חברות ההיי-טק הישראליות נאלצות למצוא פתרונות מעבר לים

המחסור במתכנתים ובמהנדסים ורמות השכר הגבוהות בהיי-טק הישראלי דוחפות את החברות כחול-לבן למזרח אירופה ■ אאוטסורסינג ניישן - מה הפתרון?

אאוטסורסינג / צילום: יח"צ - Wix
אאוטסורסינג / צילום: יח"צ - Wix

עמוד הבית של הסטארט-אפ התל אביבי Round forest, העוסק בפיתוח טכנולוגיות דאטה לשיפור חוויית הרכישה לצרכנים באינטרנט, אינו מותיר מקום לספקות באשר לשאיפותיו להכפיל בשנה הקרובה את מספר עובדיו, ואף למעלה מכך. צמד המילים We're Hiring! מופיע בבולטות כבר בחלקו העליון של האתר, ואם במקרה פספסתם את סימני הקריאה, והמשכתם לגולל עם העכבר למטה, תפגשו בהם שוב, כאשר הפעם לצדם גם רשימה ארוכה של משרות לגיוס ואימייל ליצירת קשר. ומה על הפרק? מכל הבא ליד - החל מראש תחום מחקר ופיתוח, דרך ראש צוות Big Data, עבור במהנדסי תוכנה, מנתחי מערכות מידע, ועד למעצבים ולאנשי שיווק. רק תבואו!

קיראו עוד ב"גלובס"


אלא מה, "גיוס של מפתח בישראל, בטכנולוגיות המתקדמות שבהן אנחנו עובדים, עלול לקחת ארבעה-חמישה חודשים", אומר אלון גמזו, מנכ"ל ומייסד משותף, שהקים את החברה ב-2014 יחד עם סמנכ"ל הטכנולוגיות יונתן לויט. "אנחנו חברה בצמיחה שרוצה להגיע השנה למאה עובדים, ואם נחכה כל-כך הרבה זמן לכל מפתח, לא נגיע לשום מקום".

הפתרון שנמצא, ודווקא מלבה של הסטארט-אפ ניישן וממתחם הר סיני התוסס, מטרים ספורים מפינת הרחובות אלנבי ורוטשילד, הוא מעבר לים. כבר עכשיו, מתוך כ-40 עובדי Round forest, שניים פועלים מהודו ועוד 15 מקייב, ואם לשפוט על-פי דבריו של המנכ"ל, המגמה הזאת רק תתרחב ותלך, עם דגש למזרח אירופה ולאוקראינה בפרט.

"מעבר לכך שיש שם היצע גדול של אנשי מקצוע רלוונטיים, מדובר באותו אזור זמן כמו ישראל, וזה נוח מאוד", אומר גמזו, "הם מדברים אנגלית ומן הסתם רוסית, ויש לנו עובדים בישראל שדוברים את השפה וגם זה נוח לעבודה המשותפת. קל מאוד לטוס אליהם ולהזמין אותם אלינו - מדובר בשלוש שעות טיסה בלבד ובמחירי טיסות זולים. המנטליות שלהם מעולה והתרבות הניהולית דומה לזו הישראלית. את רוצה לדעת שאותו איש פיתוח עובד ושאת יכולה לסמוך עליו כי את לא מפקחת עליו כל היום עם זכוכית מגדלת. בהודו, לעומת זאת, את יכולה לבקש מהמהנדסים שם לעשות משהו, והם לא תמיד מבינים אותך או לא תמיד עושים אותו. באוקראינה הדברים תמיד נעשים".

- זה לא היה הימור מבחינתך, להעסיק עובדים באוקראינה בשלט רחוק?

"כמעט כל דבר שאנחנו עושים הוא הימור, ואני חייב להגיד שזה היה דווקא קל. תהליך הגיוס מתנהל כמו בארץ ואנחנו עושים להם את אותם ראיונות. כמו שלא כל עובד ישראלי מתברר כעובד טוב, כך יכול לקרות גם שם. וכמובן שהשכר שלהם נמוך יותר וזה יתרון מסוים, אם כי כשחברה גדלה, לרוב הדגש הוא על גיוס עובדים מצוינים, גם אם העלות שלהם היא 30% או 40% יותר".

