החבר'ה של המנהל

האם הגיעה העת לבצע שינויי חקיקה בחוק החברות גם בכל הנוגע לייצוג נשים בדירקטוריונים? האם הגיע זמן דרישה לגילוי נאות שייתן בידי נשים את יכולת ההחלטה האם להמשיך לשים כספן בתאגידים טהורי-גבריות או לשקול להשקיע כספן רק בתאגידים עסקיים המשתפים שכל ויכולת נשית בהנהלות ובדירקטוריונים?

סעיף מתפתל וחמקמק בחוק החברות, שנכנס לתוקף ב-1999, קבע אם בחברה כל חברי הדירקטוריון הם בני אותו מין, בבואה למנות דירקטורים חיצוניים, יהיה אחד מהם בן המין השני. לסעיף הזה בחוק נרשמת היענות סוחפת של בעלי השליטה ומועצות המנהלים בחברות הציבוריות הנסחרות בבורסה בתל אביב, המציגות נוכחות מינימליסטית של נשים. התוצאה: ברבות מהחברות הציבוריות משמשת דירקטורית אחת.

35.5% ייצוג בממוצע

בחברות קטנות ובינוניות נרשמת השתתפות ערה יותר, שהרי מי שממנה הוא בעל השליטה, והוא מעדיף לצדו את רעייתו, בתו, דודתו וחמותו בהנחה מוכחת שהן תמיד יצביעו לצידו. בחברות גדולות, כמו הבנקים הגדולים, שהיו פעם בשליטת המדינה, נשמר עקרון השאיפה לייצוג נשים, התואם, פחות או יותר, את מחויבות חוק חובת ייצוג הולם לנשים בחברות ממשלתיות שנחקק ב-1993.

ההתפתחות של השנים האחרונות: בחברות הבודדות שבהן מכהנות נשים בראש הפירמידה יש מינויים גדולים יותר של נשים לתפקידי ניהול ודירקטוריון. זה בולט מאוד אצל שרי אריסון בשיכון ובינוי ובבנק הפועלים ואצל גליה מאור בבנק לאומי.

"ואפילו על הסעיף המצומצם הזה היה ויכוח גדול מאוד", אומרת דידי לחמן מסר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לחקיקה כלכלית, שריכזה את הכנת החוק. "השאלה שהיתה וגם נשארה היא האם המחוקק צריך להתערב באופן ניהולו של הסקטור הפרטי. האם המחוקק צריך להתערב עד לרמה של לכפות שוויון בין המינים. זו היתה הטענה בבסיס ההתנגדות של איגוד החברות הציבוריות ובכירים במשק, שדיברו בפני חברי הכנסת וטענו נגד חובת ייצוג הולם לנשים בדירקטוריונים. חוק החברות הממשלתיות, המטפל בחברות שהן למעשה נכס של הציבור והממשלה היא רק הנאמן לו, כולל סעיף שגם בו הייתי מעורבת, הקובע חובת ייצוג הולם לנשים".

אלא ש-15 שנה אחרי חקיקת החוק המתייחס לחברות ותאגידים של הממשלה, לא קיים בפועל ייצוג הולם לנשים. ממוצע הנשים בדירקטוריונים של 94 החברות הממשלתיות עומד על 35.5% בלבד, נמוך משמעותית מחלקן באוכלוסייה. מאחר שמינויים לדירקטוריונים של חברות ותאגידים ממשלתיים מבוצעים בידי שרי הממשלה, סביר להניח שלחץ ציבורי-פוליטי של ארגוני נשים יכול להשפיע ולהביא לסגירת הפער, ולהעמיד השתתפות נשים זהה להשתתפות גברים.

*ולעניין חוק החברות הנוגע לכלל הפעילות הפרטית-ציבורית במשק, האם לא הגיע הזמן לבצע שינוי בחוק?

