אמנון אברמוביץ': "בעל הון לא יכול לקנות את כולם כל הזמן"

"בעל הון יכול לקנות, אולי, את כל כלי התקשורת לזמן קצר, חלק מהם לכל הזמן, אך לא את כולם לכל הזמן", אומר אמנון אברמוביץ', אחד העיתונאים המשפיעים ביותר הפועלים היום בעיתונות המשודרת, זו הממומנת על-ידי אנשי עסקים.

לדברי הפרשן המדיני הבכיר, "ריבוי כלי תקשורת, פלורליזם ומגוון - הם החסם העיקרי בפני השתלטות בעלי ההון ואימתם ובפני עריצותם של מפרסמים גדולים".

* אפשר להיות חופשי באמת בטלוויזיה מסחרית?

"תקשורת מסחרית - להבדיל ממפלגתית או ממלכתית - מתקיימת באופן טבעי במרחב המסחרי. היא מתפקדת תחת הגדרה שאומרת כי 'תפקידו של כלי תקשורת הוא לספר את האמת. מטרתו להרוויח כסף'. כלי תקשורת מסחרי, מקצועי וחפץ-חיים אמור לתמרן בין שני הקטבים הללו - אמת וכסף".

אולי זה מעמדו הבכיר שהופך עבורו את המידע לנגיש יותר, אבל לדברי אברמוביץ', התקשורת בישראל אינה חסומה כלל. "התקשורת בישראל היא בסך-הכל משוחררת וחופשייה מאימת בעלי-הון, טייקונים, אוליגרכים ומפרסמים גדולים", הוא אומר, "היא בסך-הכל חופשייה ומשוחררת מפחדים וחרדות, לא רק מפני גורמים כלכליים אלא גם מפני הממסד הפוליטי, הביטחוני, המשפטי".

באחרונה הפך אברמוביץ' העיתונאי לכוכבה של סערה בחסותו של איל ההון שלדון אדלסון. לאחר מונולוג פרשני בתוכנית "אולפן שישי", עט עליו בעליו של העיתון "ישראל היום" ומחה על דבריו של אברמוביץ', שקשרו אותו בחבילה אחת עם מכון "שלם" ועם ראש הממשלה בנימין נתניהו.

אברמוביץ' חש מהו ניסיון השתקה. מעבר לכך הוא טעם טעימה מאחת התופעות הכובלות ביותר עיתונאים בתקופה האחרונה - המלחמה המחריפה בין כלי התקשורת. תופעה זו מביאה את העיתונות למגויסת, בעיקר עבור בעל ההון שמעסיק אותה.

"'בחירת צד היא בעיה כשהיא נעשית לא מתוך שיקול רעיוני, אידיאולוגי - אלא משום שכלי התקשורת האחר, המתחרה, בחר את הצד השני", אומר אברמוביץ'. "אמירה שנונה ומדויקת קובעת שתפקיד התקשורת להגן על הצד החלש, אך התקשורת בישראל מגינה על 'הצד האחר' - כלומר, הצד האחר מזה שנבחר על-ידי המתחרה. 'בחירת צד' כאקט של תחרות פנים-תקשורתית מקיפה היום את התחומים כולם, כלכלי, משפטי, פלילי, פוליטי".

אך את האיום האמיתי על החופש העיתונאי ב"ישראל היום" מוצא אברמוביץ' דווקא באיכותם של העיתונאים, שבוחרים בדרך הקלה על פני מאבק על חרות הנגישות למידע. "רמת כוח-האדם היא איום אמיתי. העיתונות מכניסה אנשים למעגל העבודה ללא כל הכשרה מקצועית. התקשורת איננה מוקד משיכה לכוח-אדם משכיל ומחוייב, ומי שמגיע מוכנס לעבודה ללא הכשרה. יוצא שרבים מהכתבים והעורכים אינם יודעים יותר מהקורא, המאזין או הצופה הממוצע ואף אינם מתנסחים טוב ממנו".