"עסקים חברתיים צריכים רגולציה מתאימה"

עסקים חברתיים בישראל מנסים לקדם חקיקה שתכיר בצרכים הייחודיים שלהם שרה ברג'ס, לשעבר נציבת רשות העסקים החברתיים הבריטית: "המבנה המשפטי של עסק חברתי הוא הצהרה של החברה - 'אנחנו מחויבים לשינוי בקהילה'"

גורן בניס וזימלר / צילום: דן חיימוביץ
גורן בניס וזימלר / צילום: דן חיימוביץ

"המבנה החוקי של עסקים חברתיים בבריטניה מיועד בעצם לחברות פרטיות. הן רשומות כמו כל חברה אחרת, אבל האקסטרה הוא שהן פועלות במסגרת חוקית מאוד ברורה, תחת רגולציה עצמאית וברורה והחברות שקופות. הן נתונות למשטר דיווח מאוד מסוים. הן חברות לכל דבר ועניין, אבל יש משהו נוסף במבנה המשפטי שלהן - זאת ההצהרה של החברה ש'זה אנחנו, זאת המחויבות שלנו - לעשות שינוי בקהילה שלנו. אנחנו מוכנים להיות שקופים ולהיבדק ולהיות מנוטרים תחת התנאים האלה'. אנחנו מדברים על הצהרה מאוד חזקה של חברות שמעוניינות לפעול תחת החוק הזה ולמטרות האלה".

כך אומרת שרה ברג'ס, לשעבר נציבת רשות העסקים החברתיים (Community Interest Companies) בבריטניה, שביקרה בחודש שעבר בישראל כאורחת של קרן ההשקעות החברתית IVN. ברג'ס הגיעה לכאן כחלק מהמאמץ לקדם מול המדינה חקיקה שתכיר במוסד העסקים החברתיים ובצרכים הייחודיים של המגזר הזה. "זה ביקור ראשון שלי בישראל", היא מספרת, "אהבתי את העובדה שקוראים פה לחברות מהסוג שאנחנו מחפשים 'עסקים חברתיים'. בבריטניה, אנחנו קוראים לזה 'יזמות חברתית'. אני חושבת שזה באמת דומה יותר ל'ביזנס'. היה מעניין לדבר עם אנשי החוק והמסים פה ולשמוע את החששות שלהם לגבי התפיסה של עסקים חברתיים. יש לכם הזדמנות נדירה ללמוד ממה שעשינו בבריטניה".

לדבריה, "ב-20-30 שנה האחרונות המונח 'יוזמה חברתית' נעשה רווחי יותר לגבי סוגי עסקים שפועלים על בסיס מסחרי, אבל הם משתמשים ברווחים שלהם כדי לעשות משהו אחר: לא עושר פרטי, אלא להשיג שיפור חברתי. אלה לא ארגוני צדקה שפועלים ללא מטרת רווח", היא אומרת, "חלק מארגוני הצדקה באמת התפתחו ועושים מסחר שיוצר הכנסות שמופנות לפעילות הארגון. אבל ארגונים אלה סובלים מרגולציה רבה והם מוגבלים בפעילות שלהם. התפתח משהו אחר שמתאים יותר ליזמים שרוצים לנהל עסק. היזמות החברתית התפתחה כך שיזמים יהיו יכולים להקים חברות ולהפעיל אותן כחברות לכל דבר או עניין, אבל הפוקוס הוא על יצירת השפעה על אנשים, קבוצה או אזור. לעשות שינוי בחיים של אנשים בקהילות".

ברג'ס מסבירה שיזמות חברתית בבריטניה הייתה הגדרה לסוג עסק מסוים, אבל לא מבנה חוקי שאפשר היה לעבוד לפיו. לדבריה, "לפני כ-15 שנה התגבר השיח סביב היזמות החברתית כדרך לשפר את החברה, והיה צורך למצוא דרך להוכיח שעסק מסוים הוא אכן יוזמה חברתית". לכן החליטו בבריטניה להקים מבנה חוקי של חברה שמטרתה להשיג מטרות חברתיות, ולשם כך הוקמה רשות העסקים החברתיים (Community Interest Companies).

מיכל זימלר, מנכ"לית IVN, מסבירה כי "המבנה המשפטי של החברה חשוב. אי-אפשר לנהל עסק חברתי כחברה ללא מטרת רווח או עמותה: אתה לא יכול לבצע יותר מרבע מהפעילות שלך כעסק; משלמים מסים על העובדים; אי-אפשר לגייס כסף אלא מתורמים. המבנה החוקי שקיים היום לא מאפשר לעשות עסקים חברתיים. עסקים כאלה צריכים משקיעים.