לאלכסיי שלימוב, מנכ"ל ומייסד Eastern Peak, לא היו כלל התלבטויות: את הפיתוח של החברה, שנותנת שירותי פיתוח תוכנה לחברות בארץ ובעולם, הוא העביר לחרקוב, העיר השנייה בגודלה באוקראינה. כבר ארבע שנים הוא מעסיק מאה מהנדסים שם, ואילו מצבת העובדים בישראל עומדת על חמישה בלבד. את התשתית בחרקוב, מספר שלימוב, הכיר כשהיה בעבר מנהל הפעילות של גט טקסי.

"הרבה יותר קל ומשתלם להעסיק מהנדסים באוקראינה לעומת ישראל", אומר שלימוב. "באף מקום בעולם לא מוצאים אנשי מקצוע מעולים בקלות, צריך לדעת לאתר אותם. אנחנו מכירים את השוק שם לעומק ויש לנו בעיר שם טוב, ואנחנו יכולים לספק ללקוחות שלנו גישה למהנדסים ולמפתחים מעולים בעלויות הרבה יותר נמוכות. עלות ההעסקה של מהנדס אוקראיני עומדת על כ-5,000 דולר לחודש, לעומת 10,000-8,000 דולר לישראלי".

- איך מנהלים מאה עובדים באוקראינה?

"אני נמצא על הקו ובכל חודש שוהה שבועיים באוקראינה. חרקוב נמצאת שלוש שעות טיסה מישראל, וגם הם באים הרבה לארץ כדי לקיים ישיבות צוות עם לקוחות, זה כמו אוטובוס".

- מה תשובתך על הטענה שאאוטסורסינג מהסוג הזה פוגע בשוק הישראלי?

"האאוטסורסינג לא פוגע בכלכלה, אלא מסייע לה. זה שילוב אולטימטיבי שבו ממצים את הראש הישראלי החכם וגם רצים קדימה ויודעים להתחרות עם חברות בינלאומיות. העתיד לדעתי נמצא בשילוב של שני הצדדים. חברות ההייטק הישראליות צריכות לשמור על הצוות המקומי, אבל לכל חברה יש אינסוף משימות חיצוניות שאפשר לעשות באאוטסורסינג כי קשה למצוא מספיק אנשים בארץ ולכן זה מצב של Win-Win".

ישראל לא עומדת בקצב

שתי החברות שבראשן עומדים גמזו ושלימוב והפתרונות שהן מוצאות במזרח אירופה, הן כמובן רק קצה-קצהו של הקרחון: בישראל קיים כיום מחסור חמור של מהנדסים ומתכנתים. על-פי הערכת רשות החדשנות (לשעבר המדען הראשי) במשרד הכלכלה והתעשייה, המחסור יאמיר ל-10,000 מהנדסים ומתכנתים בתוך כעשור בלבד, מה שיהווה חסם משמעותי לצמיחה של חברות ההייטק המקומיות וביכולות שלהן להיות מובילות בשווקים בינלאומיים. והנה כך, אומת הסטארט-אפ אמנם דוהרת קדימה, ועושה זאת עם אלפי חברות שנפתחות בארץ בשנים האחרונות וחברות בינלאומיות רבות שפתחו מרכזי פיתוח בישראל. אך לצד ההתפתחות המואצת והכסף הרב שמושקע בענף, בכל הקשור לכוח אדם - ישראל אינה עומדת בקצב.

קחו למשל את אור עופר, מייסד ומנכ"לSimilar Web , שמנסה לאייש 80 משרות פתוחות בחברה. "מגיעים אלינו הרבה מאוד קורות חיים, אבל הבעיה היא שאין לאנשים הניסיון הרלוונטי הדרוש לנו", הוא מספר. "השוק הישראלי פצפון וכדי שחברה תצמח, היא צריכה עובדים עם ניסיון. המחסור שבו אנחנו נתקלים בישראל הוא לא רק של מתכנתים ומהנדסים אלא גם של מנהלי מוצר ומעצבים, כלומר מדובר במחסור באנשי מקצוע בכל הענף. עשינו כל מה שיכולנו כדי להעסיק עובדים מישראל, כולל לפתוח מרכז פיתוח בנצרת, כי קשה לגייס בתל אביב. אבל כשאין ברירה, צריך להעסיק עובדים מחו"ל".

Similar Web, שהוקמה ב-2009, המתמחה באיסוף ובניתוח נתונים באינטרנט ומדרגת את עולם הדיגיטל, מעסיקה כיום 350 עובדים - 250 מהם בישראל והשאר בנקודות שונות בעולם, ביניהן לונדון, ניו-יורק, סן פרנסיסקו וקייב, שם עובדים עבורה 15 מהנדסים. "באוקראינה צריך לשלם הרבה כסף לחברות השמה כדי שיביאו אנשים איכותיים", מספר עופר על התהליך. "אני לא מנסה לחסוך כשאני מעסיק אנשים באוקראינה או במדינות אחרות; אני רוצה את האנשים הכי מוכשרים. היום זה עובד מבחינתי בצורה מוצלחת ואנחנו מאוד נהנים לעבוד מול אנשי המקצוע בקייב".

