הנקראות ביותר

הסכסוך שמשגע את עשירי מגדלי אסותא בת"א

איומים, השמצות, עתירות, יצרים, 150 מקומות חניה ו-16 מיליון שקלים. זה מה שעומד במוקד הסכסוך הנוכחי סביב פרויקט היוקרה מגדלי אסותא בתל אביב. הפעם, תושבי השכונה הוותיקים מתקוטטים בינם לבין עצמם, ועורכי הדין כבר מחממים מנועים. דוח G

הדמיית פרויקט היוקרה מגדלי אסותא בתל אביב / הדמיה: ויו פוינט
הדמיית פרויקט היוקרה מגדלי אסותא בתל אביב / הדמיה: ויו פוינט

תושבי האזור שבין הרחובות ז'בוטינסקי, אמסטרדם, יהושע בן נון וארבע ארצות בצפון הישן והשקט של תל אביב, כבר הסכינו עם המחשבה שבצמוד אליהם עומד לקום מתחם ענק. המתחם יכלול שני בנייני מגורים בני 26 קומות כל אחד ועוד שני בניינים קטנים לשימור והוא נבנה על השטח שבו עמד המבנה ההיסטורי של בית החולים אסותא. כל זה, נזכיר, באזור שרוב הבניינים בו הם בני 4-3 קומות.

מעבר לגודל, יש במתחם החדש הזה גם הרבה כסף. רשימה חלקית של מי שהוזכרו כרוכשי דירות בפרויקט כוללת את אהוד ברק, גליה מאור, הראל ויזל, אלי יונס, ישי דוידי, אהרון מינקובסקי, עו"ד דליה טל, עו"ד גיורא ארדינסט, עו"ד ישראל קנטור, האדריכל משה צור (שתכנן את הפרויקט) ואחרים.

כשמוקם פרויקט גדול ונוצץ באזור ותיק ושקט הדבר בדרך כלל מעורר התנגדות בקרב התושבים הוותיקים, ומתחם אסותא לא היה יוצא דופן. התושבים באזור טענו שהבניינים יסתירו להם את השמש ויחסמו את האוויר, שתוספת הדיירים הרבים תגרום לעומסי תנועה ולבעיות חניה, ושאופי השכונה ופניה ישתנו לחלוטין.

עתה נוסף לסיפור עוד פרק: עימות בין שלושה מתושבי השכונה הוותיקים לבין רבים מחבריהם, בנוגע לחלוקת פיצוי לא מבוטל של 16 מיליון שקלים ששילם הפרויקט החדש. מעבר לסכום הזה, נוגע העימות גם בזכות לקנות מקום חניה במתחם אסותא, סחורה נדירה באזור, תמורת 60 אלף שקלים בלבד - זיל הזול במונחי הצפון הישן. וכמו בכל סכסוך שכנים, נוספות לקלחת גם אמוציות וגם האשמות הדדיות על בצע כסף ועל חוסר הגינות.

ראשית הפרשה ב-2008, בתוכנית להקמת מגדל ענק בן 38 קומות, בגובה כ-150 מטרים, במתחם של בית החולים הישן. רבים מהשכנים הגישו התנגדויות לתוכנית, ובמסגרת התהליך של בירור ההתנגדויות, שארך כשלוש שנים, הצליחו בין היתר להפחית כ-12 קומות מגובה הבניין.

קיראו עוד ב"גלובס"


לאחר שהסתיים ההליך, הגישו שלושה מהמתנגדים - רענן קסל, אורלי בלום ומרים קיעביץ, התנגדויות נוספות, ולאחר שאלה נדחו, ביקשו לאפשר להם להגיש ערר למועצה הארצית לתכנון ובנייה. גם בקשות אלה נדחו, והשלושה הגישו יחד עתירה מנהלית שבה ביקשו לאפשר להם להגיש ערר.

זוהי נקודה חשובה בסיפור, שכן העתירה הזו, הם טוענים כיום, הוגשה כעתירה פרטית על-ידי שלושתם בלבד; תושבים אחרים, שגם התנגדו לפרויקט, בחרו שלא להצטרף אליה.

