פעם, בעיקר בניו-יורק, העדיפו לא מעט אנשים את ה-iPod על פני נגנים אחרים ולו רק בגלל האוזניות הלבנות המפורסמות שהפכו לאחד מסמליהם של שוכני מנהטן. כל כך טרנדיות הפכו האוזניות האלה - עד שמשתמשים של נגני mp3 אחרים היו רוכשים לעתים את האוזניות של אפל, למרות שהן נחשבות לבעלות איכות ירודה יחסית - ולו רק כדי להיראות כאילו הם נושאים בכיסם את הנגן הפופולרי. אך עם הזמן קצת התהפכו היוצרות: השוק מוצף באלטרנטיבות טובות יותר או לפחות כמו ה-iPod, וחלקן הגדול מעוצב ומרשים לא פחות. והבעיה נפתרה עוד הרבה לפני זה - כשהחלו גוברות השמועות שאפשר להפיק הרבה יותר מה-iPod עם אוזניות איכותיות יותר של יצרנים כמו Koss או Griffin. כיום על כל נגן מוצלח שיוצא נמצא העיתונאי או הבלוגר (או היחצ"ן, כפי שקורה בדרך כלל) שמדביק לו את מדבקת ה-'iPod Killer' - כאילו הוא-הוא זה שיפיל את ה-iPod מנתח השוק האדיר שלו העומד על כ-75%. אז איך בוחרים נגן mp3? האם יש אלטרנטיבות אמיתיות ל-iPod nano הקטן והשיקי? "גלובס" השווה שישה נגני mp3 מובילים.
Samsung T9 - מסך איכותי, ממשק מפתה ועיצוב אופנתי
אין ספק שבמדד השיקיות, סמסונג עושה את העבודה הטובה ביותר מול אפל. ה-T9 שלה קורן כל קולו הוד והדר: האריזה מעוצבת היטב, הנגן עצמו נראה ומרגיש כמו מיליון דולר, המסך איכותי במיוחד, והממשק מפתה מאין כמוהו. ואם כל זה לא מספיק, האוזניות המצורפות לא פחות ממדהימות ואיכות הסאונד טובה משמעותית מזו של כל נגן אחר בקטגוריה. וגם זה לא הכל: ל-T9 קישוריות בלוטות' אלחוטית מובנית המאפשרת לקשר אותו לאוזניות בלוטות' סטריאופוניות - מה שעבד נהדר עם ה-BH503 של נוקיה וללא ספק גרם ל-Nano שלי לקנא שהוא לא מציע את אותן היכולות. גם הרדיו עובד נהדר. יחד עם סוללה מרשימה במיוחד המספקת אודיו 24 עד 28 שעות ברצף - אין ברירה אלא להכתיר את ה-T9 כנגן המומלץ ביותר בהשוואה.
מחיר: החל מ-500 שקל לגרסת 1GB. להשיג בחנויות הצילום והמחשבים.
Meizu miniPlayer - מושלם למעט האוזניות והסוללה
באג, מעבר להיותה רשת מחשבים, גם מייבאת חלק ניכר ממוצרי הדגל שלה - בהם גם מבחר רחב של נגני mp3, מ-iPod ועד מותגים בלעדיים כמו Meizu ו-iRiver. ראוי לציין שאת ה-miniPlayer של Meizu רכשתי בעצמי לפני כמה שבועות אחרי סקר שוק - וגם אחרי שבועיים של בדיקה מדוקדקת יותר אני לא יכול שלא להמליץ עליו. היתרון הראשון של ה-Meizu הוא שהוא לא iPod - ואפילו רחוק מזה. יש לו יישות עצמאית לגמרי - ובמקרה הזה גם לא פחות טובה מזו של האייפוד. תצורת הנגן היא אופקית, כך שמחזיקים אותו לרוחב ולא לאורך - ובצדו מעין סטריפ גבוה שהשליטה בו מעלה ומטה נעשית באמצעות גלילת-מגע, בטכנולוגיה דומה לזו של ה-click wheel של iPod אך בתצורה מקורית לגמרי. גם המסך של ה-Meizu נהדר - וזה ממשיך גם בקליטה נהדרת של שידורי רדיו, בממשק נוח במיוחד (בעברית מלאה!) ובתצורה קלה וכייפית לנשיאה. גם איכות הסאונד מפתיעה לטובה - ולמעשה, ה-Meizu היה זוכה בקלות בציון 10 עגול - אילולא האוזניות היו בינוניות-משהו והסוללה הייתה מחזיקה רק 17 שעות (כשהסטנדרט הוא כבר לפחות 20). בשורה התחתונה, ה-Meizu M6 הוא אולי לא הזול ביותר בקטגוריה - אבל הוא ללא אחד הנוחים והאיכותיים ביותר.
