סימום טכנולוגי

שיאים נועדו להישבר. אנחנו מקבלים את העניין הזה, בוודאי כשמדובר בספורט. אבל יכול להיות שהלכנו קצת רחוק מדי עם זה. השיא המיתולוגי של בוב בימון בקפיצה לרוחק, 8.90 מטר, שרד 23 שנים לפני שנשבר. כהשוואה, אחד משיאי העולם שנקבעו במבחנים האולימפיים האמריקניים בשחייה בשבוע שעבר, שרד פחות מ-2 דקות. בסך הכל, נשברו או הושוו במבחנים האמריקניים 9 שיאי עולם ב-7 מקצועות.

אפשר כמובן לשייך את זה לכך שהאתלטים היום הם גדולים וחזקים יותר, אבל זה לא יהיה נכון. זה גם לא קשור לכישרון, אלא לטכנולוגיה.

בואו נתחיל עם השחייה. הבאזז שם לא מסתכם במייקל פלפס, שצפוי להפוך בבייג'ין לספורטאי עם הכי הרבה מדליות זהב אולימפיות בהיסטוריה. כולם מדברים דווקא על חליפת ה-LZR Racer של ספידו, שהטענות נגדה הן בכך שהיא עוזרת באופן בלתי חוקי לחלוטין ומשפרת את יכולת הציפה של השחיין על פני המים. התאחדות השחייה העולמית (FINA) אישרה כמובן את החליפה לתחרויות. זה לא מנע ממאמן נבחרת השחייה האיטלקית, אלברטו קאסטאגנטי, שהנבחרת שלו לובשת חליפות שחייה של חברה איטלקית, להגדיר את בגדי הים החדשים של ספידו כ"סימום טכנולוגי".

במגזין "ספורטס אילוסטרייטד" העלו נתון מעניין לפיו בששת החודשים הראשונים של 2004, התקופה שלפני המשחקים האולימפיים באתונה, רק שיא עולם אחד נשבר בבריכה. לפני המבחנים האמריקניים לבייג'ין, 20 שיאי עולם נשברו באותו פרק זמן של שישה חודשים, 19 מהם על ידי שחיינים שלבשו את חליפת ה-LZR, אותה חליפה שהושקעו בה 3 שנים ומיליוני דולרים בפיתוח. החליפה החדשה הופכת הכל לאפשרי. צריך רק לדמיין מה היו מראים שעוני העצר אם מארק ספיץ היה לובש של LZR כשהתחרה בבריכה האולימפית במינכן ב-1972.

זה לא נגמר בזה. בשיחה עם נשיא נייקי, צ'רלי דנסון, הוא סיפר על החליפות שילבשו שחקני נבחרת הכדורסל האמריקנית במשחקים בבייג'ין. בבגדים החדשים הופחתו 25 סנטימטר של אריג, מה שהביא לירידה של 31% מהמשקל לעומת הבגדים הקודמים. ואתם חשבתם שלברון ג'יימס קפץ גבוה עד עכשיו? הבגדים גם מאווררים הרבה יותר, ומהונדסים כך שיש בהם אזורים מיוחדים בבגד שבהם מספר הסיבים קטן בחצי. ויש גם את קובי בראיינט שינעל נעליים מיוחדות שנקראות USA Nike Hyperdunk, שעוצבו במיוחד עבורו ומשקלן קטן ב-18% מנעל כדורסל ממוצעת של נייקי.

ומה תגידו על זה: נייקי ייצרה חליפה מיוחדת לאתלטים, שכוללת גרביים ארוכות, כפפות ושרוולנים מיוחדים לכיסוי הזרועות. הגרביים והשרוולנים נעשו מבד מיוחד שאמור להפחית את ההתנגדות לאוויר. בהשוואה להתנגדות שיוצר העור של גוף האדם, הכפפות והשרוולנים מפחיתים את ההתנגדות של האוויר ב-19% והגרביים ב-12.5%.

כל זה נראה קצת יותר מדי, כמובן. המהות של התחרות היא הרי לבדוק מה יכול הספורטאי לעשות, ולא מה הוא לובש.

גם בציוד הנלווה הוכנסו שינויים ושיפורים טכנולוגיים יוצאי דופן. כדורי גולף עפים היום למרחק רב יותר, בגלל שיפורים טכנולוגיים שנעשו בהם ובמחבטים. גם החומרים מהם עשויים היום המחבטים של הטניס או ההוקי השתנו לחלוטין, כל אלו נועדים רק כדי להסתיר את החולשות של הספורטאי. זה לא אומר שהכישורים הספורטיביים לא חשובים עוד. כמובן שהם חשובים, רק שהם חשובים הרבה פחות מלפני עשור.

מרטינה נברטילובה אמרה שמחבטי הטניס היום מאפשרים לתת הרבה יותר ספין לכדור לעומת פעם. השינויים הטכנולוגיים שעברו המחבטים, היא אמרה, מקבילים למעבר של שחקני בייסבול ממקלות עץ למקלות גרפיט. מה ששינה לחלוטין את פני המשחק. "בתי החרושת שמייצרים את המחבטים האלו הם למעשה אלו שקובעים עבורנו איזה טניס נראה. והם קובעים שאנחנו נראה רק כוח, כוח, וכוח", אומרת נברטילובה. "אין ספק שחייבים להגביל את השינויים שעושים בציוד. זה לגמרי הרחיק לכת כל הסיפור הזה".

הספורטאים ביוון העתיקה לא התעסקו בטכנולוגיות של בגדי ים או של חליפות ריצה. הם פשוט רצו בעירום. "היוונים הורידו את הבגדים מתוך מחשבה שכמה שפחות בגדים על הגוף, ככה זה פחות מפריע. עירום היה לחיוני כדי להצליח", אומר טוני פרוטט, שחיבר את הספר "עירום במשחקים האולימפיים: הסיפור האמיתי של המשחקים בעת העתיקה". אפשר רק לדמיין כמה שיאי עולם היו נופלים בבייג'ין או אם האתלטים ייתנו הצהרת אופנה כזאת כמו ביוון העתיקה.

"אני דווקא לא בטוח בעניין הזה", אומר פרוטט. "אבל אני יכול להניח שמספר הצופים יעלה באופן דרמטי".