דיויד גילה: "באתי עם אג'נדה - להילחם ביוקר המחיה"

מדי ינואר מקיימת רשות ההגבלים העסקיים את הכנס השנתי שלה. אפילו המסור שבעובדיה לא ינסה לצייר את הכנס הזה כנוצץ במיוחד, אולם בהחלט מדובר בכנס משמעותי וחשוב שבו נפרסים הישגיה של הרשות בשנה שחלפה ונדונים האתגרים לשנה הבאה. "גולת הכותרת של השנה", הגדיר זאת בעבר בכיר ברשות.

השנה הופרעה האווירה המכובדת - גם אם מנומנמת - בקריאות ביניים יוצאות דופן של התסריטאי אלי תבור. "גיבור על חלשים" ו"חלש על חזקים" היו רק חלק מהקריאות שלו, שכוונו לראש הרשות, פרופ' דיויד גילה, ושמחו נגד האיסור שהוטל על תל"י - חברת התמלוגים של יוצרי הקולנוע והטלוויזיה בישראל - לנהל מו"מ בשם כל היוצרים מול גופי השידור.

- הוא קלקל את החגיגה?

"זה בסדר גמור. אני חושב שזו ביקורת לגיטימית והוא היה מאוד מנומס. הוא חיכה לסוף ההרצאה שלי. ניסיתי לענות לו ולהסביר לקהל, אבל הוא לא נתן לי לדבר. ועדיין אין לי שום בעיה עם זה".

- ומה ביחס לביקורת שלו?

"אנחנו חזקים נגד קרטלים ומונופולים מכל הגדלים. למשל, מונופול הגז - רק עכשיו השגנו מהם סעד מבני של 15 מיליארד דולר (הכוונה להסדר הפשרה עם דלק, בעלת השליטה במאגרי לווייתן ותמר, שבמסגרתו תמכור את המאגרים הנוספים שבשליטתה. עוד על כך, בהמשך, ה' מ'), ואילו זה היה מביא תועלת, לא היינו מהססים גם להוציא אותם מלווייתן. או הדרך שבה פעלנו מול אקירוב (הכוונה לאיסור על אלפרד אקירוב לרכוש את חניון קרתא בירושלים, בנימוק שיש לו חניונים נוספים באזור, ה' מ').

"אם מסתכלים על כל התיקים שבהם טיפלנו, אפשר להתרשם מהגודל של הגופים ולראות שאנחנו חזקים נגד קרטלים ומונופולים, בלי קשר לגודלם. ומה לעשות שלהבנתנו, תיאום בין יוצרים מול הלקוחות שלהם הוא סוג של קרטל. לתיאום כזה יש הצדקה כאשר אין דרך אחרת לאכוף את הזכויות של היוצרים. קרטל בישראל אסור גם כשהמוכרים פזורים וחלשים והקונים (גופי השידור במקרה הזה, ה' מ') חזקים. גם אסור, למשל, לעשות קרטל מול חברות ביטוח או מול רשתות השיווק".

- היוצרים טוענים - ודי בצדק - שהם מקבלים פירורים, וגם עליהם הם נדרשים להיאבק.

"בחוק יש איסור על תיאום, אלא אם כן יש תנאים מיוחדים. למשל, שזכות היוצרים לא ניתנת ליישום בצורה אחרת. אני חושב שכאשר קבוצה של ספקים רוצה לעשות קרטל או תיאום, מוטל עליה להראות שהמקרה שלה מיוחד. אם הם הצליחו להראות את זה למחוקק, שהוא הריבון, אין לנו בעיה עם זה. פשוט, כלפינו הם לא הצליחו להרים את הנטל".