"המחסור העיקרי בכוח אדם הוא במתכנתים", אומרת אורנה דרימן, מנכ"לית פיקארו, חברה המתמחה בייעוץ ובהשמה בהייטק. "לחברה שמגייסת, ברור שהיא לא היחידה שמציעה עבודה לאותו מועמד, אלא שיש לו עוד שתיים-שלוש הצעות. החברות מצדן מייצרות מתודות גיוס שיש בהן הרבה אלמנטים של מכירה - מרכזת הגיוס ועד ראש צוות. כולם מדגישים למועמד באילו נקודות יש ערך מוסף לחברה שלהם ואיך התפקיד יקדם אותו. כל גורם בחברה שפוגש אותו, דואג לעשות לו את השיחה המכירתית".

גיוס העובדים נעשה לעיתים קרובות באמצעות רשתות חברתיות, וכן בשיטה הפופולרית של חבר מביא חבר. חברות מוכנות להרעיף כסף וצ'ופרים למכביר על עובד שהצליח לגייס אדם מתאים לשורות הארגון. מדובר בסכום שנע מאלפי שקלים עד עשרות אלפי שקלים לעובד, תלוי בחברה ובמדיניות שלה. חברות אחרות מעניקות לעובדיהם סוף שבוע זוגי במלון יוקרתי בארץ או סוף שבוע באירופה, לעיתים בשילוב עם הופעה של אמן מפורסם, אירוע ספורט או חופשת סקי. תגמול גבוה במיוחד ניתן על גיוס עובד למשרה קשה לאיוש, המכונה "משרת זהב". לאחרונה פורסם כי במובילאיי הקצו סכום של 10,000 דולר לתגמול עובדים ששימשו כסוכני גיוס וסייעו באיתור מפתח אלגוריתמים. באינטל, אגב, נוהגים להכפיל את הפרס עבור גיוס עובדות.

"כולם מוכנים לשלם הרבה ולתת אופציות, לכן החברות יכולות להתבלט בדברים רכים יותר - אפשרויות קידום בחברה, מקום עבודה שמאפשר פנאי, אפשרות לעבוד מהבית ועוד", אומרת דרימן. "המועמדים המחוזרים יכולים להקשיח מאוד פרמטרים. יש אנשים שמתגוררים במרכז תל אביב ולא מוכנים לעבוד ברמת החייל או בהרצליה - ולהפך. הם רוצים לעבוד על יד הבית ולהגיע לעבודה עם אופניים".

- איך נראים לוחות הזמנים בגיוסים?

"ברגע שמועמד מתחיל תהליך, ברור לחברות שתוך יום-יומיים הן צריכות לזמן אותו לראיון, כדי שלא יפספסו אותו. מתכנתים שנמצאים בתהליך של חיפוש עבודה סוגרים על משרה בדרך כלל בתוך פחות משבועיים".

"ההעדפה שלנו היא להעסיק עובדים בארץ", מתייחס גמזו מ-Round forest, "אבל היצע העובדים נמוך והתחרות על הכישרונות קשה מאוד. אם יש עובד שאנחנו רוצים לגייס, הנחת המוצא שלנו היא שיש לו במקביל הצעות מעוד שלוש-ארבע חברות, וזה מתבטא בדרישות של המועמדים ובמשאים ומתנים מאוד קשים. אנחנו צריכים להיות מאוד מהירים וברורים בגיוס שלנו. זה קשה גם עם העובדים הנוכחיים שלנו, שמקבלים הצעות עבודה מחברות אחרות. פתחנו משרד בירושלים וזו עוד דרך שלנו לפתור חלק מבעיית הגיוס בארץ, אבל מהיום הראשון שלנו אנחנו מעסיקים גם מהנדסים ואנשי פיתוח תוכנה באוקראינה".

