דיני משפחה

בתיק יוצא דופן במסגרתו הוגשה תביעה לשינוי הסדרי שהות, עלתה השאלה האם אב לילד נהנה מחזקת החפות כאשר האם טוענת כי הוא מהווה סיכון לילד, ועליה להוכיח את אשמתו - או שמא על בית הדין לנקוט אמצעי זהירות כבר בשלב המקדמי

למרות שהחוק בישראל מטיל הגבלות חמורות על ביצוע בדיקת רקמות באופן פרטי, אנשים רבים מבצעים אותן בארה"ב • אישה שביצעה בדיקה כזו גילתה כי מי שחשבה לאביה אינו האב הביולוגי, ועכשיו הוא מגיש תביעת נזיקין נגד האם

בית הדין הרבני הגדול לערעורים קבע כי בעת ביצוע איזון משאבים בין בעל לאישה שהתגרשו הכולל הערכת שווי של חברה, החלק בשווי החברה המגיע לבן הזוג המקבל יחושב כעסקה החייבת במס

במדינת יוטה שבארה"ב ניתן להינשא ללא נוכחות פיזית של בני הזוג במדינה, אלא באמצעות שיחת "זום" • השבוע הורה ביהמ"ש העליון למדינה לאפשר לזוגות שנישאים ב"נישואי יוטה" להירשם כנשואים בישראל • עם זאת, אם הערעור יתקבל בעתיד, המדינה תוכל אולי לבטל את הרישום רטרואקטיבית

קשיש שמצרף את בנו או בתו לחשבון הבנק שלו כדי שיסייעו לו בניהול החשבון, לרוב עושה כן מתוך יחסי האמון במשפחה, אך פעמים רבות אינו מביא בחשבון את האפשרות האיומה שילדו ילך לעולמו לפניו, ויורשיו ייכנסו בנעליו ויבואו בדרישות שונות • מה קבע ביהמ"ש לענייני משפחה במקרה דומה שנידון לאחרונה?

שופטי בג"ץ דחו עתירה של גבר שביקש לשנות את מועד החישוב לחלוקת הרכוש בינו לבין אשתו עם פרידתם, למועד בו החלה לטענתו לנהל קשר אינטימי מחוץ לנישואים • הבעל טען כי עומדת לו עילת ההטעיה בחוק החוזים, כיוון שהאישה הכחישה את חשדותיו, אך השופטים דחו את טענתו

בתום מאבק משפטי סביב עיזבונו של אדם שהלך לעולמו, בין אשתו בנפרד לבין האישה עימה חלק את חייו בשלושת העשורים האחרונים, צו של בית הדין הרבני הפך את החלטת בין המשפט לעניני משפחה, בניגוד לצוואתו של המנוח • למרבה הצער, המנוח לא הביא בחשבון שלאלמנה מגיעות זכויות נוספות עפ"י הדין העברי

שבלת ושות', מהפירמות הגדולות בארץ, מצרפת לשורותיה את משרד בוטיק המתמחה בניהול הון פרטי, העברה בין דורית ודיני משפחה • עו"ד שירי מלכה מצטרפת כשותפה ויחד עמה מצטרפות ארבע עורכות דין

פסק דין של בית הדין הרבני קבע כי הדירה שנרשמה על שם הבעל היא בבעלות האישה בלבד • זאת על אף שהשניים גרו ביחד, והמשכנתה נלקחה על שמו

בארבע השנים שבהן פורסמו נתונים על יישום החוק, רק 12% עד 15% מהזוגות המסוכסכים פתרו את המחלוקות ביניהם באמצעות מנגנון יישוב הסכסוך של החוק • ואולם על אף כישלונו המוחלט של החוק, בשנת 2020 הורחב תוקפו לחמש שנים נוספות • מהם הכשלים בחוק, ואיך ניתן לתקנם?

השאלה החשובה ביותר שצריכה לעמוד כיום בפני הכרעת בית המשפט היא האם להמשיך בכלל את שרשרת הבירורים של הזיהוי הביולוגי של עוברים ותינוקות שנולדו כתוצאה מההפריות בבית החולים אסותא • הטענה שטובת ילד היא תמיד לדעת מי הם הוריו הביולוגיים אינה נכונה, בוודאי אם הילד כבר גדל אצל הורים מטיבים

האם אפשר לבצע בדיקה גנטית בניגוד לרצון ההורים, ומתי התפקוד כהורה מעניק זכות על הילד? הפלונטר המשפטי סביב סערת החלפת העוברים

בניגוד לפסיקת בית הדין הרבני, שופטי בג"ץ קבעו כי אין מקום לתת משקל לבגידה ממושכת של אישה בכל הנוגע לחלוקת הרכוש בינה לבין בעלה לאחר הגירושים • נקבע כי אי-נאמנות מינית כשלעצמה אינה מצדיקה חריגה מן ההסדרים בעניין, וזאת בהתאם לדין האזרחי המנתק את הקשר שבין שיקולי האשם בפירוד לבין חלוקת הרכוש

בני זוג הנמצאים בהליכי גירושים, ומחזיקים כל אחד במניות בחברה משפחתית, ביקשו מבית המשפט להתערב בחלוקת נכסיהם • הפתרון לבעיה נמצא לרוב באחד משני סעדים: מינוי מנהל מיוחד לחברה או מינוי משקיף • מה קבע בית המשפט במקרה זה?

אדם שמת מקורונה הוריש את כל רכושו לבת זוגו ואם שני ילדיהם • לאחר מכן, גרושתו, שחיה בנפרד ממנו במשך 20 שנה, יצאה למאבק על מחצית מהירושה מכוח הלכת השיתוף • השופט קיבל את עמדת בת הזוג וקבע: הגרושה הטעתה את בית המשפט

בית הדין הרבני לערעורים בירושלים דן בבקשה להקדים מועד קרע בין בני זוג, בנימוק שהאישה קיימה מערכת יחסים ארוכה עם גבר אחר, ודחה אותה בנימוק מפתיע: צורת החיים של בני הזוג והעובדה שהתחתנו אזרחית עשויים להעיד על כך שגם אם הבעל ידע על הבגידה, הוא לא היה "מפרק את החבילה"