מחקרים מוכיחים: נשים מנהלות טוב יותר מגברים

מחקרים חדשים מראים שדווקא המוח הנשי הוא זה שמותאם יותר לדרישות הניהול במאה ה-21 ■ צפו ברשימה: 10 היתרונות המוכחים של המוח הנשי

נשים רבות רוצות להוכיח שאין הבדלים בין המינים ולהתאים את עצמן לנורמות הגבריות של עולם העבודה, אולם בכך הן מפסידות את נקודות החוזק של המוח הנשי. המחקרים העכשוויים מראים שדווקא המוח הנשי הוא זה שמותאם במיוחד לניהול הנדרש במאה ה-21 - חלוקת קשב מבוזרת יותר, חיבור בין חיים אישיים למקצועיים וניהול פחות היררכי ויותר רוחבי.

עובדתית, המוח הגברי גדול ב-11% בממוצע מהמוח הנשי (מסיבות פיזיולוגיות שאינן קשורות לרמת האינטליגנציה או לחוכמה), אולם במוח הנשי יש 4% יותר תאים. המוח הנשי הוא גם בעל יותר תאים עם דחף עצבי גבוה, מה שמאפשר לו לפעול בצורה חסכונית ויעילה יותר, והוא גם מחווט טוב יותר לצרכי שפה. גברים נוטים להפעיל את החלק השמאלי של המוח (ההמיספרה), שאחראי בעיקרו על הלוגיקה וההיגיון. נשים, לעומת זאת, נוטות להפעיל בו זמנית את שתי ההמיספרות, והן נוטות להעביר מידע בין שני חלקי המוח - השמאלי והימני - מהר יותר מגברים.

החוקרת ד"ר הלן פישר, מאוניברסיטת רוטג'רס, שבדקה ובחנה את המוח הנשי, מצאה שנשים בוחנות כל נושא במבט רחב יותר מגברים. "הן חושבות באופן קונטקסטואלי, הקשרי. יש להן גמישות מחשבתית. השיפוט שלהן אינטואיטיבי יותר, ויש להן נטייה לתכנון לטווח ארוך כתוצאה מהחשיבה ההקשרית".

אמנם לא ניתן להצביע על הבדל אנטומי במוח, ולומר שזהו המקור האחד והיחיד להבדל בין המינים. קשרים בין מעגלים שונים במוח, שנוצרים במהלך החיים, הם לעתים חשובים הרבה יותר לתפקוד המוח מאשר האנטומיה שלו. עם זאת, הממצאים של פישר חוזקו בשנים האחרונות על ידי מחקרים אקדמיים שונים, המצביעים על יתרונות נשיים בעולם העבודה העכשווי.

1. מוסיפות אינטליגנציה לקבוצה

מחקר שנערך באוניברסיטת קרנגי מלון בשיתוף MIT, העלה ממצא מעניין: אין קשר בין רמת האינטליגנציה של יחידים בקבוצה קטנה, לבין האינטליגנציה הקבוצתית. כלומר, ברמה הקיצונית, ניתן לאסוף חמישה זוכי פרס נובל לעומת חמישה אנשים "רגילים", והקבוצות יגיעו לאותן תוצאות.

הממצא המעניין יותר הוא שכאשר קבוצה כוללת יותר נשים, היא הופכת יותר אינטליגנטית. כך, אם קבוצת האנשים הרגילים תהיה מורכבת מגברים וגם נשים, היא תגיע לתוצאות אינטליגנטיות יותר מקבוצה של נובליסטים גברים.

עוד נמצא במחקר, כי ככל שהתווספו יותר נשים לקבוצה, כך השתפרו הביצועים, עד הקיצון ממש. מספר הנשים בקבוצה ניבא את הצלחתה טוב יותר מאשר רמת שביעות הרצון מהקבוצה, המוטיבציה או הדמיון בין חברי הקבוצה במשתנים אחרים.

החוקרים מסבירים את ממצאיהם באמפתיה הגדולה יותר של נשים, המאפשרת תקשורת טובה יותר בין חברי הקבוצה. קבוצה של גברים תוכל להצליח היטב, הם מוסיפים, במידה שאלה יהיו מוכוונים לקשב הדדי.