"אנחנו מאוד ציניים בישראל, אבל יזמים, בין אם ישראלים ובין אם בריטיים, לא רוצים פילנתרופיה. הם לוקחים על עצמם את האחריות החברתית, כמו גם את האחריות העסקית, והם רק רוצים שמישהו יכיר בזה מאחר שהם לא הולכים להרוויח הרבה כסף. לכן אנחנו צריכים גוף מיוחד שיכיר בייחודיות של החברות האלה".

- האם החברות שמתאגדות בבריטניה תחת החוק הזה זוכות להטבות, למשל בענייני מיסוי?

ברג'ס: "התחלנו את החקיקה הראשית בתחום ב-2005. כשהתחלתי את התפקיד שלי ב-2007 היו כאלף עסקים חברתיים בבריטניה, וכשסיימתי ב-2015 היו 12.5 אלף כאלה. עד 2014-2015 לא היו שום הקלות מס. היה רק רצון לעשות עסקים חברתיים ורצון להצהיר על עצמם ככאלה. הם רצו להיות חלק מארגון גדול יותר של אנשים שניהלו עסקים מסוג אחר בבריטניה, וזה נהיה כמו משפחה. החברות תקשרו בינן לבין עצמן והעבירו רעיונות. אבל להשיג השקעות לחברות כאלה זה באמת קשה.

"לפני כמה שנים הממשלה קיבלה החלטה לתת כמה הטבות מס - לא לחברות - אלא למשקיעים. כלומר, משקיעים קטנים שמשקיעים כספים קטנים יקבלו כ-30% הטבת מס על השקעתם. זה מהלך חדש יחסית ועדיין לא ראינו את תוצאותיו. זה רק מתחיל לעשות שינוי. זה לא שינה כל-כך את מספר החברות החברתיות שממשיך לצמוח בשיעור של 9% בשנה. זה יצמח יותר בעתיד, כשחברות השקעה יוכלו להתחיל להשתמש בהטבות המס".

לדברי ג'קי גורן, סמנכ"לית IVN, "חלק מהעניין זה הד.נ.א הישראלי שתמיד מחפש איזו הטבה. אני חושבת שאפשר ללמוד מניסיונם של הבריטים ולאמץ אותו, במיוחד את צורת העבודה. למשל, לעודד אנג'לים להשקיע בעסקים כאלה. אנחנו מנסים לעודד את המחוקק להרחיב את חוק האנג'לים גם להשקעות חברתיות. דהיינו, שתהיה אפשרות למשקיעים עסקיים לקזז רווחי הון מול השקעות בעסקים חברתיים. על-ידי כך הם יקבלו תמריץ גדול להשקיע בעסקים חברתיים שפותרים בעיות חברתיות בוערות, אבל, כמו בחוק האנג'לים, אם בסופו של דבר העסק החברתי יצליח וירוויח - ולזה אנחנו שואפים, האנג'ל החברתי יקבל דיבידנד וישלם מס, וגם העסק החברתי ישלם מס - וכך המדינה אמורה להרוויח פעמיים".

- האם עסקים חברתיים הם בעלי סיכון גבוה יחסית?

ברג'ס: "הם יכולים להיות בעלי סיכון גבוה והם לא מציעים תשואה גדולה. ישנם גם כאלה שיש להם הכנסות ורווחים גדולים, אבל רוב העסקים הם קטנים וזעירים. הם עובדים בצורה מאוד מקומית. בדיוק הסתכלנו על המספרים וראינו שלא מעט עסקים שהוקמו בשנת 2006-2005, כשהחוק יצא לדרך, עדיין קיימים. 64% מהחברות שהוקמו במקור עדיין שם".

זימלר: "אם אתה רוצה לעודד השקעה בעסקים חברתיים, שהינם לפעמים בעלי סיכון גבוה, אתה צריך לעודד את המשקיעים ולתמרץ אותם. לדוגמה, קרן יוזמה - שהינה קרן ההשקעות הטרי-סקטוריאלית החברתית הראשונה בעולם - גייסה כסף ממשקיעים עסקיים, מהממשלה וכמו כן מפילנתרופים. המבנה הזה מאפשר למשקיעים לקבל את כספי הקרן שלהם בחזרה, כולל תשואה שקרובה לתשואות השוק על השקעתם.

"התורמים מקבלים הטבות מס, המשקיע העסקי מקבל תשואה שמוגדרת מראש והממשלה נהנית מהאימפקט החברתי שהקרן מייצרת. מבנה פיננסי חכם זה מקטין את הסיכון למשקיעים העסקיים, מאחר שכספי הממשלה והפילנתרופיה משמשמים כרשת ביטחון להשקעות העסקיות. אגב, בהינתן מצב השוק בשנים האחרונות, התשואה הצפויה היא יפה - כ-3.5%, בנוסף לכך שכולם נהנים מהתשואה החברתית של ההשקעה בעסקים שפותרים פערים חברתיים מהותיים בישראל".

יותר ויותר עסקים חברתיים בעולם
 יותר ויותר עסקים חברתיים בעולם