תוכנית התייעלות באוניברסיטת ת"א: תסגור חוגים ומכונים, תצמצם משרות

האוניברסיטה מתכוונת לסגור חוגים ומכונים העוסקים בתחומים דומים. קברניטי האוניברסיטה לא פירטו איזה חוגים ייסגרו, בנימוק שסנאט האוניברסיטה טרם קיבל החלטה סופית.

צעדים נוספים שיינקטו: השלמת תוכניות לפרישה מוקדמת של חברי סגל אקדמי ומינהלי; צמצום הסגל הבכיר; צמצום משרות של עובדים מינהליים; הקטנת מספר הסטודנטים המתוקצבים מ-29 אלף ל-25 אלף.

באוניברסיטה רוצים יותר תלמידים לתארים שני ושלישי, כאשר השאיפה היא להגיע ל-3,000 דוקטורנטים, ופחות תלמידים לתואר ראשון. כמו כן, יש כוונה להפסיק את הרישום ללימודים בשנת הלימודים הבאה בבית הספר לרפואת שיניים, בגלל שצבר גירעון של 15 מיליון שקל.

באשר לגירעונות שצברה האוניברסיטה, רבינוביץ לא פירט. "מדובר בכמה עשרות מיליונים. איני רוצה לנקוב במספרים מדויקים של הגירעון התפעולי, כי הם לא יציבים", אמר. "עם זאת, אלמלא האוניברסיטה היתה מיישמת תוכנית התייעלות, הגירעון התפעולי שלה היה תופח ל-240 מיליון שקל. אנו פועלים להגיע לאיזון תקציבי".

לדברי מנכ"ל האוניברסיטה, פרופ' גדעון לנגהולץ, הגירעון השוטף של האוניברסיטה עומד על "כמה עשרות מיליוני שקלים".

בשנתיים האחרונות קיצצה האוניברסיטה את הוצאותיה ביותר מ-150 מיליון שקל, על-מנת לאפשר לה להתגבר על הגירעון השוטף. אולם קיצוץ זה לא הספיק, נוכח הקיצוצים הנוספים שהושתו על הקצבת המדינה לאוניברסיטה, שפחתה בתקופה זו ב-140 מיליון שקל.

לדברי רבינוביץ, המשבר הכלכלי המקומי והעולמי של 2003-2001 הביאו לקיצוץ של 20% בתקצוב ההשכלה הגבוהה, לירידה זמנית של התשואות על ההשקעות האוניברסיטה, וכן לאובדן הכנסות מתוכניות המתבססות על סטודנטים מחו"ל.

"ישראל פגעה באיכות ההשכלה הגבוהה והמחקר המדעי עקב קיצוצים שביצעה. זה מקומם, וזה יגרום למצב שבו יותר סטודנטים ילמדו במערכת ענייה. אנחנו שדולה שנאבקת על כך. אני לא יכול לומר שיש לנו ידידים בממשלה. אני לא מכיר אף שר שנלחם איתנו".

רבינוביץ ורקטור האוניברסיטה, שמעון ינקלביץ, אמרו, כי במסגרת הרה-ארגון של האוניברסיטה, יש כוונה להמשיך בצמיחה האקדמית על-ידי גיוס סגל צעיר ואיכותי, תוך השקעה מתאימה בקליטתו, כולל בניית תשתיות מחקר הדורשות תקצוב גבוה, בעיקר בתחומים שהוגדרו אסטרטגיים. לדברי ינקלביץ, "קליטת סגל צעיר איכותי היא אחת הדרכים למזער את הפגיעה של המשבר התקציבי".