עורך העיתון היהודי הגדול בצרפת: "בישראל מפרסמים דברים שלא אעז לפרסם אצלי"

סרג' בן-עטר - העורך של העיתון הצרפתי-יהודי "ACTUALITE JUIVE" - נדהם מהביקורת בתקשורת הישראלית על צה"ל, שהוא לא יאפשר אצלו בעיתון כדי לא להזין את מדורת האנטישמיות

לפני 28 שנים זינק סרג' בן-עטר, מכונאי רכב בהכשרתו, לתוך הרפתקה מסוכנת. אחרי שכשל "אלף", העיתון שהקים, נראה היה שבן-עטר הבין את הרמז, ופינה עצמו מעולם העיתונות המודפסת בצרפת. אלא שהחלום העיתונאי שלו לא נגנז, ולא עבר זמן רב עד שהחליט להקים שבועון צרפתי ראשון, ACTUALITE JUIVE, שהוקדש לקהילה היהודית. באותה תקופה, אפילו אשתו, לידיה, ניסתה להניא אותו מלעשות את טעות חייו, בפעם השנייה. אבל בן-עטר הוא איש עקשן, והיום אשתו עומדת בראש מחלקת המודעות של העיתון, ומכניסה 65% מרווחיו, שעומדים כל שנה על 3.5 מיליון אירו.

ACTUALITE JUIVE, או כמו שהצרפתים אוהבים לכנות אותו -"ACTUJ", הוא כיום העיתון המוביל של הקהילה היהודית בצרפת.

ACTUJ מתפרסם במימון אישי של בן-עטר. הוא היזם, המקים, המשקיע והעורך הראשי והוא יושב במשרד ענק של מערכת העיתון, שממוקמת בלילך, פרבר של פריז. המתחרים העיקריים שלו הם שלושה ירחונים יהודים עם אוריינטציה פוליטית מגוונת. L'ARCHE הוא ירחון שמאלני וממומן בעיקרו על-ידי FSJU, ארגון הגג החברתי של העמותות היהודיות בצרפת.

ירחון אחר, INFORMATION JUIVE, הוא העיתון הרשמי של הרבנות בצרפת והוא עוסק בחדשות הקהילה ונושאים דתיים. הירחון השלישי, LA TRIBUNE JUIVE, הוא מיזם של הרבי גרינוולד, שעלה לארץ לפני מספר שנים. מאז עבר הירחון משברים כלכליים והטלטל בין מספר רב של ידיים עסקיות, ולכן איבד כל אוריינטציה פוליטית.

הזירה התקשורתית הצרפתית-יהודית מביאה את ACTUJ של בן-עטר להיות העיתון היחידי בצרפת עם אוריינטציה ימנית קלה, למרות שבן-עטר מודה כי "לא הייתי רוצה להיות מוגדר כעיתון ימני".

* איך היית מבדיל את העיתון שלך מהשאר?

"החדשות שאנחנו מפרסמים הן שונות. הירחונים היהודים מתייחסים לחדשות עם מרחק מסוים משום שכשהם מפרסמים אותן, אלה כבר לא חדשות. אז הכל שם יותר כללי. לנו יש עניין להציג חדשות חמות. הכל נעשה בתוך הבניין הזה, עבודת הכתבים, מחלקת הפרסום, המנויים וגם ההדפסה של העיתון, אז אנחנו יכולים להתייחס לחדשות כמו עיתון יומי. אנחנו סוגרים עיתון ביום שלישי והוא מופץ לבתים ולדוכני העיתונים ביום חמישי. זאת אומרת שעד שעה חמש לפנות בוקר אני עדיין סוגר עמודים. אם יש משהו דחוף אני יכול לשנות שער. במהלך המלחמה בישראל, השארתי עמודים שלמים ריקים וסגרתי אותם רק ביום רביעי לפנות בוקר".

* מה האוריינטציה הפוליטית-דתית של העיתון?

"אנחנו עיתון ציוני-דתי. אנחנו קרובים וקשורים לישראל ולדת בישראל. מצד שני, אנחנו מאפשרים לכולם להתבטא באמצעות העיתון ויש ייצוג לכל הקהילה היהודית, גם לתנועות ליברליות וגם לקהילה של הרבי מלובביץ'. הצלחנו להגיע למצב בו העיתון הזה שר בקול אחד בזכות פתיחות לקבלת טרנדים של הקהילה".

לאזן את התמונות מישראל

בימים אלה בן-עטר מנסה בעיקר לתת לחברי הקהילה היהודית בצרפת שיקוף שונה על ישראל ועל האקטואליה שלה. עם הקונפליקט בעזה, הקהילה היהודית בצרפת מותקפת בויז'ואלים וידיעות לפיהן ישראל מוצגת כתוקפנית. "זה מביא את היהודים בצרפת לפקפק והם מתחילים לשאול את עצמם מה באמת קורה בשטח ואם הדברים שהם רואים בטלוויזיה וקוראים עליהם באינטרנט באמת כמו שהם נראים מפה. עולה לא מעט השאלה 'האם ישראל היא מדינה רוצחת'?"

* איך אתה יכול לפעול בנושא?

"הייחוד של ACTUJ הוא בכך שזה עיתון שהקהילה היהודית מכורה אליו. יש ממש קשר של תשוקה בין הקוראים לעיתון ואם הוא לא מגיע הביתה ביום שישי זו קטסטרופה מבחינת המנויים, כי זו חלק מהזהות הלאומית שלהם. אני מנצל את הזיקה הזאת בין הקוראים לעיתון כדי לאזן את המידע שמגיע לביתם של חברי הקהילה היהודית. מאמרי המערכת שאני כותב מוכרים בצרפת ומגדירים ליהודים את הדברים כנקודת מאחז. לא מעט קוראים כותבים לי שהגדרתי במילים את מה שהם לא הצליחו לגבש למחשבה אחידה ומהודקת על ישראל".