לחנך צרכנים זה כמו לחנך ילדים

החודש מציין גילה שלוש שנים בתפקיד. בניגוד אולי לחלק מקודמיו, הוא הגיע לתפקיד כידען גדול בתחום שאותו חקר במסגרת האקדמיה. הוא התלבט לא מעט לפני שלקח על עצמו את הג'וב, אך לבסוף הכריע כי הוא רוצה לנסות ליישם את התובנות שאליהן הגיע באקדמיה. כשפורסם דבר מועמדותו, הוא ספג ביקורת כואבת בעיתונים מסוימים כמי שמוצנח לתפקיד כדי לשרת את הריכוזיות ואת האג'נדה של בעלי ההון. אפשר רק לקוות כי בדיעבד אותם מבקרים מצטערים עליה.

- נפגעת כשראו בך סייען לטייקונים שמוצנח לתפקיד?

"כן. אני די משוכנע שזה היה מוזן מאג'נדה שניסתה למנוע את המינוי שלי".

- אתה יכול לפרט?

"אני מניח שמישהו רצה שלא אמונה וניסה להזין את התקשורת. אני גר בפתח תקווה, אני נוסע ביונדאי, אני איש אקדמיה וכל השנים הייתי כזה. בסוף התפקיד הזה אני חוזר לאקדמיה ולא הולך לעבוד בשביל שום טייקון. זה מה שאני אוהב לעשות - את המחקר, את ההתמקדות בתחום אחד, ולהיכנס לעומק של כל סוגיה בניתוח הכלכלי והמשפטי שלה. בכל החלטה שלי אני חושב רק על הצרכן - מה יעשה הכי טוב לרווחת הצרכן באמצעות הכלים שעומדים לרשותי".

מינויו של גילה יצא לפועל באפריל 2011, ממש ערב המחאה החברתית ונקודת הרתיחה שסימנה בכל הנוגע ליוקר המחיה בישראל.

- תלו בך הרבה ציפיות. זה הקשה?

"להפך. הרגשתי שהמחאה החברתית נתנה רוח גבית לאג'נדה שלי. באתי עם אג'נדה: להילחם ביוקר המחיה ובמונופולים, לאכוף יותר באינטנסיביות את הכללים נגד מונופולים, כמו למשל מחירים מופרזים; באתי כדי ליישם את הכלי של קבוצות ריכוז (לממונה יש סמכות להכריז על חברות הפועלות בענף שבו מעט שחקנים כקבוצת ריכוז, ולהטיל עליהן מגבלות, ה' מ'), ואני חושב שזה עזר. המצב הזה אפשר רוח גבית גם מהמחוקק וגם מהממשלה בדרך ליישום רפורמות, שיכול להיות שלפני המחאה לא היו אפשריות. למשל, הצמצום של הפטור החקלאי שהצלחנו להוביל לא מזמן, או חוק המזון. אלה דברים שאני לא יודע אם לפני המחאה החברתית היו עוברים. בסיטואציה שנוצרה, גם שרים וגם חברי כנסת מאוד נחושים להילחם ביוקר המחיה".

- תפרט לגבי שני הדברים. איפה הם תורמים לצרכנים?

"הפטור החקלאי שהיה לפני התיקון, אפשר שני קרטלים: זה של החקלאים, שהוא לגיטימי וקיים כזה בכל העולם; וזה של המשווקים בסיטונאות שאינם חקלאים. מה שעשינו בצמצום הפטור הוא בעצם לבטל את הקרטל השני. שמנו את האצבע על מה שרע ונטרלנו אותו. הצלחנו לרתום לתיקון הזה את חברי הכנסת ואת הממשלה אחרי 20 שנה".

- איפה מרגיש את זה הצרכן?

"בהגדרה, קרטל כפול שכזה מנפח את המחיר של התוצרת החקלאית. התיקון ייכנס אמנם לתוקף רק בעוד כשנה, כך שאין לנו עוד אינדיקציות לשינוי במחירים, אבל אני מאמין שאם מבטלים קרטל, המחירים חייבים לרדת".

- אתה לא חושב שהצרכנים מצפים לתוצאות יותר מהירות במחירים שהם משלמים?