בעקבות העתירה נפתח מו"מ ממושך בין השלושה לבין נציגות הרוכשים של מתחם אסותא - קבוצת העיר החדשה, שרכשה את זכויותיה של בי קפיטל בקרקע. בהסכם הפשרה שנחתם בסופו של דבר, התחייבה נציגות הרוכשים של המתחם שלא לבקש הקלה לצורך הוספת קומות מעבר לתוכנית, להימנע מלכלול קומה מסחרית ולהקצות 150 מקומות חניה נוספים שתושבי האזור יוכלו לרכוש.

במישור הכספי התחייבה נציגות הרוכשים לשלם לשלושה סכום של 8.55 מיליון שקלים, וסכום נוסף של 8 מיליון שקלים לעמותה שתוקם ותפעל לטובת תושבי השכונה.

בהמשך להסכם הוקמה עמותה שפועלת לרווחת השכונה, הכספים הועברו, והוקצו מקומות החניה במסגרת הפרויקט החדש לתושבי השכונה. בחלוקה הפנימית בין השלושה קיבלו קסל ובלום 2 מיליון שקלים כל אחד, קיעביץ קיבלה 3.75 מיליון שקלים, ו-800 אלף שקלים הועברו לשכר טרחת עו"ד והוצאות. אגב, על-פי הערכות שונות, הסדר זה העלה את מחירי הדירות בפרויקט בכ-7%.

מצוקת חניה חריפה

חלק ניכר מתושבי השכונה לא היו מודעים להסכם או לפיצוי במשך תקופה ארוכה. כשנפוצו השמועות, הן עוררו זעם רב על רקע הסכומים שגרפו השלושה לכיסם, וכמה מהתושבים פנו בעניין לעו"ד אבי וינרוט.

הטענה העיקרית של התושבים נוגעת לאותה עתירה שבעקבותיה נפתח המו"מ ושולמו הפיצויים. העתירה, הם טוענים, לא הייתה פרטית אלא ציבורית, ולכן הסכומים שלקחו השלושה לעצמם מוגזמים. טענות קשות אחרות נוגעות לדרך שבה חולקו הזכויות לרכישת החניות יקרות הערך.

"בכתב התביעה (של העתירה המנהלית) הם אמרו: אנחנו (משמשים) פה לכל הדיירים. אנחנו עותרים ציבוריים", אמר עו"ד וינרוט באספת תושבים שכינס בשכונה בשבוע שעבר. בכך התכוון וינרוט לדברים שכתבו חברי הוועד באותה עתירה: "העותרים מהווים שופר ללמעלה מ-1,000 מתושבי מתחם אסותא... המתחם כולל 11 רחובות, 205 בתים, 2,700 משפחות ולמעלה מ-5,000 תושבים".

ובהמשך: "יש לראות בעותרים כפעילים למען הציבור, אשר אינם פועלים אך ורק לטובתם האישית, וחיובם בהוצאות יהווה קנס כספי על פעילי ציבור וכן יהווה איתות לפעילי ציבור כפעילים, שלא לפעול ולהתרות על עיוותים בפעילות הרשות המקומית ורשויות התכנון והבנייה, דבר אשר ישחק לידיהם של בעלי ההון והיזמים".

מעבר לשאלת הכסף, אמר וינרוט, יש להתייחס גם לעניין מקומות החניה. "עוד כ-100 מקומות חניה היו אמורים להגיע לתושבי השכונה", הוא אמר באספה, "אולם לפי האינדיקציה שלנו, לא כולם הגיעו. כנראה נעשו בהם מעשים של ספסרות".

בשיחה עם G מאשרים כמה מהשכנים ששמעו על כך שכחלק מהפיצוי יוכלו לרכוש בבניין שייבנה חניות תמורת כ-60 אלף שקלים לחניה, וחלקם אף מימשו את ההטבה. אחרים, לעומת זאת, מספרים ששמעו רק לאחרונה וכשפנו נאמר להם שכבר לא נשארו חניות, ושהם יזכו אולי לקבל חניה אם יהיו נוספות. לדבריהם, זמן קצר לאחר מכן התברר להם שתושבים אחרים בשכונה קנו שתיים, שלוש ואפילו ארבע חניות (שאותן אפשר יהיה כמובן להשכיר בתשואה נאה או למכור במחיר השוק), ולצדם קיבלו את הצ'ופר הזה גם תושבי רחובות שאינם שייכים למתחם, כמו תושבי רחוב אוסישקין.

