הכירו את הטרנד החם הבא בשוק התיירות של תל-אביב

בין ריבוי המשרדים (והמחירים היורדים) למצוקת חדרי המלון (והמחירים העולים), G בעקבות השלב הבא בשוק התיירות של תל-אביב: בנייני משרדים שהם גם בתי מלון ■ למי זה טוב, ומי מאוד לא מרוצה?

מלון קראון פלאזה / צילום: תמר מצפי
מלון קראון פלאזה / צילום: תמר מצפי

עד לא מאוד מזמן האפשרות לבלות כמה לילות בתל-אביב נתחמה פחות או יותר לרצועת החוף של העיר, על מלונות הענק שלה. אבל אז אימצה העיר הלבנה המשופצת והמוריקה את טרנד מלונות הבוטיק ושמות כמו רוטשילד, מונטיפיורי, עלמה, נורמן ובראון עלו על מפת התיירות המקומית.

עד מהרה, הורים צעירים, למשל, שביקשו להתאוורר משגרת היומיום, בלי להתרחק יותר מדי מהילדים ובמחיר סביר (יחסית), החלו להגיע, וכמוהם גם אנשי העסקים שנוחתים ישירות בלב הפועם של דאון-טאון TLV. העובדה שחלק מהמלונות הללו נבנו בתוך בניינים יפים לשימור בלב העיר, מרחק הליכה קצר ממוסדות התרבות שלה ומהמסעדות האופנתיות, רק העצימה את הרומנטיקה סביבם, ואז מה אם לרוב אין בהם בריכה או לובי ענק.

מדוע השיעור המזורז בהיסטוריה? משום שהשלב הבא באבולוציית המלונות של הכרך התל-אביבי כבר כאן: יותר ויותר בנייני משרדים חדישים, שנבנים ברחבי העיר, מקצים קומות רבות לצורך הסבתן למלונות. הכלאה, אם תרצו, בין מבני הענק מקו החוף לבין המיקום האורבני של מלונות הבוטיק ממרכז העיר; ואף שלא כולם מרוצים (ועל כך במסגרת שבהמשך), הרי שמדובר במגמה שאין להתעלם ממנה; ודאי על רקע הקושי שאליו נכנס לאחרונה שוק המשרדים, ושמקבל ביטוי בירידה של עשרות אחוזים בהתחלות הבנייה בשנה החולפת.

"מלון הוא עוגן מאוד מרגיע", מסביר ליאון אביגד, מבעלי מלונות בראון, המקימים את מלון הדגל של החברה ברחוב הירקון ומלון נוסף בנחלת בנימין. "אין הרבה שוכרים כמו פייסבוק. משרד בדרך כלל לוקח חצי קומה או קומה, נכנסים ויוצאים, ולפעמים הנכס יכול להישאר ריק. מלון הוא בדרך כלל שוכר קבוע ל-25 שנים, הוא דואג לשפץ את הנכס, וגם נותן לך ביטחונות טובים. אמנם מלונות לא יודעים לשלם כמו משרד, אבל הם נותנים ערכים טובים למטר ומבטיחים יציבות. מלון טוב אפילו משביח את הנכס".

דוגמה להתלבטות היזמים מציג עו"ד גלעד מעוז, שותף במשרד אפשטיין רוזנבלום מעוז (ERM), שמתמחה בנדל"ן ומלונאות ומייצג כמה ממלונות הבוטיק המובילים בישראל, ביניהם קבוצת מלונות בראון. המלון החדש שנבנה ברחוב הירקון, בראון ביץ' האוס, נבנה בנכס של איש עסקים אנגלי שבנה את הנכס למגורים. הקבוצה שכרה את הנכס ועשתה הסבה לשימוש מלונאי, חוץ מקומת הפנטהאוז שכרגע השאיר הבעלים לעצמו ואולי תושכר למלון בעתיד. "הרבה מהיזמים בונים בניין מול הים", מסביר מעוז, "ומנסים לקבל מחיר לא הגיוני על הפנטהאוז, ואם הם מקבלים זה מכסה חלק גדול מההשקעה ואז הם נשארים עם הדירות, שאותן הם יכולים להשכיר למלון. כך נוצרים מבנים שמשלבים מלון ומגורים. אבל 100 אלף שקל למטר, גם אם רואים את הים, זה לא נראה לי מחיר רציונלי".