המוסדיים מהמרים במט"ח

מן הראוי שהמפקחת על הביטוח ושוק ההון תשים עין

דולרים מטבע חוץ מטח  / צלם: טינקסטוק
דולרים מטבע חוץ מטח / צלם: טינקסטוק

סוף השנה בשוק המט"ח המקומי מתאפיין במשחק פינג פונג בין מספר גופים מוסדיים שהחליטו כנראה ששער 4 שקלים לדולר או קרוב אליו הוא שער מספיק טוב למכור דולרים על מנת להגן על השקעותיהם בחו"ל; מספר בנקים זרים ושחקנים מקומיים שממשיכים לתחזק את הפוזיציות השקליות שלהם; לבין בנקים ושחקנים אחרים שמעריכים כי השקל ימשיך להיחלש בשנה הבאה ויתאים את עצמו למגמה העולמית של דולר מתחזק מול סל מטבעות. מי ינצח? רמז בסוף הטור.

אז מה לא בסדר בהתנהלות גוף מוסדי המגן על השקעותיו בחו"ל? לכאורה הכול בסדר אולם למעשה אנו עדים בשנה האחרונה להתנהלות "עדרית" המאפיינת גופים מוסדיים שאמורים בסך הכול להגן על כספי החוסכים ולא להמר בהם. החוסכים סבלו מספיק בשנים האחרונות מהתנהלות חסרת אחריות של מוסדיים שהסתיימה בלא מעט תספורות ומחיקות והם אינם צריכים לסבול מהתנהלות לא אחראית, הימורית ולא מקצועית של חלק מהגופים המוסדיים(אדגיש כי לא כל הגופים המוסדיים מתנהלים באופן שכזה וחלקם פועלים בצורה מסודרת, אחראית ומקצועית).

משעשע או עצוב אתם תחליטו אולם לאחרונה נתקלתי כבר במספר פורומים בפניהם הופיעו מנהלי גופים מוסדיים והתבטאו בסגנון "אין פעילות ספקולטיבית בשוק המט"ח הישראלי. אנחנו יצרנו את התיסוף ואנחנו גרמנו לפיחות. אנחנו ואנחנו ואנחנו..." כשמכירים את העובדות התמונה שונה לגמרי.

לא הגופים המוסדיים יצרו את התיסוף. בנקים זרים, קרנות גידור וגופים בינלאומיים ומקומיים זיהו את המהלכים בשוק הישראלי עוד לפני שנים רבות ובעיקר במהלך 2009 ו- 2011. הגופים המוסדיים הגנו אז על אחוז נמוך יחסית של השקעותיהם בחו"ל מפני שינויי שער. למען הסדר הטוב נסביר כי כאשר גוף מוסדי משקיע בחו"ל הוא חשוף לשינויי שער ועל כן מקובל להגן על פרופורציה מסוימת מהשקעותיו.

בשנת 2013 הניבו ההשקעות בחו"ל תשואה נאה שנעה סביב 10% אולם תשואה זו נפגעה משמעותית שכן השקל התחזק באותה שנה ב-9%. ועדות השקעה רבות זעמו על מנהלי הגופים שלטענתם לא הגנו מספיק (במשחק הברידג' יש לכך מושג - RESULT SHPILER, או חוכמת הבדיעבד) ובשנת 2014 כשהדולר כבר נסחר סביב 3.50 החלו המוסדיים במתקפת הגנות בהיקפים של מיליארדים, מתקפה שהכניסה את הבנקים למצוקת נזילות קשה במט"ח (ההגנה מתבצעת באמצעות מכשירים המדמים נטילת הלוואות במט"ח) שגרמה לפתיחת פערי ריבית משמעותיים בין הדולר לשקל. הבנקים המקומיים שיוועו לפיקדונות דולריים והיו מוכנים לשלם על 1% לפיקדון כזה! זה יצר מצב בו נטילת הלוואה דולרית או לענייננו הימור על התחזקות השקל הפך להיות יקר במיוחד ולעומתו הימור על היחלשותו הפך להיות אטרקטיבי במיוחד. זה מה שיצר את היפוך המגמה בקיץ האחרון ואת זה זיהו שוב השחקנים המקצועיים - בעיקר הבנקים הזרים שהזדרזו להפוך פוזיציה. המוסדיים, לא ממש הגיבו לשינוי המגמה ועל כן ספגו את עיקר הפיחות תוך פגיעה בתשואות החוסכים.

אז זה הסיפור האמתי, רבותי, ולא אנחנו ואנחנו... רבים מהמוסדיים מכרו דולרים בשפל וקנו כמעט בשיא ועכשיו חלק מהם שוב מוכרים. אז מעבר לכך שרבים מהגופים לא בדיוק בצעו מהלכים בתזמן הנכון, נשאלת השאלה מה ההבדל בינם לבין כל ספקולנט שקונה ומוכר מט"ח. באופן שבו התנהלו המוסדיים בשנה החולפת אין כל הבדל וכאן לעניות דעתי צריכה להיכנס לתמונה הממונה על שוק הוון והביטוח דורית סלינגר כי הגיע הזמן להפסיק לעשות צחוק מכספי החוסכים.

אין חולק על העובדה כי יש להגן על השקעות חו"ל מפני שינויי מטבע, אולם לא ייתכן שהדבר יתנהל על פי גחמות של רגע, בצורה לא מקצועית, ללא תכנון ובקרה והעיקר ללא מדיניות ברורה. או שמגנים או שלא מגנים אבל לא נכנסים ויוצאים כמו אחרון הספקולנטים.

ולגבי השאלה מה יקרה לשקל בשנה הבאה - על כך בטור הבא. עד אז רמז קטן: לעניות דעתי מהמרי השקל לא ירוו נחת גם בשנה הבאה.

יוסי פרנק, יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים

yf@energyfinance.co.il www.energyfinance.co.il

אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע. בטור דעות תחת הכותרת "המדוברות ביותר" תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עמי.

החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.