מקומות החניה, יש להדגיש, הם עניין מהותי מבחינת התושבים. מצוקת החניה באזור חמורה עד כדי כך, שבכל ערב משתרכים בכניסה לחניון בזל תורים ארוכים של מכוניות הממתינות להיכנס לחניון. התושבים יכולים לחנות בחניון בזל בחינם החל משבע בערב, אולם ההמתנה בכניסה יכולה להיות ארוכה מאוד.

וינרוט טוען בעתירה ש"מדובר באזור שיש בו מצוקת חניה חריפה, שממנה סובלים תושבי השכונה, המוכנים לשלם גם סכומים כפולים מכך ובלבד שישיגו מקום חניה. בפועל, חניות אלו הועברו למקורבי הוועד, בהליך חלוקה סודי ולא שקוף... נראה כי הם סבורים שאותן 150 חניות המוערכות בלפחות 15 מיליון שקל, הן רכושם הפרטי או הטבה שאותה הם רשאים לחלק למקורבים".

הסכם הפשרה, טען וינרוט בעתירה, הושג לאחר משא ומתן חשאי בין הדיירים לבין קבוצת "העיר החדשה", יזמית הפרויקט, ולא הוצג בבית המשפט.

"העו"דים מנסים לגזור קופון"

המאבק בין התושבים לא נשאר רק בין כותלי בית המשפט. אספת הדיירים, שהתקיימה בכניסה לבית הכנסת ברחוב יהושע בן-נון, לא עברה בשקט.

עוד לפני שהחלה האספה, הסתובבו בקרב הקהל הנאסף צעירים שחילקו לתושבים עלונים שבהם נכתב: "זהירות! העו"דים מנסים לגזור קופון של שכר טרחה על הגב שלכם, אל תחתמו! לא נלקחו כספי ציבור, חתמו חוזים פרטיים חוקיים, שאין סיכוי לבטל אותם אחרי חמש שנים... הבטחות שקר! אף תושב לא יקבל כסף לעצמו. כל מי שחותם, מסתכן בתביעות דיבה ולשון הרע בסכומי עתק".

לאספה הגיע עו"ד וינרוט עם שותפו עו"ד אריאל דינובצקי, ועוד עורכי דין ממשרדם. "פנו אליי תושבים", אמר וינרוט בפתח האספה. "מכיוון שלא רציתי לאסוף את כולם, הקמנו עמותה ופנינו לבית המשפט וביקשנו לבטל את פסק הדין. את הכסף צריך להעביר לכם, לתושבי השכונה. בית המשפט ביקש שיתפשרו, אך הם סירבו".

בהמשך תיאר וינרוט את ההתרחשות מחוץ לבית המשפט: "הדפים שקראו לכם לאספה, נתלשו. בא בן-אדם לבחור שהדביק אותם, ואמר לו: 'תפסיק להדביק'. למחרת הוא שוב ניסה להדביק והוא ראה שהוא תולש אותם. הבחור התולש כיסה את פניו בקסדה וברח. ברור שמנסים למנוע מכם להתארגן. מעניין שאחרי שהבחור נחשף, עורך הדין של השלושה פרסם בדף הפייסבוק שלו שהוא מחפש חוקר פרטי לעבודה זריזה. מעבר לכך גם הוגשו תביעות לשון הרע נגד תושבים. שיתבעו. אני מודיע לכם: כל מי שיקבל תביעת דיבה אני אייצג אותו בחינם".

לאחר הנאום החתימו וינרוט ושותפו את התושבים על ייפויי כוח. הרוב החליטו לחתום.

"כל העניין של הבנייה הזו", טוענת אחת התושבות, "לא נעשה כמו שצריך. עמותת אסותא החתימה אותנו על כל מיני דברים, אבל אדם רציונלי שגר בשכונה הזו לא מתעסק כל היום עם הדברים האלה. לוקח זמן עד שהוא מבין את עומק הבעיה. אני בכלל לא ידעתי שיש אפשרות לרכוש חניה".