"אנחנו לא גוף פוליטי ולכן תוצאות מהירות זה לא משהו שמניע אותנו. דרך טובה לקבל תוצאה מהירה היא לעצור דברים לפני שהם קרו. זה מאוד עמוק באג'נדה שלי. מאוד חשוב לי לבחון לעומק את התוצאות האפשריות של בקשות שמגיעות לאישורנו, ואם זה מעורר חשש, גם למנוע את זה".

חוק המזון, שבו לרשות היה חלק משמעותי, הוא אחד מהנושאים הקרובים ללבו של גילה והוא שמח להסביר איך זה ייתרגם לכיסו של כל צרכן בישראל. "בשלב הראשון", הוא מתחיל, "את מתלבטת איפה לקנות. היום את לא יודעת איזה סופר הכי זול. חוק המזון מאפשר לעשות אפליקציות שינתחו איפה הסל הנדרש לך הוא הזול ביותר.

"בשלב השני, את לא תמיד יודעת איפה יש לך חלופות באזור שלך. אם רשת שיווק מחזיקה יותר מ-30% מהסופרים באזור מסוים, חוק המזון מאפשר לנו לעצור אותה מלפתוח נוספים. אם לרשת יש מעל 50%, אנו יכולים ללכת לבית הדין ולבקש שהיא תוותר על חלק מהם.

"השלב הבא הוא כבר בתוך הסופר. הרבה פעמים את רואה על המדף את אותם השחקנים המרכזיים. גם בזה חוק המזון מטפל, כי הוא אוסר על הספקים הגדולים לדחוק את הקטנים; בקטגוריות הכי בעייתיות הוא יאפשר לנו לתת הוראות שמאפשרות לתת חלק מהמדף ליצרנים קטנים. וזה לא הכול: לפעמים את רוצה בכל זאת את המותג המוביל, והמחיר שלו הרבה פעמים גבוה. החוק משתמש בתחרות בין הרשתות, שלפעמים היא באמת עזה וקשה, כדי לכרסם במחיר הגבוה של המותג החזק. הוא למשל אוסר על ספק לתת בונוסים לרשתות בתמורה לכך שלא יורידו את המחיר ואוסר עליו להתערב במחיר לצרכן על-ידי 'המלצה'. מבחינתנו, גם מחיר מומלץ לצרכן הוא הכתבה.

"תפקידו של הצרכן יהיה להשתמש בתחרות הזו שאנו מארגנים לו. קצת כמו חינוך לילדים: להיות עקבי ולשים לו גבולות. מה האנלוגיה במקרה של הצרכן? אני הראשון שתומך בחרם צרכנים. חרם צרכנים הוא כלי מאוד טוב למלחמה ביוקר מחיה, אך אסור לצרכנים להסתפק רק בזה. הצרכן צריך במובן היומיומי ליישם צרכנות נכונה, לא להיות כבול למותג מסוים, אלא לתת צ'אנס גם לאחרים".

כאן אולי המקום לציין כי גילה העדיף שלא להתייחס בהקשר זה לחברה המרכזית למשקאות (קוקה קולה, טרה ועוד) ולחקירה שפתחה נגדה לאחרונה הרשות.

מנע 34 עסקות

גילה, 50, הוא אדם נעים, נטול מניירות וענייני מאוד. בין תפקידו הנוכחי לקודם, כפרופסור באקדמיה, קצת קשה את נגן הרוק שהיה בצעירותו. אשתו היא מורה לאנגלית בתיכון, ובתה של השחקנית המוכרת מרים זהר. חמותו, הוא מספר בבדיחות, כשאני שואלת אם לא קיבל בבית "על הראש" בעניין תל"י, לא יורדת לרזולוציות כאלה. "היא לא בקיאה בפרטים. מבחינתה אני אחראי לכל מה שקורה בעולם", הוא צוחק.