לחמן מסר: "אכן השאלה היא האם התוצאות של שמונה שנות החוק אינן מראות על כשל ואינן מחייבות שיקול דעת או שינוי. הייתי שמחה להשתמש במנגנון החקיקה. אבל השאלה העוד יותר מעניינת היא מה יגידו ואיך יפעלו המתנגדים דאז. האמת, אני כבר יכולה לנחש את התגובה ואת ניסוח ההתנגדויות. יבואו בכירי החברות הציבוריות ויאמרו לי: אם את רוצה לקבוע תנאים חברתיים לאופן התנהלות החברה הפרטית הנסחרת בבורסה, אז דעי לך שזה יבריח משקיעים. אני לצערי לא רואה נכונות של המגזר העסקי לקבל התערבות חקיקתית בעלת מאפיינים חברתיים, ולכן גם אם יהיה ניסיון לתקן את סעיפי החוק, אני חוששת שיהיו כוחות שיצליחו להפיל את זה".

*מאחר שהמצב הזה לא הגיוני, לא נכון, ובעיקר פוגע בחברות עצמן - שהרי להשתתפות נשים בדירקטוריונים יש תוספת נכבדה ואיכויות ייחודיות - איך פועלים מכאן?

"אני חושבת שצריך לשנות, אבל לא יודעת איך. חקיקה בהחלט יכולה לסייע ולהאיץ קידומן של נשים, יותר מאשר תהליכים חברתיים שיש להם הקצב האיטי שלהם".

*חקיקה לא תעבור, שהרי היא בשליטה גברית. אז מה נשאר לנו? לשבת ולשלב ידיים?

"היום מקדמים מאוד התנהגות תאגידית בכיוון של אחריות חברתית. זה הופך יותר ויותר גורם בעל משמעות. יש גל עולה של אחריות ירוקה לסביבה, של תרומה לקהילה. ייתכן שהפתרון הוא מדד ציבורי של גילוי נאות על ייצוג נשים בחברות ציבוריות. למשל להוסיף את הקריטריון הזה למדד האחריות החברתית של ארגון 'מעלה'".

טליה אהרוני, מייסדת ומנכ"לית מעלה, ארגון ללא מטרות רווח המקדם תפיסה של אחריות חברתית סביבתית כגישה עסקית, אומרת: "בפרק ממשל תאגידי שהתווסף לדו"חות נתוני 2007, אנחנו מדברים על מבנה הדירקטוריון. נוספה שאלה לגבי גיוון החברות בדירקטוריון, בייצוג קבוצות אוכלוסין וקבוצות מיעוט".

לחמן מסר: "נשים הן לא מיעוט, הן לא מגזר. הן מחצית החברה. הבעיה היא שהנשים עצמן, שהכוח הנשי, איננו מאורגן, ולכן הוא לא ממקד את כוחו ולא מסוגל להוות כוח, כמו איכות הסביבה, כמו הירוקים שהשפעתם הולכת וגוברת".

*הפתרון נמצא אצל ארגוני הנשים?

"נראה שכן. הארגונים צריכים לגלות בפני הציבור את העדר ייצוג הנשים, וקודם כל בתאגידים שנשים הן לקוחות שלהם, לפחות מחצית מהלקוחות שלהם. קופות גמל, קרנות נאמנות, פנסיה, חברות ביטוח. חשיפה כזו יכולה לאפשר לנשים. להוסיף לשיקול הדעת שלהן בחירה בתאגיד שבו ההחלטות נעשות גם בידי נשים".

*האם השתתפות נשים בניהול היא אכן רלבנטית?

"אני חושבת שסיטואציה של חבר מביא חבר, גבר מביא גבר, היא עצובה. היום גבר צריך להיות פמיניסט מוצהר כדי להעז לחפש אישה לדירקטוריון שלו, אבל אז קשה לו למצוא אישה ולא משום שאין נשים משובחות. מנהל, בעל שליטה, לוקח אנשים מתוך המאגר שמסביבו. זה איננו מאגר של כישורים ואיכויות, זה מאגר של היכרויות וחברויות גבריות".