מחיר: מ-400 שקל לגרסת 2GB עד 800 שקל לגרסת 8GB, להשיג בבאג.
iPod nano - הממשק מעולה, הסאונד לא מושלם
מכל הנגנים בהשוואה, ה-nano הוא הכי יקר, הכי מדובר, ואין מה לעשות, הכי iPod. בעוד שהחסרון העיקרי של רוב הנגנים היא העובדה שהם בעיקר מנסים להיות ה-iPod - ל-iPod יש יתרון אחד שנובע מעצם שמו. אך מה מעבר לזה? האם ה-Nano באמת עושה עבודה טובה יותר? התשובה היא שכן. בסופו של דבר, למרות ההמלצה החמה על ה-T9, העובדה היא שבחרתי בחלק הגדול מהמקרים לצאת לריצה דווקא עם ה-nano - שאמנם אינו מציע קישוריות בלוטות', אך האוזניות שלו הן הנוחות ביותר, איכות הסאונד לא מאכזבת, המסך נראה מדהים (למרות שלא רואים אותו בעת ריצה), ויש לו ArmBand (רצועת זרוע) תואם שנראה הכי אופנתי שיש. וחוץ מכל אלה (בלי להזכיר בכלל את ממשק ה-Nike שמתקשר עם הנעל שלי, שבלעדיו אני לא יוצא לשום ריצה) מנצח ללא ספק ממשק המשתמש של המכשיר - השימושיות שלו היא זו שהופכת אותו לכזה להיט דור אחרי דור. כשמנסים לעיין בין אלפי קבצי מוסיקה ותמונות במכשיר כזה קטן - המסך, ממשק ההזנה (במקרה הזה, גלגלת המגע הייחודית של אפל) וממשק המשתמש הם אלה שעושים את כל ההבדל. למרות זאת, הנאנו לא חף מבעיות: איכות הסאונד שלו אינה הטובה ביותר מבין הנגנים (ולמרבה ההפתעה ה-T9 והקליפ הזול עוברים א ותו בקלות) וגופו הרחב מעט הופך אותו למעט פחות נוח לנשיאה - למרות שהוא קטנטן ודק יותר מרוב הנגנים האחרים בהשוואה.
מחיר: החל מ-800 שקל לגרסת 2GB.
Sansa Clip - עסקה משתלמת במיוחד
ה'קליפ' של Sandisk הוא קודם כל חמוד - ורק אחר כך עסקה משתלמת במיוחד. מדובר בנגן ספורטיבי קטנטן עם קליפ לנשיאה נוחה על הבגד - המציע נפח של 2 או 4 ג'יגה ומסך קטנטן לצפייה בשירים. היופי ב-Clip שהכל פשוט עובד: המסך בדיוק בגודל המתאים, הכפתורים לחיצים וכייפיים, העיצוב והמידות נראים מצויין והכי חשוב - איכות הסאונד מפתיעה לטובה. אמנם האוזניות המצורפות נראות כמו משהו שהייתם קונים ב-10 שקלים בדיוטי-פרי - אך הן נותנות איכות סאונד לא רעה בכלל המתעלה על נגנים גדולים בהרבה. יחד עם מקלט FM איכותי במיוחד, ובמחיר של החל מ-170 שקל לגרסת ה-2GB, ה-Clip של סאנדיסק הוא פשוט עסקה יוצאת מהכלל בעיקר לשימוש בחדר הכושר או בריצה.
מחיר: מ-170 שקל לגרסת 2GB.
iRiver E100 - פיצ'רים מיותרים וממשק איטי
מלבד היותו לבן - ה-E100 משתדל להיות כמה-שיותר-לא-iPod. זו תכונה ראויה לציון- אך לרוע המזל נראה שמשהו קצת השתבש בדרך. iRiver ניסתה לשלב במכשיר הקטן והזול הזה, המציע נפח של 2 עד 8 ג'יגה - מה שנראה כעודף מוגזם של פיצ'רים הבאים אחד על חשבון השני. הרמקולים המובנים לא יתנו לכם שום דבר, המסך גדול - אך בינוני ומספק זוויות צפייה נוראיות, הממשק אפור, דכאוני ואיטי, הסוללה לא עומדת בהבטחות היצרן (20 שעות לעומת 25 מובטחות) והכפתורים נותנים הרגשה פלסטיקית וזולה. למעשה, מלבד אוזניות סבירות ועיצוב לבן וקל-משקל ה-E100 הוא נגן בינוני מאד ויקר מדי שנראה הרבה יותר ממה שהוא באמת.
