים הרלוונטים להתחשבנות עם שטרית נמצאים בידי בית המשפט. לעניין זה, אומרת השופטת, חשיבות רבה בבחינת אשמתו של שטרית.

השופטת דנה תחילה באישום השני, בעניין הרכישות הפרטיות בכרטיס האשראי. היא הגיעה למסקנה, כי לא הוכח שההוצאות הללו היו הוצאות פרטיות.

שטרית נתן אמון מלא במערכת הכללית ובסובבים אותו, ולא הקפיד תמיד לקבל את כל המגיע לו מהסוכנות. השופטת קבעה, כי עדותו נאמנה עליה, ומעדות זו ניתן להסיק על הלך נפשו ועל מודעותו בעניין חובותיו לסוכנות. שטרית לא ניסה ליהנות מכספי הסוכנות לתועלתו הפרטית, בכל 39 פרטי ההוצאות המתייחסים לקניות בכרטיס האשראי. כל העניין נולד משום שלא נערכה במשך שנים ביקורת חשבונות כנדרש במדור השליחים.

"אולי חוסר זהירות"

על פי פסק הדין, שטרית נקלע אל מציאות זו, ופעל על פי התנהגותם של כל הגורמים המעורבים בעניין חשבונותיו. מהתנהגות זו יכול היה להבין, שהוא פועל במסגרת המותר ובמסגרת מבוקרת של חשבונותיו. בשטרית לא דבקו אי יושר או כוונות שחיתות, מדגישה השופטת.

עם זאת קובעת השופטת, כי במישור המינהלי ובמישור העקרוני של התנהגות רצויה של שליח ציבור, נהלי הסוכנות אינם מניחים את הדעת.

ביחס לאישום הראשון, המתייחס לנסיעתו של שטרית עם משפחתו לארה"ב, מציינת השופטת את הטרגדיה האישית שפקדה אותו, עם גילוי מחלת הסרטן של בתו באפריל 1991, שהביאה למותה בשנת 1993. השופטת אומרת, כי הנסיבות האישיות הקשות, שופכות אור על עובדות ופרטים רבים הנוגעים לאישום זה. השופטת אומרת, שאין לייחס לשטרית את אובדן הכושר להבחין בין מותר לאסור בשל הטרגדיה שעבר.

פסק הדין קובע, כי נסיעתו של שטרית לארה"ב היתה נסיעה בתפקיד, במהלכה לקח חופשה באורלנדו. השופטת בחנה את הוצאותיו של שטרית במהלך הנסיעה והגיעה למסקנה, כי לא היה זכאי למימון חלק מהוצאותיו בסכום של 2,490 דולר.

למרות זאת קבעה השופטת, שאין לייחס לו עבירות פליליות בעניין. זאת, לאחר שהוכח בפניה, כי שטרית לא היה מודע לתנאי השירות המגיעים לו. השופטת אומרת, כי ייתכן שניתן לזקוף לחובתו של שטרית חוסר זהירות, אך יש אפשרות שהדבר נבע בשל מחלתה הקשה של בתו. גם אחרי נסיעה זו ביקש שטרית לבדוק את חשבונו, והשופטת האמינה לגירסתו, לפיה התכוון שכל הפריטים בחשבונו ייבדקו.

"החקירה - פוליטית"

פסק הדין קובע, ששטרית עשה רושם מהימן, ניתן לסמוך על עדותו, ולהשתכנע עד כמה רחוקה ממנו היתה הכוונה ליהנות מכספים שאינם מגיעים לו. אם פעל כפי שפעל, הרי שעשה זאת בשל אי ידיעת הנהלים בכל הנוגע למה שמגיע לו כהטבות כגיזבר הסוכנות, ובשל האמון שנתן באלה שתפקידם היה לבדוק את חשבונותיו. מקרים כגון זה, בהם עובד ציבור טועה בהבנת הנסיבות או בהערכתן, ראויים לביקורת וייתכן שהם פוגעים בנורמות ציבוריות ראויות, אך אינם מהווה עילה להרשעה פלילית.

פסק הדין אומר, כי ראוי היה ששטרית יגלה יתר זהירות ואחריות בשימוש בכרטיס האשראי המוסדי שניתן לו, ולא ישתמש בו לצרכים פרטיים, למרות הנוהג שהיה קיים בסוכנות. אולם, מעשיו אינם עבירה פלילית.

מיד לאחר תום פסק הקראת עיקרי פסק הדין אמר שטרית: "כל הכבוד לשופטת, טוב שמערכת המשפט עושה צדק בישראל. אני מקווה שאלה האחראים על המשפט בארץ, יהיו זהירים יותר בהתעסקותם עם אנשי ציבור". שטרית אמר, שאין לו טינה לא כלפי הפרקליטות ולא כלפי המשטרה. עם זאת חזר על הטענה שהעלה כבר בפתיחת החקירה נגדו, לפיה החקירה היתה פוליטית, ותלה את האשמה בשר המשטרה באותה עת, משה שחל, איש מפלגת העבודה.

את שטרית ייצג עו"ד ד"ר יעקב וינרוט. התובעת היתה עו"ד נורית בלובשטיין. (ת.פ 313/95).

(ראה "גלובס הערב" בעמ' 57 ומאמר מערכת בעמ' 59). « מאת שמואל דקלו « מאיר שטרית זוכה מכל ההאשמות נגדו; ביקורת חריפה על נהלי הסוכנות בעבר ביהמ"ש« השופטת מציינת ליקויים קשים בעבודת אגף השליחים, אשר בגללם סבר שטרית שהוא פועל במסגרת המותר « מאת שמואל דקלו « מאיר שטרית זוכה מכל ההאשמות נגדו; ביקורת חריפה על נהלי הסוכנות בעבר ביהמ"ש« השופטת מציינת ליקויים קשים בעבודת אגף השליחים, אשר בגללם סבר שטרית שהוא פועל במסגרת המותר