מרוויחים, אבל הרבה פחות

אם הדוגמאות עד כה בכתבה הן של חברות בקנה מידה קטן יחסית, אל תטעו. המגמה של העסקת עובדים מעבר לים אינה פוסחת גם על החברות הגדולות ביותר בענף ההייטק, פועל יוצא הן של המחסור בכוח אדם והן של רמות השכר הגבוהות. באופן גס, מתכנת מתחיל בארץ יכול להרוויח במקום העבודה הראשון שלו 20-18 אלף שקל לחודש; שכרו של מתכנת עם שלוש עד שש שנות ניסיון יאמיר ל-32-28 אלף בחודש וטאלנטים עשויים להרוויח 50-40 אלף. לשכר, כמובן, נלווים אופציות ותנאים נוספים. השכר בישראל נחשב לגבוה מאוד ומקביל למספרים המקובלים בארצות-הברית. לעומת זאת, עלות העסקה של מהנדס באוקראינה מוערכת ב-40%-30% פחות מעמיתו בישראל, ובהודו - 60%-50% פחות. אם בעשור האחרון, הייתה זאת בעיקר הודו שנתנה מענה לחברות ישראליות רבות, בין חברות ענק דוגמת אמדוקס ונייס ובין בסטארט-אפים בראשית דרכם, הרי שכיום גם מזרח אירופה חזק בתמונה.

למטריקס, למשל, יש מרכזי פיתוח בבולגריה, במקדוניה ובאוקראינה. ואילו ל-WIX, שפיתחה פלטפורמה להקמת אתרי אינטרנט ומנוהלת על-ידי אבישי אברהמי, יש כוח אדם במזרח אירופה. "אי-אפשר לשים את כל הביצים בסל אחד", מסביר ניר זוהר, נשיא WIX וסמנכ"ל התפעול של החברה. "אנחנו רוצים אופק ויציבות לחברה וקשה לעשות את זה רק בישראל, כי התחרות על כוח האדם גדולה מאוד. אנחנו מגייסים גם בישראל, אבל המשכורות עולות, התחרות יותר אגרסיבית ולשוק המקומי נכנסו שחקנים כמו גוגל ופייסבוק, עם כיסים שאין להם סוף. הם יכולים לשלם למועמד שהם רוצים ולגייס כמה כסף שהם רק רוצים, גם פי שניים מהשוק. אני משלם שכר הוגן ונותן אופציות ותנאים טובים לכל העובדים, אבל אני לא משלם פי שניים".

WIX היא דוגמה לחברה שמספר העובדים בה מזנק בחדות: כיום מועסקים בה 1,400 עובדים; אשתקד עמד המספר על 1,100 וב-2013 - על כ-580. הגידול במספר המשרות לא מתרחש רק בישראל: כיום מועסקים בארץ כאלף עובדים והשאר בארה"ב, ברזיל וגרמניה, והחברה מעסיקה כמאה עובדים בליטא ובאוקראינה - מתכנתים, מהנדסים ואנשי מוצר.

- הפיתוי במזרח אירופה הוא גם עלות ההעסקה הנמוכה משמעותית לעומת ישראל?

"המוטיבציה היא לא לשלם פחות ולחסוך כסף, אלא לבנות חברה חזקה ומוצלחת. יש כישרון אדיר במזרח אירופה; יש שם אנשי מקצוע מעולים וחזקים שרוצים מאוד להשתלב בחברות הייטק. זה עובד יפה ובהחלט מצליח מבחינתנו".

- לא קשה לנהל בשלט רחוק?

"קשה לנהל עובדים בשלט רחוק, אבל אם רוצים לבנות חברה גדולה, זה מה שצריך לעשות. יש לנו כוונות להתרחב בארץ וגם בחו"ל ובלב שלם אני אומר שהתרחבות מעבר לים לא נעשית על חשבון עובדים ישראלים. אם בישראל ההיצע היה גדול יותר, אולי היינו מתרחבים רק בישראל, אבל זה לא המצב".

- מה הפתרון לדעתך?

"בטווח הארוך יש רק פתרון אחד: שמדינת ישראל תחליט שזה מה שמעניין אותה ולימודי התוכנה יילמדו כבר בגני הילדים ובבתי הספר. אנחנו צריכים להפוך מסטארט-אפ ניישן להייטק ניישן".

"העתיד", מוסיף עופר מ-Similar Web, "הולך לטכנולוגיה וחייבים להכשיר במדינה פחות עורכי דין ורואי חשבון והרבה יותר מהנדסים, סטטיסטיקאים ובעלי מקצועות נוספים בתחום הטכנולוגיה והמחשבים".