חביבותו של גילה לא מנעה ממנו ביטול של לא פחות מ-34 מיזוגים או עסקות בנימוק שיפגעו בתחרות פוטנציאלית במשק. כך, למשל, הוא עצר שתי עסקות של קבוצת עזריאלי - האחת לרכישת קניון עיר ימים בנתניה והשנייה - לרכישת מתחם one בבאר שבע. הוא הכריח את מיטב ואת דש, שהתמזגו, למכור את פעילות תעודות הסל; עצר מיזוג בין המותג לוקסוטיקה, החזק בתחום משקפי השמש - לבין רשת אירוקה; עצר את רכישת היבואן של מסכי סמסונג על-ידי אלקטרה, ומנע מקבוצת דלק לרכוש תחנת כוח לייצור חשמל.

- מה ההבדל בין העסקה הספציפית הזאת לבין, למשל, רכישת בתי הזיקוק על-ידי פז לפני כמה שנים, שאושרה?

"אין הבדל".

- אז אתה בעצם אומר שאם רכישת בתי הזיקוק הייתה מגיעה לפתחך, לא היית מאשר?

"אני לא יכול לשפוט החלטות עבר. אני יודע לומר שהתיאוריה הכלכלית שלפיה גם מיזוגים שהם לא בין מתחרים יכולים להיות מסוכנים, אינה חדשה. גם ממונים אחרים עצרו, למשל, מיזוג בין יצרנית המלט נשר לבין הנסון, שבין היתר מפעילה מערבלי בטון - שהוא מיזוג אנכי. הנימוק, שגם מיזוג כזה פוגע בצרכן, מוכר מזה הרבה שנים. אנחנו עשינו סדר במתודולוגיה של בדיקת מיזוגים מהסוג הזה. היו 34 עסקות בשלוש השנים האחרונות שעצרנו. אם היינו מאשרים אותן, מבנה השוק היה נפגע. הוא היה הופך ריכוזי הרבה יותר והייתה נוצרת בכייה לדורות. ברגע שאתה מונע את זה, אתה יודע שעשית טוב ולכן אני רואה את זה כפריבילגיה מאוד גדולה".

הזכרת קודם את הבולטות במדפים, ואי אפשר שלא להיזכר בפרשת עלית-קדבורי. אתה חושב שבאווירה של היום, חברות עדיין מרשות לעצמן התנהלות מהסוג הזה?

"אני רוצה לקוות שהיום יש הרתעה מספקת ושפירמות מבינות שהתנהגות כזו אינה לגיטימית. למרבה הצער, אנו מוצאים מקרים כאלה גם היום. זה מאוד חמור בעיניי. הנה, רק עכשיו הוצאנו לשימוע מקרה שבו נראה כאילו נמל אשדוד, ניצל לרעה את כוחו כמונופול (מול נמל חיפה), בנושא של פריקת רכבים. אנחנו טוענים שהוא השתמש במנגנון תמרוץ והטבות שהלכה למעשה סילקו את נמל חיפה. אנחנו שוקלים להטיל עיצום על המנהלים ועל החברה. יש למרבה הצער עוד מקרים כאלה בקנה - של מונופולים שחשודים שעשו דברים מהסוג הזה".

- יש הבדל בין מונופול עסקי-פרטי לבין מונופול ממשלתי.

"האג'נדה שלנו נגד מונופולים לא מבדילה בין מונופול ממשלתי לבין מונופול פרטי. מה שכן, במונופולים ממשלתיים, לא אחת ועד העובדים מנציח את המונופול".

- כמו בחברת חשמל, למשל, או בנמלים.

"כן. בחברת חשמל אנו שוקלים להורות לחברה שלא להגדיל את כושר ייצור החשמל, בפרט לאור זה שהיא מונופול מוחלט בהולכה ובחלוקה - מה שיוצר אצלה תמריץ להשתמש במונופול כדי לדחוק מתחרים בייצור חשמל. אנו נלחמים בזה. בנמלים, הוועד מתווכח עם הממשלה לגבי הרפורמה, אך לא היו לנו תלונות על הפרות של חוק ההגבלים".

- אז אלון חסן כרגע לא על הכוונת של רשות ההגבלים.

