ממש שיפשפתי את עיני

נעמי שמר כתבה פעם שיר מקסים על היאחזות הנח"ל בסיני. היא ממש לא האמינה לעיניה, כשפתאום פגשה את ארץ ישראל הישנה והיפהפייה והנשכחת, והיא - הארץ ההיא - כמו הושיטה את ידה, כדי לתת ולא כדי לקחת. המשוררת הלאומית ממש שפשפה שם את עיניה, וכמוה גם כותב שורות אלו, בפגישת ידידי רשת החינוך הטכנולוגי-מדעי אורט, שנערכה לאחרונה בבית הספר אורט סינגאלובסקי בתל אביב.

המשתתפים באירוע זכו לפגוש מספר נערים ונערות, תלמידי תיכון, שהשאירו את כולנו עם טעם של פעם ועם תקווה לעתיד טוב יותר. טל ומתן היו שם, תלמידי י"א, שוחרים במגמה מדעית הנדסית באורט מעלה אדומים. הם עסוקים בימים אלה בפרויקט בקרת הכיוון ללווין הישראלי, שישוגר בשנת 2009. כן, קראתם נכון, זהו הפרויקט. ובנוסף הם מחויבים לתרומה לקהילה בדרכים שונות. אגב, בכל בוקר מניפים אצלם בבית הספר את דגל ישראל, ומדברים על ערכים או על מורשת ישראל.

וגם אורטל וארתור היו שם, תלמידי כיתה י"א באורט "הבונים" בת-ים. הפרויקט שלהם הוא בתחום רובוטיקה והם בונים בימים אלה רובוט לומד, המבוסס על רשת עצבית. לאחר מחקר שוק, הם החליטו להתרכז בעיקר באפליקציות רפואיות. אורטל הגיעה לישראל מאתיופיה בבטן אימה, במבצע משה. ארתור עלה מאוקראינה בגיל שלוש. שניהם רואים את עצמם ממשיכים להתפתח בעתיד בתחומי המדע וההנדסה. אורטל חולמת לחזור יום אחד כשליחת מדינת ישראל לאתיופיה.

כתבתי כבר בעבר, בעיתון מכובד זה, על העננה המרחפת על עתיד ההיי-טק שלנו. על כך שההצלחות של השנים האחרונות נוצרו על ידי מי שחונך כאן לפני שני עשורים או יותר, ועל האיום האסטרטגי הטמון במערכת החינוך הכושלת, איום שעלול להחריב לא רק את הישגי ההיי-טק שלנו, אלא להוות סכנה אמיתית לעצם קיומנו.

אבל מפגש כזה של ידידי אורט הצליח ליצור אפילו אצלי, פסימיסט מושבע בכל הקשור לחינוך אצלנו, מעט אופטימיות. האנשים האלה, מנהלי חברות ומוסדות פיננסיים ומבכירי התעשיינים, התכנסו שם כפי שהם עושים מדי פעם, בהתנדבות כמובן, כדי לדון עם הנהלת אורט בעתיד החינוך הטכנולוגי במדינת ישראל. יומרני מדי, אולי תגידו, אבל במדינה שבה החינוך הציבורי הוא פשוט כישלון צורב ומחפיר, לא נותרה הברירה בידי מי שאכפת להם, אלא להפגין אחריות ולצאת ביוזמות עצמאיות.

הפערים בין ישראל לבין העולם הנאור הולכים וגדלים. כלכלת המידע והחינוך הטכנולוגי הוכרזו כיעד אסטרטגי של האיחוד האירופי. מדינות כמו סין והודו השכילו ליצור מהפיכת מידע מדהימה והפכו לכוח ייצור שנתי של מאות אלפי מדענים ומהנדסים. ושכנינו במזרח התיכון מתחילים להבין את הפוטנציאל העצום הטמון בחינוך הטכנולוגי. ומול כל אלה הרי שבמדינת ישראל חל קיצוץ דרסטי בתקציבי החינוך הטכנולוגי בשנים האחרונות. מערכת החינוך שלנו ממשיכה להידרדר בכלל, והחינוך הטכנולוגי בפרט אל בינוניות עגומה, אם לא על עברי פי פחת.

ובנוסף, מי שמדבר עם מנהלי בתי ספר יודע עד כמה קשה למצוא מורים למתמטיקה ולמדעים, לכל הכיתות ולכל הרמות. תופעה לא מפתיעה כלל, לאור הדרדרות מערכת החינוך, והשחיקה המתמדת במעמד המורים, הנגררת לאורך שנים רבות של ניהול רשלני וציני של מערכת החינוך בישראל. ושוב, בעוד העולם הנאור מתקדם סביבנו, הנה אנחנו במו ידינו כורתים את אחד הענפים היותר משמעותיים לעתידנו.

ולכן היה כל כך מעודד לראות את החבר'ה הצעירים הללו של אורט, חדורי מוטיבציה ואמונה בדרכם. התלמידים האלה, שלומדים היום בסביבה מאתגרת ותומכת, המתעלה בעשרות מונים מעל הבינוניות העלובה של מערכת החינוך הממלכתי בישראל, הם ושכמותם הינם עתיד ההיי-טק שלנו וגם עתיד המדינה.

יזהר שי הוא שותף בקיינן פרטנרס ומנהל פעילותה בישראל