משרד התחבורה יעביר סכום של יותר ממיליון שקל לטובת המאבק בתאונות הדרכים, בעקבות בקשה לנהל תביעה ייצוגית נגדו בגין גבייה ביתר של אגרות רישיון נהיגה - כך קבע באחרונה בית המשפט המחוזי מרכז בלוד. לאחר הגשת הבקשה לאישור ניהול התביעה הייצוגית בינואר 2016, הודיע משרד התחבורה (באפריל 2016) על חדילה מגביית סכומי האגרות הגבוהים מדי (בשקלים בודדים לכל אזרח), ואף תיקן לאור זאת ביוני 2016 את הסכומים הקבועים בתקנות התעבורה.
לכאורה די היה בהודעת החדילה של משרד התחבורה כדי לתקן את העוול שנגרם לציבור הנהגים, משום שלפי דיני התובענות הייצוגיות, ברגע שרשות שלטונית מודיעה על חדילה מכאן ולהבא של פעולה שגרמה לנזק, היא פטורה מהשבת הכסף שנגבה בעבר. אולם, במקרה הזה חלפו כחמישה חודשים בין הודעת החדילה של משרד התחבורה ועד להשלמת התיקון החקיקתי, שלאחריו חדל המשרד בפועל מגביית היתר של האגרות.
המדינה סברה בתחילה כי היא לא תחויב בהשבת כספים בגין אותה תקופת ביניים. בית המשפט קיבל אמנם את טענת משרד התחבורה כי אין כל אפשרות לגבות סכום נמוך מהקבוע בתקנות טרם שהושלם התיקון החקיקתי שצוין לעיל. עם זאת, הורה ביהמ"ש למדינה להציע פתרון כלשהו, כמו שהתבצע בעבר, בגין תקופת ביניים מסוג זה. לבסוף הוסכם, כי עבור תקופת הביניים ישלם משרד התחבורה לציבור כ-1.2 מיליון שקל.
תרומה לציבור
לפי ההסכמה בין משרד התחבורה למבקשים, התשלום שבו חויב משרד התחבורה יועבר בצורת תרומה, דרך קרן שהוקמה במסגרת חוק תובענות ייצוגיות (ה"קרן לניהול ולחלוקת כספים שנפסקו"), אותה הקים משרד המשפטים. הקרן מרכזת תרומות מהסוג הזה ומעבירה אותן לגופים שונים, לפי התאמתם לתביעה במסגרתה התקבלה התרומה.
השבה כזו אמנם אינה מגיעה ישירות לאזרחים שנגבו מהם הסכומים ביתר, אך היא מיטיבה עם כלל הציבור ולא מצטרפת לתופעה הרווחת בתביעות ייצוגיות אחרות: מתן "פיצוי" שלמעשה מיטיב עם הגוף המפצה, משום שהפיצוי ניתן באמצעות הנחה לרכישת מוצריו במשך תקופה מסוימת.
בהקשר זה קבעה השופטת מיכל נד"ב: "ההשבה המוסכמת אמנם אינה לכל אחד מחברי הקבוצה, ואולם השבה על דרך תרומה - סבירה בענייננו, בהתחשב בקשיים הכרוכים בהשבה פרטנית, לרבות סכומי ההשבה הנמוכים, סוגי האגרות השונות, והעלויות הגבוהות הכרוכות בהשבה פרטנית". השופטת הבהירה כי "המדינה (משרד התחבורה) אינה מתעשרת על חשבון חברי הקבוצה נוכח התרומה. התרומה בענייננו תורמת גם לציבור שנפגע באופן ישיר מגביית היתר, וכן לציבור הנהגים בכללותו, ולמעשה תורמת לכל ציבור משתמשי הדרך".
גביית היתר של האגרות על-ידי משרד התחבורה נוצרה עקב הצמדה שגויה למדד המחירים לצרכן. שרשור הצמדתן של האגרות כלל בין השאר עיגול סכומים מעוות והתעלמות ממדד שלילי - כך שלא שיקף עוד את הערך הריאלי של סכומי האגרות שקבע המחוקק.
בין האגרות שנגבו ביתר היו אגרות רישיון לאופנוע, רישיון לאוטובוס, רישיון להוראת נהיגה וחידושו ורישיון מונית וחידושו. הגבייה ביתר אמנם הסתכמה במספר שקלים בודדים עבור כל אזרח מבין עשרות אלפי חברי הקבוצה הנפגעת, אולם בסך-הכל דובר בגביה ביתר שהגיעה לסכום של כ-2 מיליון שקל מדי שנה.
מגישי התביעה היו בעל מונית מחיפה שחויב באגרה בגין רישיון רכב למונית, ומורה לנהיגה מהקריות שחויב באגרה בגין רישיון להוראת נהיגה למשך שנתיים. חברי הקבוצה - שיוצגו ע"י עו"ד עידו שטיינר - כללו את כל מי ששילם למשרד התחבורה אגרות ביתר בשנתיים שקדמו ליום הגשת התביעה.
שינוי נוהלים בגין ייצוגיות
הפתרון של השבת הסכום לחברי הקבוצה התובעת על דרך של תרומה לקרן של משרד המשפטים, הוצע על-ידי המדינה משהתברר שעלותם של איתור חברי הקבוצה הנפגעת ושל הליך השבת הכספים גבוה משמעותית מסכום ההשבה. כך, לדוגמה, בתביעה ייצוגית שהוגשה נגד בזק, העיר היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, כי יש לעשות מאמץ לאתר את חברי הקבוצה הנפגעת ולפצותם ישירות, אך בנסיבות הקונקרטיות, בהן אבד מסד הנתונים של בזק, פיצוי דרך תרומה לקרן האמורה הסתמן כדרך ששני הצדדים העדיפו.
התביעה הייצוגית נגד משרד התחבורה בגין גבייה ביתר של אגרות רישיון נהיגה אינה הפעם הראשונה שהמשרד משנה נוהלים בעניין אגרות בעקבות ייצוגית שהוגשה נגדו. בעקבות ייצוגית כזו, פורסם ביוני האחרון, משרד הרישוי הודיע לבית המשפט המחוזי בת"א כי אימץ נוהל חדש לפיו יעדכן יורשים של בעלי רישיון נהיגה, שהלכו לעולמם לפני תום תקופת הרישיון - על זכאותם לקבלת החזר יחסי של אגרת הרישיון של המוריש המנוח, ששולמה עבור התקופה שלאחר הפטירה. עד לאותה ייצוגית, אותה למעשה קיבלה הרשות המיוזמתה - הסכומים שנותרו בקופת רשות הרישוי בניגוד לתקנות עמוד על כ-3 מיליון שקל מדי שנה.
סכומי אגרות לפני ואחרי הודעת החדילה