"אחד הדברים שאנחנו מתכוונים לעשות, במקרה שהוועדים בנמלים יעשו דברים מהסוג הזה - הוא לאפשר לחברות הספנות הסדר כובל שיאפשר להן הקשחת עמדה מול הנמל. יש לנו גישה חיובית כלפי מצב שבו חברות ספנות ישתפו פעולה כדי להתמודד עם כשל ברור ומובהק מהסוג הזה.

"ועדיין אין ספק שוועד חזק עוזר להנציח מונופול באמתלה של שביתה. זה אתגר מאוד גדול, שאני מודה שעדיין לא הצלחנו להתגבר עליו. זה לא המקרה של נמל אשדוד, שם המצב מראה שההנהלה היא זו שאחראית לזה".

"מכירת חיסול של 15 מיליארד"

אחת ההחלטות האחרונות של גילה, שספגה גם לא מעט ביקורת, היא הפשרה עם יצחק תשובה שמאפשרת לקבוצת דלק להחזיק בשני מאגרי הגז הגדולים לווייתן ותמר, ולהסתפק רק בדרישה כי תיפרד משני מאגרים קטנים יותר - כריש ותנין. חברת הכנסת שלי יחימוביץ' כינתה את ההחלטה כ"כתב כניעה לחברות הגז".

"נכנסתי לתפקיד", מסביר גילה את שיקוליו, "וראיתי מונופול של דלק ונובל, שחולשות גם על תמר וגם על לווייתן - שני המאגרים הגדולים שבהם בסופו של יום יש גז, וגם על מאגרים נוספים. היינו צריכים להתמודד עם המונופול הזה ומצאנו שכשהם נכנסו ללווייתן בזמנו, הם לא ביקשו אישור מראש. הכניסה הזו, והחבירה לרציו (השותפה בלווייתן, ה' מ') - היא בעייתית, ולטענתנו דורשת אישור מראש. סביב ההפרה הזו פתחנו במהלך אכיפה, שמטרתו הייתה בעצם להשיג תחרות עד כמה שאפשר.

"הבעיה בשוק הזה, שהתחרות האמיתית חייבת להיות בטווח הקצר. אם אתה מחכה שלוש-ארבע שנים, זה יהיה מאוחר מדי ומכמה סיבות: האחת - עד אז 80% מהגז של תמר כבר יימכר. השנייה - ניתקע עם מונופול, ולכל שנה שתעבור תהיה עלות למשק; והשלישית - שבשלב מסוים צפוי מחסור חמור בגז ואם לווייתן לא יפותח, המחסור יתממש ומפעלים ויצרני חשמל יצטרכו לשלם פי 3 על גז מיובא. לכן, הפתרון חייב להיות מהיר. להוציא את דלק ונובל מלווייתן זה משהו שבטווח הקצר לא יכול להיעשות.

"הפתרון שמצאנו הוא שהם ימכרו מאגרים בינוניים שברשותם למישהו חדש, וישלימו לאותו שחקן רוכש גז זול מלווייתן, כך שתהיה לו כמות משמעותית והוא יוכל להתחרות על הלקוחות. מדובר בהישג מאוד מרחיק לכת מבחינת הגבלים עסקיים. אני לא מכיר אף רשות בעולם שהצליחה להוציא ממונופול במכירת חיסול, נכס ששווה 15 מיליארד דולר".

- למה מכירת חיסול?

"כי הקצבנו להם זמן קצר מאוד למכור".

- מה זה זמן קצר?

"זה חסוי, כי אנחנו לא רוצים שרוכשים פוטנציאלים ינצלו את זה וייתנו הצעה ברגע האחרון. האלטרנטיבה הייתה ללכת להליך ממושך, שמשמעותו בריחה של הסוסים מהאורווה".

הורדת מחירי הדיור

החלטה של גילה שעוררה לא מעט הרמת גבות הייתה סביב תוכניתו של שר האוצר יאיר לפיד לבטל את המע"מ על דירה ראשונה לזוגות צעירים. התאחדות הקבלנים התכוונה להורות לחבריה לגלגל את ביטול המע"מ ללקוח כדי להבטיח שהכסף לא יישאר אצל הקבלנים. גילה עצר את הפרסום ודרש מהתאחדות הקבלנים לקבל ממנו אישור לפנייה הזאת.