2. עמידות בפני חוסר שינה

שש שעות שינה אינן מספיקות כדי להגיע לביצועים אופטימליים בעבודה. רוב העובדים נוטים לאגור חוסר שינה, ולהשלים שעות במהלך סוף השבוע, אך שני לילות של שינה מלאה אינם מספיקים כדי לחפות על המחסור הנצבר - כך עולה ממחקר שנערך באוניברסיטת פן סטייט בפנסילבניה.

ואולם, בהשוואה בין גברים ונשים באותו מחקר, נראה כי נשים עמידות יותר בפני השפעות חוסר השינה מאשר גברים.

הביצועים של נשים בתקופה של חוסר השינה נפגעים פחות, והן גם מתאוששות הרבה יותר מהר. זאת מכיוון שכאשר שעות השינה שלהן מוגבלות, חלה אצלן עלייה בשיעור השינה העמוקה.

3. שולטות במולטי-טסקינג

מחקר על מולטי-טסקינג שנעשה לאחרונה באוני' Hertfordshire, הוכיח לראשונה בצורה אמפירית כי נשים טובות יותר בחלוקת קשב בין כמה משימות מאשר גברים. נשים הציגו תפקוד מוחי גבוה ב-70%. במחקר, שפורסם במרץ 2010, התבקשו נשים וגברים לבצע מגוון מטלות - למשל פתרון תרגילי חשבון או איתור מיקום של נקודה מסוימת על מפה - ובו זמנית לענות על שאלות טריוויה בטלפון. כשנדרשה חלוקת הקשב, ביצועי הנשים היו טובים יותר ברוב המשימות. הן הצליחו אף יותר במשימות שדרשו ראייה מרחבית, תחום שבתנאים רגילים גברים מצליחים בו יותר.

מחקר שנערך השנה על ידי ד"ר שירה עופר מאוניברסיטת בר אילן אישש כי נשים, ובעיקר אימהות עובדות, נמצאות לעתים קרובות יותר בסיטואציה של מולטי-טסקינג מאשר גברים במהלך היומיום.

4. ורבליות יותר

נשים לומדות לדבר בגיל צעיר יותר, אוצר המילים שלהן גדול יותר, הן נזכרות במילים נדירות מהר יותר ומתמהמהות פחות בין מילים. אז מי מבין המינים מדבר יותר? גברים.

נתון מפתיע זה עולה ממחקר שנערך באוניברסיטת מנצ'סטר, ומצא כי גברים משתמשים ביותר מילים בכל יום מאשר נשים. המחקר נתן מכה נוספת למיתוס המקובל: מסתבר שהנשים משתמשות בשפה עשירה יותר. "נראה כי הנשים מקדישות מחשבה רבה יותר בברירת המילים שלהן, ודווקא הגברים הם אלה שמדברים בשביל לדבר, גם מבלי להוסיף מידע חדש".

במחקר נוסף, שנערך באוניברסיטת קליפורניה בסנטה קרוז, נבחנה התנהגות של גברים ונשים לאורך כל שעות היממה ונמצא כי גברים דיברו יותר מנשים. ממצא מעניין נוסף הוא שבמפגש עם אנשים חדשים, נשים השתמשו יותר בדיבור שמאשש קשר עם הזר, ואילו הגברים השתמשו יותר במשפטים שנועדו להשפיע על דעתו.

5. עומדות בלחצים

מחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטת קליפורניה הראה, כי בעתות לחץ גברים לוקחים יותר סיכונים, בעוד שנשים נוקטות בגישה מיושבת יותר. גברים גם מקבלים החלטות מהר יותר מנשים, שמעדיפות את הזהירות. לנטילת הסיכונים יש לעתים מחיר: דווקא החשיבה השקולה יותר שמציגות נשים עשויה להניב החלטות טובות יותר. במחקר אחר מצאה הפסיכולוגית שלי טיילור כי בזמני לחץ ומתח, נשים נוטות להקיף את עצמן בקבוצת ביטחון חזקה, בניגוד לגברים שנוטים לתקוף את הסיטואציה או להתעלם ולהדחיק אותה. רבות מהנבדקות שלה ייחסו את חוסנן הנפשי לקשרים החברתיים שלהן.