מחיר: החל מ-549 שקל לגרסת 4GB, להשיג בבאג.
Upod - הכי רחוק מ-iPod
ה-Upod, המשווק בארץ תחת המותג 4Play של דלתה-דיגיטל, הוא בעיקר מצחיק. מדהים כמה דומה אפשר להיות ל-iPod nano וכמה שונה אפשר להיות ממנו. כפי שהודה בפה מלא בראיון ל'גלובס' לאחרונה מנכ"ל דלתה דיגיטל, ה- Upod לא מתיימר להיות דבר מלבד חיקוי זול ל-iPod , מה שלא מונע ממנו להימכר במאסות אדירות ולהיות אחד הנגנים הנמכרים ביותר בישראל. בפועל, מדובר במכשיר שלוקח לו כחצי דקה לעלות. את גלילת המגע היוקרתית של אפל מחליפים מקשים קשים ולא נוחים ללחיצה, הממשק הסיני משונה ומצחיק והאוזניות מנסות להראות בדיוק כמו אלה של האייפוד. עם זאת - לא ניתן לומר שאיכות הסאונד ב-Upod פחותה בהרבה מזו של נגנים אחרים בטווח המחיר, והוא מגיע באריזה עם רצועה לנשיאה על הזרוע בעת ריצה - מה שאותי באופן אישי ממיס מיידית. ובסופו של דבר - המחיר של ה-Upod מצחיק במיוחד: 140 שקלים לגרסת 2GB. וזה נראה כמו nano. במחיר כזה, אם אתם לא רוצים להשקיע יותר מדי ולא אכפת לכם להתפשר על ה-כ-ל, זו אחלה עסקה. מקסימום, במחיר כזה, מעבירים אותו הלאה אחרי כמה שבועות.
מחיר: החל מ-139 שקל לגרסת 2GB, להשיג בכל אתרי המכירות ובקרביץ.
5 טיפים לבחירת נגן
1. שחקו בנגן בחנות:
התכונה החשובה ביותר בנגן היא השימושיות שלו - אם אתם לא מתמצאים בתפריטים ומבינים 'איך זה עובד' תוך דקה או שתיים, סביר להניח שלא תבינו לעולם.
2. בדקו את חיי הסוללה:
היצרנים מצהירים על חיי סוללה הגבוהים בכ-10%-15% אחוז מחיי הסוללה בפועל - בדקו מה הצהרת היצרן, הורידו ממנה את אחוזי ההגזמה, וחשבו האם זה מתאים לשימוש שלכם.
3. אל תתפתו לעודף תכונות:
בדרך כלל ניתן לדעת מראש איזה נגן כדאי לקנות לפי ייעודו. האם תשתמשו בו בעיקר ברכבת ותרצו לראות בו סרטים באורך מלא, או שהוא ישמש בעיקר לריצות? האם הוא יהיה עליכם כל הזמן? במידה ואתם קונים נגן לריצה, לדוגמה, העדיפו נגן קטן עם מסך קטן וללא וידאו על נגן 'מעט גדול יותר' שמציע יותר פיצ'רים. מניסיון , אם זו לא הסיבה שלשמה אתם קונים את הנגן, לא יהיה לכם יותר מדי שימוש בנגן הווידאו.
4. לא חייבים לקנות מותג גדול:
בדרגת המחיר של נגני mp3 במאות בודדות של שקלים - אין חשיבות מאד גבוהה למותג מבחינת אמינות, משום שאם הנגן מתקלקל- בדרך כלל יחליפו לכם אותו בחדש, או שתוכלו לקנות אחד בעצמכם מפאת המחיר הנמוך. מצד שני - קחו בחשבון שרכישה של נגן ממותג (כמו ה-clip של סאנדיסק לעומת נגנים מקבילים במחיר) מבטיחה שימושיות גבוהה יותר ובדרך כלל גם חיי סוללה ארוכים יותר -תכונה בה נגני המדבקה לא מצטיינים בדרך כלל.
5. אל תתפתו לעודף מקום:
כמה שירים אתם באמת צריכים על הנגן שלכם? בנגני הפלאש הקטנים המתוארים בהשוואה זו - הג'יגות יקרות יותר מבנגני הוידאו הגדולים והכבדים. אם אתם לא באמת צריכים 4 ג'יגה - אין סיבה להוסיף עוד 200 שקל 'כדי שיהיה'. בניגוד לירקות - נגני mp3 לא קונים לפי משקל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
