פנייה אישית לבכייני הדולר

עידן אזולאי הוא מנהל קרנות הנאמנות אפסילון

באמת נמאס כבר מכל ההתבכיינות הזו סביב הדולר. התגייסותו של שר התמ"ת, הוגה הדעות הכלכלי, אלי ישי (זה שהוציא את העם לרחובות בגלל העלאת מחיר הלחם ב-15 אגורות) למען "תיקון המצב" רק מגחיכה את הסיטואציה עוד יותר.

השר המכובד הציע להחזיר את האלכסון ובכך לקבוע שער מינימום. מה תהיה הצעתו הבאה? לחלק תלושי מזון.

בדיקה נטולת פניות של הנתונים יכולה להציב את הדברים באור הנכון:

היורו משפיע יותר

היצוא לגוש הדולר מהווה קצת יותר מרבע מכל תנועת הסחר של מדינת ישראל.
במילים אחרות: כלכלת ישראל מושפעת הרבה יותר משער החליפין של השקל מול היורו (למעלה שליש מהיצוא) ומגוון רב אחר של מטבעות מאשר שערו של השקל כנגד הדולר. אבל פרובינציאליים נשארים פרובינציאליים.

במקום לבכות על מר גורלם, מוטב ליצואנים לשלוח את מנהלי הכספים שלהם לבנקים ולחדרי העסקאות ולבדוק אם עדיף לגדר את התקבולים בדולרים באמצעות סוואפים, אופציות או חוזים עתידיים.

בנק ישראל אינו סוחר מט"ח

היום בוכים היצואנים לגוש הדולר ומחר עשויים לבכות יצואנים לגושי מטבע אחרים בגלל שהמטבע שבו מכרו איבד אחוזים ניכרים מערכו. ואז מה? בנק ישראל יצטרך לתמוך באותו מטבע חלש? בנק ישראל אחראי על עמידה ביעד האינפלציה ומשמש כיועץ הכלכלי של ממשלת ישראל. הוא לא סוחר מט"ח.

היצואנים משתמשים בכל הכרזה פופוליסטית אפשרית כדי להעצים את חומרת המצב. הדרישה הכי פופוליסטית היא שבנק ישראל יפחית את הריבית. כאילו שברגע שזה יקרה, הדולר יזנק וסוף סוף רווחיותם של היצואנים תמריא ומשרותיהם של אלפי עובדים תנצלנה. נו באמת.

הו תעשיין אומלל

רגע, אם הדולר יזנק זה יעלה את האינפלציה, נכון? ואז מה יבקשו התעשיינים? שממשלת ישראל תיתן להם פיצויי שחיקה?
חשיפה מטבעית היא גורם ייצור כמו כל גורם ייצור אחר. מחירי האנרגיה קפצו פי שלוש בארבע השנים האחרונות ואף תעשיין לא פנה לממשלה כדי שזו תדכא את העלייה המחירי הנפט, ויו"ר ההסתדרות לא חשב לרגע להשבית את המשק עד שמדינות הנפט יגבירו את הפקת הנפט.

הגלובליזציה במיטבה

חברים, צאו מזה. זו גלובליזציה במיטבה. כן, במיטבה. לפעמים היא פוגעת ולפעמים היא מועילה. לרוב היא מועילה מאוד. העולם מלא בכלים שמאפשרים להתמודד עם הסיטואציות שבהן היא לא מועילה.

מי שמצפה שבנק ישראל או הממשלה יסייעו לו להגן על הכנסותיו שנפגעות כתוצאה מגורמים שאין עליהם שליטה חי עדיין בשנות השמונים. ולשם, רבותי, אנחנו ממש לא רוצים לחזור.