אילנה דיין: "צריך לוודא שכולם יידעו מה הפוליטיקאים מסתירים"

דיין בכנס אילת לעיתונות: "אנחנו צריכים לומר לפוליטיקאים שהם שקופים כשהם יוזמים חוקים שמטרתם להלך אימים על מי שרוצה לשדר את האמת"

העיתונאית אילנה דיין יצאה הערב (ב') בנאום תוכחה חסר תקדים בטקס הפתיחה של כנס אילת לעיתונות.

"אני רוצה לשתף אתכם בחוויית מפתח שלי כאישה נשואה", אמרה דיין, "חוויה שמתחילה במצוקה, לא חשוב איזה, וממשיכה בכתב אישום נוקב שאני מגישה לבן-הזוג שלי: 'אתה לא קשוב'. זה תמיד סעיף האישום המרכזי מטעמי, ותמיד כתב ההגנה מטעמו נפתח במילים: "אני לא יודע מה עושים עם הלא קשוב הזה', או במילים אחרות: 'תגידי, מה את רוצה ממני'.

"אז אחרי 21 שנות נישואים, וקצת יותר מזה שנות עיתונות, ובעיקר אחרי אירועי החודשים האחרונים, נדמה לי שאנחנו צריכים לומר להם, מכאן, כמה דברים ברורים. כי הם לא קשובים, הם לא מבינים, הם לא רוצים להבין. אנחנו צריכים לומר להם שעיתונאית כמו קרן נויבך צריך לשאת על כפיים - ולא לשים על הצלב. אנחנו צריכים לומר להם שהשידור הציבורי שייך לציבור ולא לפוליטיקאים. אנחנו צריכים לומר להם שלא יבחשו במינויים ולא יקדמו מקורבים, ולא יהלכו אימים על עיתונאים טובים רק משום שהם מעזים לשאול ולחקור ואפילו למתוח ביקורת.

"אנחנו צריכים לומר להם שאיש לא קונה עוד את משחקי המילים שלהם; וכשקוסם ה'סאונד בייט' קורא לחוק הקנסות 'חוק האמת', הוא עצמו יודע את האמת. ואולי הגיע הזמן לספר להם כמה קשה רובנו עובדים כדי לברר את מה ש'הם' לא רוצים שנדע. איך נרקמות עסקות אפלות, ואיך מממנים נסיעות יקרות, ואיך נשרפים יערות ונספים צוערים, ואיך ממונים רמטכלי"ם, ואיך הם מודחים.

"וכמה מכעיס הספין החדש, כאילו החוק יחמיר רק עם השקרנים ולעיתונאי האמין אין סיבה לדאוג. כמה מאיתנו מכירים את התחושה הזאת של ערב פרסום: אתה יודע שהסיפור שלך נכון, ומוצלב וממוסמך; אבל גם מאה טון בטון יצוק לא יקימו חומה הרמטית בפני תביעה. והחרב מתהפכת, והבטן מתהפכת, והסכומים בשמיים, ומישהו שם למעלה מתחיל לשאול שאלות.

"אנחנו צריכים לומר להם שהם שקופים כשהם יוזמים חוקים שמטרתם להלך אימים על מי שרוצה לשדר את האמת, דווקא אותה; שהם שקופים כשהם משחיתים ערוץ אחד ונוקמים בערוץ אחר. וכשהם מפעילים מיליארדר אחד כדי לארגן התנצלות למיליארדר אחר.

"יש נזקים שהמטנו על עצמנו, ויש נזקים שהמיסחור המיט עלינו, אבל יש כרגע סכנה ברורה ומיידית, והיא מגיעה מירושלים. אנחנו צריכים לעשות את הדבר היחיד שאנחנו יודעים לעשות: לוודא שכולם יידעו. ואנחנו יכולים לקרוא להם את השורות האלה, שמצאתי בטור השביעי של אלתרמן שאיכשהו תמיד נשאר אקטואלי. הוא כתב על 'איפול השכל' ועל המעטים שהתעקשו תמיד להדליק פנס בחושך ולעשות שיהיה אור".