שקיפות

הציבור מאבד אמון, אך הממשלה מסרבת לחשוף את תמלילי הישיבות שהובילו להחלטות הקורונה • עתירה שהגיש "גלובס", יחד עם גופים נוספים, נועדה למנוע מהמידע להיקבר בגנזך המדינה ב-30 השנים הבאות • מדוע חשיפת המידע קריטית, ולמה ההסתרה לא משרתת את ההתמודדות במגפה

מערכת בתי המשפט פנתה לגוגל ולמספר אתרי חדשות בדרישה להוריד כתבות שעסקו בחשדות להתנהלות לא תקינה של שופטים • השופטים יודעים שהתדמית הנקייה שהם נהנים ממנה היא אולי המחסום האחרון מפני השינויים והרפורמות שנדרשים במערכת המשפט

מטרת העתירה, שצפויה להיות נדונה בבית המשפט לעניינים מינהליים, היא לקבל מידע הנוגע באופן ישיר לכלל הציבור והמשק הישראלי, שנפגע באופן קשה ביותר בימים אלה מההחלטות הדחופות שהתקבלו בממשלה

חוק חופש המידע טרם הביא עימו את השינוי המיוחל שאמור היה להפוך את קבלת המידע מהמדינה לפשוטה ויעילה • בתור מדינה שמתגאה בהישגיה הרפואיים, לא נותר אלא להרים גבה ולתהות מדוע המידע הגולמי לא מוזרם לציבור באופן נגיש ושוטף

לאחר פרסום רשימת ניגודי העניינים של שופטי העליון, "גלובס" פנה להנהלת בתי המשפט בבקשה גם את רשימת השופטים והרשמים שיש להם קירבת משפחה עם פרקליטים מפרקליטות המדינה

הרשות השופטת פרסמה את רשימת הגורמים שבענייניהם מנועים לדון שופטי העליון, הכוללת בין היתר גם עיריות ואוניברסיטאות • זאת, בין היתר, בעקבות פרסומים בתקשורת, בעיקר של העיתונאי קלמן ליבסקינד • פרסום הרשימה נועד להגביר את השקיפות בעבודת העליון

השופטת חיות הודיעה השבוע על פרסום "רשימת המניעויות" של שופטים - ניגודי העניינים שלהם, אבל לא את אלה של הצוות הסובב אותם, כמו מתמחים, עוזרים משפטיים וקלדנים • זה אומנם צעד בכיוון הנכון של המערכת המשפטית לעבר שקיפות, אבל הדרך עוד ארוכה

מהפכת השקיפות המוצלחת שביצעה הרשות המחוקקת, נבלמה בשערי הרשות המבצעת • כשזה מגיע לפרסום דיוני הממשלה, חוששים שם שהחשיפה תגרום לשרים לגלוש לאמירות קיצוניות או להתחנף לציבור • "גלובס" בעקבות הפרוטוקולים האבודים של הקורונה

עקב התנגדות המדינה לפרסם את התמלילים המלאים של הדיונים על המאבק בקורונה, הגיש "גלובס" בשיתוף כלי תקשורת וגורמים נוספים עתירה לפרסמם • בג"ץ: על העותרים לבקש את החומרים בהתאם למתווה בחוק חופש המידע, ואם יסורבו - יוכלו לפנות מחדש לביהמ"ש

לא רק שאפידמיולוגים ורופאים לא היו חלק מהדיונים על המאבק בנגיף הקורונה בזמן אמת, הם גם לא קיבלו את המידע עליו התבססו מקבלי ההחלטות • אחת ההמלצות שלהם לקראת הגל השני: להסדיר את סוגיית השקיפות • "גלובס" בעקבות הפרוטוקולים האבודים של הקורונה

לדברי מומחים, כשהציבור אינו יכול להעריך את הוראות המדינה במאבק בקורונה, הסקפטיות מביאה לביצוע חלקי של ההוראות ומעוררת תיאוריות קונספירציה • "גלובס" בעקבות הפרוטוקולים האבודים של הקורונה

אם בנימין נתניהו באמת מבקש להחזיר את אמון הציבור בו, אדרבא, שיורה לעורכי דינו לחשוף את כל המידע הרלוונטי באינטרנט, באופן שיאפשר לציבור לשפוט אם אכן מדובר ברדיפה או בהאשמות מוצדקות

מן הראוי שניהול המשפט נגד ראש הממשלה ייעשה בשקיפות הציבורית הגדולה ביותר האפשרית • כל חסימה של הציבור מלהתרשם באופן בלתי אמצעי מן האירועים באולם בית המשפט, צפויה להביא לפגיעה באמון הציבור במערכת המשפט

כשאנשים לא מבינים את ההיגיון ולא רואים דוגמה אישית, הם ילכו לים, ימריצו את המסעדנים לעבור על ההנחיות ויעמדו מחוץ לבתי הכנסת בגעגוע לארון הקודש

המאבק שמנהל ביהמ"ש העליון הוא מאבק של יחסי ציבור, ובקטטה מול יועץ התקשורת מספר 1 בישראל, בנימין נתניהו, הוא חוטף בראש • לכן, פתיחת המוסד לתקשורת היא הכרחית, כמעט גורלית לעתידו • והיי - מסתבר שזה גם ממש מעניין את הציבור

לבקשת התנועה לחופש המידע ועמותת "הצלחה", מערכת המשפט החליטה להתחיל לפרסם באתר "נט המשפט" גם החלטות שניתנות ב"פיתקית" • הכוונה להחלטות קצרות שהשופטים יכולים "להדביק" על כתבי טענות או על גבי פרוטוקול הדיון