יבוא מהיר של מתכנתים

דרך נוספת להתמודד עם המחסור באנשי מקצוע היא יבוא עובדי הייטק מחו"ל. לפני כשנה יזם ראש הממשלה בנימין נתניהו תוכנית להבאת מאות עובדים זרים בכל שנה, במסגרת ויזת מומחה, והרוחות במשק סערו. חלק מהעובדים בענף יצאו בחריפות נגד התוכנית, בטענה שהדבר יבוא על חשבון עובדים ישראלים. המתנגדים גם הזכירו את אלפי המובטלים שעשויים להתאים לענף, את אי גיוסם לעבודה של "קשישים" בני 45 ומעלה ואת חוסר היכולת להזדקן בהייטק הישראלי.

"גם בעבר היה אפשר להביא עובדים לישראל, וחברות עושות את זה כל הזמן, אבל התהליך היה מסורבל", מתייחס עמית לנג, מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, שהוביל את התוכנית יחד עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אלי גרונר. "לאחרונה הסרנו כמה מחסומים והתהליך הפך מהיר ונגיש יותר. עדיין אפשר לעשות אותו יותר פשוט, וזה יקרה בתוך חודשיים-שלושה. עם זאת, ברור שזה פתרון לטווח קצר ואנחנו עושים את כל המאמצים כדי לטפל בבעיה גם לטווח הבינוני והארוך".

"חייבים לעודד יבוא של אנשי מקצוע כדי לקדם את התעשייה", משוכנע עופר. "קל מאוד למצוא אנשים שרוצים לעשות רילוקיישן לניו-יורק, אבל לשכנע אנשים לעבור להתגורר בישראל, על אחת כמה וכמה אם הם לא יהודים - קשה מאוד. יבוא עובדים מחו"ל לא פוגע באנשים בארץ, להפך; זה מסייע לחברה לצמוח ולהתפתח, משמר עוד משרות וגם מזין את הכלכלה שמסביב; תחשבי כמה תעסוקה זה נותן לסביבה - מהמסעדות בתל אביב, דרך ספקי הציוד, טיסות שאנחנו מזמינים כל הזמן ואפילו עובדי ניקיון ומאבטחים. אנשים שיבואו לגור בישראל גם יבזבזו את המשכורת שלהם פה. זה ירים את כל הסביבה של החברה".

- מה עם עובדים בגילי 40 ומעלה, שמחזיקים בניסיון, אבל לא מוצאים עבודה למרות הביקוש?

"אין לנו שום בעיה עם אדם בן 40 או יותר ואין אצלנו אפליה סמויה, אבל אולי אין לו את הניסיון שאנחנו מחפשים במוצר או בתחום מסוים, או שאולי הוא למד שפה שלא רלוונטית לטכנולוגיות שלנו".

לנג מצדו מבהיר כי התנאי לקבל ויזת מומחה הוא התחייבות החברה לשלם לעובד את פעמיים השכר הממוצע במשק - מה שיבטיח את העסקתו בארץ בשל כישוריו ולא כי העסקתו זולה יותר מעובד ישראלי. אולם כך או אחרת, ברור לו כי בטווח הארוך "הדבר הנכון ביותר לעשות הוא להגדיל משמעותית את מספר בוגרי האוניברסיטאות והמכללות בתחומים הרלוונטיים".

כדי לסבר את האוזן, שיעורם של מקבלי התארים בתחומי המדעים עמד ב-2004 על 13% מכלל מקבלי התארים, וצנח לקצת פחות מ-9% עשור לאחר מכן. הירידה נרשמה בפרט במספר בוגרי מדעי המחשב, מתמטיקה וסטטיסטיקה. "יש דיאלוג מול ות"ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב במועצה להשכלה גבוהה), שבמסגרתו יש הבנה שהם יקבלו תקציב של כמה מאות מיליוני שקלים ומספר הבוגרים יגדל בעשרות אחוזים בתוך כחמש שנים", אומר לנג.

- מה עמדתך לגבי התופעה הגוברת של העסקת עובדים במזרח אירופה?

"חברות ההייטק הישראליות רוצות לצמוח ויש לנו אינטרס שהן יצמחו. על הממשלה מוטלת האחריות לטפל במחסור בכוח אדם בהייטק, ואם המדינה עדיין לא מצליחה לתת את המענה, אני מעדיף שהחברות ימצאו דרכים לצמיחה, כל עוד המוח והפיתוח נשארים בישראל. עדיף שיביאו עובדים זרים לארץ או יפעלו באחת הדרכים האחרות שהן מצאו, מאשר שיצאו מחוץ לישראל. במקביל, ברור לנו שהן היו רוצות להתפתח יותר בארץ".