מאמרי המערכת של בן-עטר מתפרסמים לעתים בתקשורת הצרפתית היומית ואוגדו בעבר למספר ספרים. באחד מהם "איפה אתם?" פונה בן-עטר לערביי צרפת ותוקף אותם בבקשה ישירה להפסיק את ההשתלחויות בישראל.

* זה על גבול ההתגרות. למה כל כך חשוב לך ליצור פרובוקציה?

"היום הערבים משווים את מה שקורה בימים אלה בעזה לשואה ולאושוויץ ואני שואל במאמרי המערכת איך אנחנו נותנים להם לעשות את זה? כמובן שאחר כך מגיעות התגובות. כי תמונה שרואים בטלוויזיה או שידור ששומעים ברדיו - עוברים עם הזמן. העיתון תמיד נשאר. לכן אני מאמין שנוכחות של אנשים מוכרים בהפגנות תומכות בישראל היא דבר חשוב. חוסר תגובה יהודית מביאה לפעולות טרור ותקיפות נגד יהודים. כשמשווים את עזה לאושוויץ יהודי צרפת צריכים להתגונן, אבל הם לא עושים כלום. כשמאה אלף אנשים צועקים בהפגנה 'מוות ליהודים' זה פצצה בלב של יהודי צרפת. חלק מהתפקיד שלי זה לכתוב להם מאמרי מערכת ולקרוא להם להגיב ולהגן על ישראל".

המשבר במוסדות היהודיים

לפני שבועיים ארגן הקרי"ף, ארגון העל של הקהילות היהודיות בצרפת, הפגנה המונית לתמיכה בישראל. 5,000 המפגינים שהגיעו לבניין שגרירות ישראל בפריז, זכו לסיקור תקשורתי נרחב. "אבל חוץ מאנריקה מאסיאס לא היתה אפילו נציגות יהודית מפורסמת אחת", מתלונן בן-עטר. "כתבתי מאמר מערכת ושאלתי איפה הזמר פטריק ברואל ואיפה השחקן-כוכב גד אלמלא? למה הם לא הגיעו? הם לא צריכים לדבר - רק הנוכחות שלהם באירועים כאלה מספיקה".

* איך מסוקרים בעיתון אירועים אנטישמים?

"אנחנו לא נותנים לדבר לחמוק. התקיפה הכי קטנה הופכת אצלנו לסיפור הכי גדול עם תחקיר ותגובות מהמשטרה, שרי קבינט ואפילו מנשיא צרפת, כשצריך. אין פה רוטינה וכל אקט אנטישמי הופך מבחינתי לקטסטרופה. יש לנו כתב בכל עיר בצרפת, וכל פיפס קטן מדווח ונחקר".

ACTUALITE JUIVE מודפס בכל יום חמישי בתפוצה של 17 אלף עותקים בצרפת. 5,000 מתוכם נשלחים למנויים והשאר מחולקים ונמכרים במספר דרכים מגוונות. אחת מהן היא בשיטת הפצת עיתונים שוויצרית, לפיה הלקוח משאיר כסף כראות עיניו ולוקח את העיתון. לאור דרישת הקהל, בשנים האחרונות העיתון החל להימכר בקיוסקים הפריזאים. בין השאר הוא נמכר גם בקצביות ומסעדות כשרות, קהילות יהודיות וגם תחנות רכבת ושדות תעופה ברחבי צרפת, אבל הוא פופולרי גם בקרב הקהילה הפרנקופונית בעולם.

העיתון מגיע גם לישראל כדי להרוות את הצימאון התקשורתי של הקהילה הצרפתית שנפוצה בארץ. בן-עטר מחזיק 30 כתבים קבועים וארבעים פרילאנסים. בישראל עובדים שבעה כתבים עבור עיתון: 3 בירושלים, אחד בתל-אביב, אחד בעכו ואחד באשדוד.

* המודל העסקי שלך לא נפגע מהמשבר?

"אני מרגיש שהוא מתחיל להיפגע. אנחנו חיים מפרסום, כש-65% מההכנסות הן ממודעות והשאר ממנויים והוצאת ספרים 'אין-האוס' שמוציאה ספרים ודיסקים בנושא יהדות. חלק גדול מהמפרסמים בעיתון הם מוסדות יהודים, קרנות יהודיות וכרגע הם מקבלים פחות תרומות אז בהתאם הם משקיעים פחות בתקציב הפרסום שלהם. לא הרבה יודעים, אבל חלק חשוב מהמפרסמים מגיע גם מישראל, מתחום הנדל"ן והתיירות. הרבה צרפתים רוכשים דירות בארץ והרבה מחפשים בתי-מלון לנופש. ברגע שהמשבר נגע בישראל גם המודעות האלה נפגעו".

* יוצא לך לקרוא עיתונות ישראלית? אתה מכיר את התנהלות התקשורת בארץ?

"בישראל לעיתונות יש חופש מוחלט ומעיזים לפרסם דברים שלא אעיז בחיים לפרסם בעיתון שלי. לדוגמה, בארץ מעיזים להעביר ביקורת על צה"ל ללא גבולות. אני לא יכול לעשות דבר כזה, כי זה יזין את האנטישמים. עיתונות ערבית ואנטישמית מצטטת את העיתון שלי ואני לא יכול לספק להם דלק למדורה. כבעלים ועורך של שבועון יהודי בצרפת, אני מרגיש שיש לי אחריות כלפי ישראל וחובה עלי למלא אותה".