ההסבר הפיזיולוגי: בשעת לחץ משחרר המוח אצל שני המינים - כאקט של הגנה עצמית - את ההורמון אוקסיטוצין כמסייע בהרגעה. ההורמון הנשי אסטרוגן מדרבן את פעולתו, מה שגורם לתגובה מרגיעה, זאת בניגוד לטסטוסטרון, ההורמון הגברי, שכמעט מנטרל את פעילותו. החומר הטבעי שאמור היה להוריד את תחושת הפחד ולעורר את תחושת האמון חסר אצל גברים בשעות משבר, מה שכמעט ומשבית את יכולתם להתמודד עם הסיטואציה בצורה רגועה.

בנוסף, תאי עצב מפרישי דופמין קיימים בכמות גבוהה יותר אצל גברים. דופמין גורם לשיפור במצב הרוח בכל פעם שאנחנו עושים דבר שנעים לנו, כמו מין, אוכל, אינטראקציה חברתית או מוזיקה, ובמידה מסוימת, גם חידוש ויציאה מהשגרה, כלומר סיכונים. אצל גברים החיזוק של התנהגות זו הוא עוצמתי יותר.

6. קוראות רגשות

נשים מזהות פנים טוב יותר מגברים, והן גם מצטיינות בפענוח רגשות על פי הבעות פנים. נתונים אלה אוששו במחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטת יורק בטורונטו. ההשערה הסוציו-ביולוגית היא כי נשים מוכוונות יותר להבעות פנים משום שהיסטורית הן היו צריכות לטפל יותר בצאצאים, ולהבין את רצונותיהם שהובעו ללא מילים.

באותו מחקר נבדקו גם הבדלים בזיהוי וקריאת פנים בין גברים הומוסקסואלים לסטרייטים. נמצא כי ההומוסקסואלים השתמשו, כמו הנשים, בשתי ההמיספרות של המוח לשם קריאת פנים, ואילו הסטרייטים השתמשו בהמיספרה השמאלית בלבד.

זריקה חופשית: ישנה קבוצה אחת, שכוללת בעיקר נשים, שבה נפגעה היכולת לזהות ולקרוא הבעות פנים - מוזרקות הבוטוקס. ידוע כי בוטוקס פוגע ביכולת להביע רגשות, ופרופ' ג'ושוע דיוויס מאוניברסיטת קולומביה, שערך את המחקר, מסביר כי קריאת רגשות עוברת דרך חיקוי הבעות הפנים של הזולת. זהו לבה של האמפתיה, ומוזרקי הבוטוקס אינם מסוגלים לבצע את המשימה כראוי. דיוויס מציין כי קיים ג'ל שניתן למרוח על פנים ששותקו בבוטוקס, מה שיחזק את הבעת הפנים בלי להחמיר את מצב הקמטים. כשהנבדקות השתמשו בג'ל זה, יכלו שוב לקרוא רגשות כמו נשים אחרות.

7. יותר אמפתיות

פרופ' סיימון בארון-כהן מאוניברסיטת קיימברידג' מצא שהמוח הנשי בנוי בראש ובראשונה לאמפתיה, והמוח הגברי בנוי יותר להבנת מערכות ולבנייתן. האמפתיה היא דחף לעמוד על רגשותיו ומחשבותיו של אדם אחר, ולהגיב עליהם ברגש הולם. היכולת להבין ולהרגיש אדם אחר עוזרת לחזות את התנהגותו, וליצור עמו קשר ותהודה רגשיים.

ההסבר הפיזיולוגי: לנשים מערכת לימבית יותר מסועפת במוח, המאפשרת להן להיות יותר מחוברות לרגשות שלהן ולהיות מסוגלות להביע אותם בצורה טובה יותר. המערכת הלימבית, שכוללת את כל המבנים במוח הנוגעים לרגש, זיכרון ואמוציה, עוזרת לנשים להתחבר אל האחר בצורה פתוחה וטובה יותר.