ואם היית יודעת, היית לוקחת?

"הייתי בודקת. עצם זה שלא ידעתי, זה לא בסדר".

עופר זקס, המתגורר באזור כשנה, מספר שגם הוא לא ידע דבר על ההתפתחויות: "לא ידעתי על העתירה של השלושה", הוא אומר, "וגם לא ידעתי על האפשרות לקנות חניה".

"טענות ללא בסיס"

מצידם של השלושה, הדברים כצפוי נראים אחרת: יש להם פסק דין ביד, וטענות השכנים הן שנגועות בחוסר תום לב. לדברי עו"ד גיורא בן טל, אשר ייצג את שלושת העותרים בהליך, הם השקיעו את מיטב זמנם וכספם בהליך המשפטי. "משהתהליך הצליח והם קיבלו פיצויים, לפתע כולם רוצים לשים יד על הכסף", הוא אומר. "לפתע, כארבע וחצי שנים לאחר פסק הדין, מבקשת עמותת תושבי השכונה, שהוקמה במיוחד לצורך ההליך, לבטל את פסק הדין ולהשתלט בחוסר תום לב על כספים שאינם שייכים לה, תוך איומים עליהם, הסתרת עובדות והעלאת טענות סרק ללא בסיס, הכול במטרה לשים יד על כספים שלא מגיעים לה ובאצטלה של דאגה לציבור".

זאת ועוד, מוסיף בן טל, רבים מתושבי השכונה לא רק שלא נתנו להם בזמנו ייפוי כוח, אלא גם נטו להחליש אותם ולנסות לשכנע אותם לחדול ממאבקם, בטענה כי הסיכויים להצליח במאבק נגד הרשויות וכרישי הנדל"ן, קטנים, וכי חבל על המאמץ. אם הייתה העתירה נדחית, הם טוענים בתגובתם, והיו מוטלות עליהם הוצאות, האם גם אז היו התושבים רוצים להיות חלק מההליך?

לדברי בן טל, השלושה, אשר חלקם מחזיקים בכמה דירות בשכונה, היו יכולים לקבל פיצויים לעצמם בלבד, אולם דאגו שחלק הארי של הפיצויים יוקדש לרווחת תושבי השכונה. בנוגע לחניות אומר עו"ד בן טל, כי מי שימכרו בעתיד את החניות הם היזמים (העיר החדשה). "נאמן הרוכשים בפרויקט טיפל בפרסום 150 החניות ופרסם מודעות בעיתונים שונים, בשם העמותה, על בסיס כל הקודם זוכה. המציעים הראשונים שהגישו הצעות ועמדו בקריטריונים שנקבעו על-ידי העמותה, הם שקיבלו את הזכות לרכוש חניה. הכול היה שקוף וגלוי. עובדה שאף אחד מהתושבים לא בא בטענות מאז נחתם ההסכם ועד היום, למרות שהסכם הפשרה פורט באמצעי התקשורת השונים".

באשר לסעיף בהסכם האומר כי הצדדים יפעלו באופן סביר כדי שתנאי ההסכם לא יפורסמו ברבים, טוענים השלושה כי מדובר בתניית סודיות סטנדרטית שאינה חריגה. עוד טענה של התושבים היא שקיעביץ מתגוררת ברחוב סוקולוב הסמוך, שאינו שייך לשכונה. השלושה דוחים גם טענה זו ומציינים שמי שהגדירו את הרחובות המהווים את "השכונה", הם חברי העמותה (החדשה שהוקמה).

לדברי בן טל, לקוחותיו סירבו לפשרה מאחר שהם משוכנעים בצדקתם. כך או כך, בדיון שהתקיים באחרונה בבית המשפט, שבו סירבו השלושה להתפשר באופן כלשהו, אמרה השופטת מיכל אגמון גונן: "אני סבורה, כי לפחות על פני הדברים, עולה שאלה לגבי זכותם של תושבי השכונה לכספים שקיבלו שלושת העותרים". הדבר היחיד שבטוח הוא שהסיפור עדיין לא נגמר.

עקבו אחרינו ברשתות
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
היי טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
גלובס TV
✓ הרישום בוצע בהצלחה!