הנשים השוות מיליונים: דירוג 25 שיאניות השכר במשק הישראלי

רוב שיאניות השכר עומדות בראש חברות פיננסים, אך החוק החדש להגבלת שכר הבכירים יכול לשנות את המצב ■ מועדון המיליון: צפו ברשימת המרוויחות הגדולות בישראל

שיאניות
 שיאניות

כוח ועוצמה נמדדים במקרים רבים במספרים, ומספרים מטבעם קשורים בשיאים. כך עלה כוחן של הנשים כשהן נכנסו למעגל מקבלי ההחלטות, והתברגו בראש הפירמידה בארגונים.

בכל הנוגע לרשימת שיאניות השכר בבורסה, המספרים מספרים את הסיפור של הפמיניזציה בשוק ההון. הם מסייעים להבין וללמוד על עמדות הכוח בארגונים הגדולים ובשוק ההון בכלל. שבירת השיאים שמציגות שיאניות השכר בשנה החולפת (2016) - הן ביחס לסכום שנדרש כדי להתמקם בצמרת הרשימה (כ-15 מיליון שקל), והן ביחס לסכום הנדרש כדי להתברג בעשירייה הראשונה (כ-4 מיליון שקל) - מעידה על התחזקותן של המנהלות הבכירות במשק. יחד עם זאת, בבחינת חלקן של השיאניות מכלל רשימת שיאני השכר בבורסה עולה כי הן מהוות פחות מ-10% - שיעור דומה לזה שנרשם בשנים קודמות.

בשנה החולפת בלטו התגמולים של צמד העומדות בראש הטבלה, שתיהן מנהלות המתאפיינות בעוצמה ניהולית, שכבר הפגינו ניהול מוצלח של חברות ענק - רחל (רוחה) לוין, שעמדה עד לאחרונה בראשות חברת הנדל"ן גזית גלוב, ורקפת רוסק עמינח, מנכ"לית בנק לאומי. עלות השכר של השתיים הגיעה השנה לכ-15 מיליון שקל לכל אחת - בהשפעת תגמולים חד פעמיים, שהקפיצו את עלות העסקתן הכוללת.

עלות העסקתה של לוין, שיאנית השכר במשק, עמדה השנה על 15.1 מיליון שקל. הסיבה לקפיצה המשמעותית בשכרה נובעת מסיום העסקתה בגזית גלוב בתחילת השנה, מה שסידר לה מענק פרידה של כ-2 מיליון שקל וסכום נוסף של כ-3 מיליון שקל בגין האצת תקופת ההבשלה של חלק מחבילת האופציות שקיבלה עם כניסתה לתפקיד ב-2015.

היא עזבה את החברה במפתיע, קצת יותר משנה לאחר שנכנסה לתפקיד, ככל הידוע בגלל מאבקי כוח הקשורים לנטייתם של צמד בעלי השליטה בענקית הנדל"ן המניב, חיים כצמן ודורי סגל, למעורבות גבוהה בניהול השוטף של הפעילות. על רקע זה נוצר ללוין קושי לפעול - מה שהוביל בסופו של דבר למינויו של סגל למנכ"ל במקומה.

למרות סיום תפקידה של לוין, שהצטרפה לגזית גלוב לפני כתשע שנים ושימשה במשך שש שנים כמנכ"לית החברה הבת אטריום, היא ממשיכה גם היום לסייע בניהול עסקיה של גזית גלוב, בעיקר בתפקידה כסגן יו"ר אטריום.

אצל רוסק עמינח, שעלות שכרה השנה עמדה על 14.6 מיליון שקל, נסיבות התנפחות התגמולים הושפעו מהוצאות פנסיה חד פעמיות שרשם בנק לאומי. זאת, לאחר כניסתו לתוקף של חוק שכר הבכירים באוקטובר האחרון. לצד תגמולים שוטפים של קרוב ל-7 מיליון שקל, לאומי רשם הוצאות פנסיה של קרוב ל-8 מיליון שקל לרוסק עמינח, והפך אותה לשיאנית השכר מקרב כלל הבנקאים בישראל ל-2016.

רישום הוצאות אלה הקפיץ גם את עלות העסקתן של הילה ערן זיק מלאומי ואפרת יעבץ מהפועלים (שהתברגו ברשימה היישר אחרי לוין ורוסק עמינח), והיה חלק ממגמה כוללת שהעלתה את שכרם של רבים משיאני השכר של הבנקים, בעיקר בלאומי ובפועלים. גם בנטרול הוצאות חד פעמיות אלה, ניכרת הדומיננטיות של נשות הפיננסים מקרב כלל שיאניות השכר, והן מהוות קרוב ל-50% מ-20 בעלות השכר הגבוה ביותר.

הקפיצה של עזריאלי

כבר קרוב לשלוש שנים חלפו מאז נפטר היזם דוד עזריאלי, ודנה בתו, המכהנת כיו"ר קבוצת עזריאלי, סיכמה שנת שיא עם רווח עצום של 1.8 מיליארד שקל. זאת במקביל לפעילות ייזום ענפה בהשקעה של מיליארדי שקלים.

עזריאלי ממשיכה להשתלט על מרכז תל אביב, ומתקרבת להשלמת פרויקט המשרדים הענק 'עזריאלי שרונה', זאת לצד פרויקטים רחבי היקף נוספים שהיא מבצעת בסמוך. גם מניית החברה ממשיכה לייצר ערך, עם תשואה חיובית דו ספרתית בשנה החולפת.

בעלת שליטה נוספת, עופרה שטראוס, יו"ר קבוצת המזון והמשקאות שטראוס, הגדילה לאחרונה עוד יותר את הדומיננטיות שלה בשוק הקפה העולמי, ורכשה את חלקו של השותף שלה בחברת שטראוס קפה תמורת כמיליארד שקל.

בכל הנוגע לרמת השכר, שטראוס רשמה קפיצת מדרגה שבאה לידי ביטוי בזינוק של יותר מ-80% בהיקף התגמולים שקיבלה בהשוואה לשנה הקודמת. השיפור בתגמולים לשטראוס נרשם לאחר שבמהלך 2016 אישרו בעלי המניות להגדיל את שכרה החודשי בכ-15%, לצד עלייה בסכום המענק שממנו נהנתה על בסיס התוצאות הכספיות של החברה, שהגיע ל-2 מיליון שקל.

בעוד כשנה נראה את השפעתו של חוק שכר הבכירים. החוק מגביל את שכר המנהלים הבכירים בחברות הפיננסים לעד 2.5 מיליון שקל, מה שיגרור בעקבותיו ירידה בדומיננטיות של המנכ"ליות המובילות היום את הטבלה, שיתייצבו במיקומים נמוכים יותר.

שיאניות שכר
 שיאניות שכר

שיאניות שכר2
 שיאניות שכר2