בניגוד למיתוס הרווח, ריבוי מפלגות בדרך-כלל מסייע ליציבות המערכת ומונע סחטנות פוליטית
המערכת הפוליטית התרגלה למצב בו שום כנסת לא מסיימת את ימיה • התוצאה: אם אפשר ללכת לבחירות בכל רגע נתון, קמפיין הבחירות מעולם לא נגמר, וכל השחקנים פועלים רק עבור הטווח הקצר והמיידי • עיוות זה הוא אחד מאבני-היסוד של אי-היציבות הפוליטית בישראל
אנחנו מתגעגעים אל הימים שבהם העזתו של ההמון הייתה מפחידה דיקטטורים והפגנות ענק היו מרתיעות את השלטון הדכאני • לא עוד: מהונג קונג ומינסק ועד הוואנה, מדינות משטרה למדו איך להישאר בחיים, ובשלטון
איך ישפיע הצו הנשיאותי של ביידן, שיוצא למאבק חזיתי במונופולים, על עתיד הכלכלה האמריקאית? פרופ' פיונה סקוט מורטון מאוניברסיטת ייל חושבת שהגיע הזמן להעלות הילוך במלחמה בחברות הענק • "אישית הייתי מעבירה חוק שאומר: אם החברה שלך גדולה מאחוז מסוים מהתוצר, צריך לפרק אותה"
הסיבה: שינוי של חוקי בחירות לרעת מצביעים בני מיעוטים, התומכים במפלגה הדמוקרטית • הוא קורא לרפובליקאים "אויבים פנימיים", ושואל אותם "האין לכם בושה?" • זו גם תגובתו על מסעו המחודש של טראמפ נגד "הדמוקרטיה הכוזבת" של ארה"ב
ההפגנות מעלות את השאלה האם משטרים סמכותניים יצליחו להחזיק מעמד בטווח הארוך או שהם נוטעים את הזרעים למותם
אל לדמוקרטיה להיעצר על מפתן דלתו של המחוקק. חשיבותה ועוצמתה מלמדות על כך שהדמוקרטיה צריכה להיות מנת חלקם של כל מוסדות השלטון, ויש להקפיד על שיתוף הציבור בקבלת הכרעות חברתיות מכוננות בכל אתר בו הן מתקבלות, וגם כאשר אלה מתקבלות בידי בתי המשפט
בעקבות הפיטורין של סגני ראשת עיריית בית שמש נשאלת השאלה: האם זה הגיוני שלראש הרשות המקומית יש סמכויות כל כך נרחבות
אין הרבה דמוקרטיות פרלמנטריות בעולם שאותו מנהיג כיהן בראשן תקופה כה ארוכה כמו בישראל • עם תום שלטון נתניהו, בחנו שלוש מדינות שהחליפו מנהיגים אחרי יותר מעשור ואיך זה השפיע על הכלכלה שלהן
רוב הדמוקרטיות הפרלמנטריות נולדו בצלם הפרלמנטריזם הבריטי • לאחר 12 שנה של ראש ממשלה נשיאותי, ישראל חוזרת אל המקורות, כשראש הממשלה דומה יותר למיניסטר אנגלי מאשר לנשיא אמריקאי
ממצאים של המכון הישראלי לדמוקרטיה שמתפרסמים בגלובס חושפים כי במהלך 12 שנות הקדנציה של נתניהו שמרה ישראל על מקומה בעולם בדירוג ברוב המדדים העוסקים בשחיתות ובדמוקרטיה • מה גרם לפגיעה העיקרית בחופש העיתונות, באיזה מדדים דווקא התקדמנו ומה אומרים החוקרים על האופן שבו תופסים הישראלים את הדמוקרטיה תחת נתניהו
אולי יש משהו בנוסחת לפיד־בנט, השתתפות ללא הסכמה • היא עשויה להציל את החברה הישראלית ממלכודת "הדמוקרטיה של הרוב", ותעניק למיעוטים- לכל המיעוטים, אתניים ופוליטיים - רב־קיום בשלום
נפתלי בנט הוא לא הראשון למנף את עמדת לשון המאזניים לשיפור עמדות מיניסטריאליות, אך הוא מחולל שינוי חסר תקדים בפוליטיקה הישראלית • כתוצאה מהמהלך מפלגות לא יתחרו עוד על מירב הקולות, אלא על עמדת ביניים דמיונית
ההתקפות הפרועות נגד הממשלה המסתמנת הן רבות ומגוונות, אך ההתקפה המזיקה ביותר היא זו הטוענת שהקמת הממשלה הזו היא לא דמוקרטית • ההפך הוא הנכון, האופן שבו משקפת ממשלת האחדות את הדמוקרטיה המהותית, הוא משמעותי ועמוק ביותר
גם למי שתומך בביקורת שיפוטית על חקיקה רגילה, וגם למי שמוטרד מההידרדרות הנמשכת של הנורמות הדמוקרטיות בשיח הציבורי בישראל, הצעד הנוסף במהפכה החוקתית המתמדת שמוביל העליון קשה לעיכול
בג"ץ הזכיר לנו כי ישנם כללי משחק חוקתיים מהם לא ניתן לחמוק רק כי זה נוח פוליטית ברגע מסוים - זה מה שמבחין בין מדינת שלטון חוק ובין שרירות שלטונית • לא רק שאין פה הפיכה שלטונית או פגיעה בדמוקרטיה - אלא ההפך הוא הנכון
ארה"בבג"ץבית המשפט העליוןבנימין נתניהוהפגנותחוקי יסודיואב קרנימדינת ישראלמערכת המשפטפוליטיקה