- למה זה מפריע לך? בסך הכול זה צעד חיובי של התאחדות הקבלנים.

"בהקשר הנקודתי של הורדת המע"מ אנו בעד שכל הורדה תגולגל לצרכן. הקושי העיקרי שלנו הוא כאשר איגוד שמאגד את כל המתחרים, ממליץ להם כל מיני דברים לגבי המחיר. בנושאים מהסוג הזה נכווינו בעבר.

"בכל מקרה, עוד לא הוגשה לנו בקשה מסודרת. עיקר הדיון היה בתקשורת ואנו נשקול בכובד ראש עד כמה המלצה כזו אפקטיבית להשגת המטרה. השאלה היא איזה 'סיי' יש להתאחדות הקבלנים מול מאות הקבלנים; האם המלצה כזו ניתנת לאכיפה? אולי עדיף שהממשלה תדרוש שהקבלן יגלגל את זה לצרכן? נקודה שנייה היא לוודא שהמלצה כזו לא תקבע מחיר יותר גבוה".

- איך בדיוק זה עלול לקרות?

"אפשר לחשוב על מצב שבו התחרות בין הקבלנים היא כל-כך עזה עד שהיא עצמה תוביל לגלגול אפקטיבי של הורדת המע"מ אל הצרכן. במקרה כזה המלצה של ההתאחדות יכולה להוביל למחיר יותר גבוה מאשר במצב של תחרות. אלה השאלות שנשאל את עצמנו כדי שנחליט".

- איך אתה רואה את מחירי הדיור ואת התרומה האפשרית שלך?

"הבעיה של מחירי הדיור היא לא רק בעיה תחרותית, לכן טוב עושה הממשלה שהיא חושבת על פתרונות מקרו, כמו הגדלת היצע וכל דבר אחר שיכול להוריד את מחירי הדיור. הזווית שלנו כאן יכולה לגעת בשתי סוגיות: האחת, היא ריכוזיות בשוק המקרקעין. הייתי חבר בוועדה שחתרה למנוע מצב שלמשל באזור מסוים לקבלן מסוים יש חלק גדול מדי מהדירות. במקביל יזמנו בקבינט יוקר המחיה החלטה שהתקבלה, שלפיה כשהמינהל מקצה מקרקעין למטרה של קניון גדול או מלון, הוא ישקול שיקולי תחרות וריכוזיות ויתייעץ איתנו כדי לוודא שהגוף המקים לא מגדיל את הריכוזיות ודוחק מהאזור שחקנים אחרים. אלה שני נושאים שבהם התחרות רלבנטית".

אחד האתגרים שגילה שם לעצמו הוא לקדם את התחרות בין הבנקים. "בין היתר יש צוות שעובד כרגע על רפורמה בכרטיסי אשראי ובודק האם ראוי להפריד בין הבנקים לבין חברות כרטיסי אשראי", הוא אומר.

- לאחרונה נסגר אחד מתיקי הדגל של הרשות - העברת מידע בין הבנקים - בקנס של 70 מיליון שקל. איך היית מגדיר את כל הפרשה הזו?

"הגישה שלי היא שלכל הפרה יש תג מחיר. העברת מידע זה סוג של הפרה, אך זה לא הסוג הכי חמור. על פני שמונה שנים היו שמונה אינסידנטים שונים, כלומר בממוצע מקרה אחד לשנה. אנו רואים את זה בחומרה המתאימה, אך אני חושב שתג מחיר של 70 מיליון שקל מתאים להפרה הזו. יש לנו כללים שאומרים מה הולך לפלילי ומה לעיצומים. העברות מידע מתאים לעיצומים, והאירוע הזה אירע בתקופה שלא היה הכלי של העיצומים. כדי ליישם את זה אתה צריך צו מוסכם, וזה מה שעשינו.