8. מפענחות אירועים

אינטואיציה נשית היא בדרך כלל ההסבר שנותנות נשים לגברים כדי להבהיר מדוע הן צודקות, אפילו אם אינן יכולות לגבות את הצהרתן בטיעונים או במידע עובדתי. מחקרים חדשים מוכיחים כי לנשים אכן יש חשיבה אינטואיטיבית חזקה יותר משל גברים.

גברים ממוקדים יותר בפרטים, חושבים בצורה מתודית ולינארית יותר, ויודעים להסביר כיצד קיבלו את ההחלטות. נשים סופגות הקשרים בצורה טובה יותר מפרטים, ומחברות אירועים לאירועים אחרים בזיכרון. חשיבה אינטואיטיבית אינה חוש מיסטי, אלא פירושה שהמוח מעבד כמויות גדולות של מידע באופן לא מודע, ובסופו של דבר מפיק מסקנה שיש בה היגיון, אף שקשה לאדם להסביר בדיוק מה היה אופן הסקתה.

בתהליך הזה מעורב ההורמון אסטרוגן. במחקר נמצא כי נשים שנטלו גלולות המבוססות על מנות אסטרוגן גבוהות, זכרו טוב יותר את הרעיון הכללי מאחורי אירוע רגשי כלשהו. לעומתן, נשים שלא נטלו גלולות זכרו טוב יותר את פרטי האירוע.

התרבות הפופולרית תומכת אף היא בגישה הזו - התפיסה היא שגברים רואים נשים כאוסף של איברים ונמשכים לאיבר זה או אחר, בעוד שנשים נמשכות ל"כל הגבר", ולא תמיד יודעות להסביר למה.

9. זוכרות טוב יותר

חוקרת המוח ד"ר לואן ברינזדיין מצאה כי המרכז העיקרי של יצירת רגשות וזיכרון - ההיפוקמפוס - גדול יותר במוח האישה, וכך גם המסלולים המוחיים הקשורים לשפה ולהתבוננות ברגשות הזולת. פירוש הדבר שנשים, בממוצע, מיטיבות לזכור פרטים של אירועים רגשיים.

הפסיכולוגית סוזן פינקר מסבירה כי הנטייה שלהן לקשרים חברתיים מגנה עליהן מפני הידרדרות קוגניטיבית, עוזרת בשמירה על הזיכרון ומיומנויות החשיבה, ומאריכה את חייהן.

ההסבר הפיזיולוגי: מספר תאי העצב שיש לנשים במרכזי השפה והשמיעה שבמוח גדול ב-11% ממספרם אצל גברים.

10. פותרות בעיות

במערכות יחסים עם הסביבה, נשים נוטות לתקשר טוב יותר מגברים, תוך התמקדות במציאת פתרונות שיעבדו עבור כלל המשתתפים. הן אמנם נוטות לפתור מחלוקות על ידי דיבור, אך מפעילות גם כלים לא ורבליים בשיחתן, כמו שינויי טון, הבעת רגש והבעת חמלה.

גברים, לעומת זאת, הרבה יותר ממוקדי מטרה, פחות נוטים לדיבור, ומוצאים עצמם יותר מבודדים מול הקבוצה. הם זקוקים ליותר זמן, ונתקלים ביותר קשיים בפענוח התגובות והרגשות של מי שעומד מולם, במיוחד כאשר הם לא מדוברים ישירות.

ההסבר הפיזיולוגי: המוח הגברי נוטה להסתמך יותר על ההמיספרה השמאלית, השלטת בתהליך עיבוד המידע, ומניעה לפעולה אנליטית הזקוקה לפרטים. המוח הנשי משתמש גם הוא בהמיספרה האנליטית בסיטואציות חברתיות, אך הוא מפעיל בו זמנית גם את ההמיספרה הימנית, שאחראית על תפיסה מרחבית, ומעניקה משמעות לדברים שלא נאמרים ישירות.

מחקרים מראים כי ל-IQ של חברי קבוצה מסוימת אין השפעה על כלל האינטליגנציה של הקבוצה, אולם כאשר קבוצה כוללת יותר נשים, היא הופכת יותר אינטליגנטית. כך, אם קבוצת אנשים רגילים תהיה מורכבת מגברים וגם מנשים, היא תגיע לתוצאות אינטליגנטיות יותר מקבוצה של נובליסטים גברים