"צריך להוסיף שבית הדין העביר עלינו ביקורת חריפה על התיק. שלחו אותנו לגישור והמגשר הציע סכום הרבה יותר נמוך. אחת מהטענות הבולטות של הבנקים הייתה שהם היו בזמנו תחת כללי התנהגות מוסכמים, שבין היתר אפשרו להעביר מידע לגבי פרטים שנגישים ללקוח באופן סביר. אם מחברים את כל הפרטים האלה, ה-70 מיליון האלה נראים לי כמו קנס מאוד ראוי להפרה מהסוג הזה".

- היית אומר שהתשומות שהושקעו כאן הן מעל לדרוש?

"אני לא רוצה לשפוט את העבר. אי אפשר לשפוט את זה. כיום אנו מתעסקים בצורה אינטנסיבית בשוק הבנקאות. הרפורמה בכרטיסי האשראי שאנו עובדים עליה תעלה לבנקים מאות מיליוני שקלים בשנה מכאן ולנצח".

ההחלטות של דויד גילה - רשימה חלקית

■ אסר על רכישת חניון קרתא בידי קבוצת אלרוב, בשל חשש להיווצרות מונופול בתחום החניונים הציבוריים בתשלום בקרבת העיר העתיקה בירושלים

■ הודה לדלק קידוחים, השותפה במאגרי לווייתן ותמר, למכור את המאגרים כריש ותנין, בתמורה לקבלת פטור מהסדר כובל בין בלוויתן

■ אסר על קבוצת עזריאלי לרכוש את מתחם הקניות one בבאר-שבע

■ קיים שימוע לנמל אשדוד לפני עיצום כספי של 12 מיליון שקל, והטלת קנסות אישיים על מנכ"ל לשעבר, שוקי סגיס, וסמנכ"ל הלקוחות, אלי בר-יוסף. זאת על רקע ניצול לרעה של כוחו המונופוליסטי של הנמל בפריקת כלי רכב מארה"ב ואירופה

■ הכריז על נמלי אשדוד וחיפה כקבוצת ריכוז בשירותי פריקת וטעינת מכולות. זו הקביעה הראשונה בדבר קיום קבוצת ריכוז שמפרסם הממונה מכוח התיקון לחוק בשנת 2011

■ פתח בחקירה נגד החברה המרכזית למשקאות בחשד לניצול לרעה של מעמדה כמונופול, הן בהתניית הנחות על מוצרי קוקה קולה, ברכישת מוצרי טרה, בשליטתה; והן בדרישות אחרות שהוצגו ללקוחותיה

■ אישר מיזוג בין בזק ויס, לאחר שבמשך שנים התנגדה הרשות להגדלת אחזקותיה של בזק ביס

■ הוציא איסור בטרם שימוע, לחברת חשמל, להגדיל את כושר ייצור החשמל שלה, וזאת במטרה למנוע פגיעה בתחרות עם יצרני החשמל הפרטיים

■ נתן שורה של הוראות לחברת שב"א (שירותי בנק אוטומטיים שבבעלות הבנקים) שמטרתן לאפשר את פתיחת ענף כרטיסי האשראי לתחרות, וזאת באמצעות כניסתן של חברות חדשות להנפקת כרטיסי אשראי ולסליקה

■ התנה את מיזוג מיטב ודש במכירת פעילות תעודות הסל של מיטב b הודיע לבזק על קיום שימוע בשל ניצול מעמד מונופוליסטי לרעה, בעקבות מדיניות תמחור שבה נקטה בתחום שירותי תשתית אינטרנט וטלפוניה

■ הוציא צו מוסכם לפתיחת שוק תחליפי החלב לתינוקות לתחרות. במסגרת הצו הגיע הממונה להסכמה עם החברות הפועלות בתחום - פרומדיקו וטבע

■ אישר מיזוג בין יינות ביתן לכמעט חינם. זאת לאחר שבדיקת הרשות העלתה כי למעט איזור אלפי מנשה המיזוג לא מעורר חשש סביר לפגיעה בציבור