קטרים או קוטרים?

צופף אותם, נאמר, באולם כנסים גדול אחד, באירוע חשוב כדוגמת ועידת העסקים של ישראל - ומיד אתה מקבל את הסחורה המוכרת: טרוניות, גניחות, יללות, או סתם "קרחטצן" מהסוג שמעורר איזה רצון תמים לגשת אליהם ולתת ליטוף על הראש. אחרי הכל - מסכנים, לא?

אז זהו, שלא. בכלל לא. החבורה המכובדת של אנשי ההיי-טק שהתכנסה בתחילת השבוע בדייוויד אינטרקונטיננטל עסוקה, ממש בימים אלה, בגל גיוסים מרשים ביותר של קרנות ההון סיכון, שהיקפו נע בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר. כולם מגייסים עכשיו וממלאים את המחסנים בכסף, שיושקע בעתיד הקרוב והרחוק בחברות טכנולוגיה שמבטיחות לכבוש את העולם, או לפחות כמה נישות מרתקות בתוכו.

ולמרות זאת, כאשר אנשי ההיי-טק מתכנסים, הם נוטים לחשוף קרניים ולעבור למגננה, כמו איזה עדר תאואים בערוץ 8. פתאום אנחנו שומעים את בני לנדא, מייסד אינדיגו ויועץ אסטרטגי למנכ"ל HP, מדבר על הידרדרות של מדינת ישראל לשורה הלא מחמיאה של מדינות העולם השלישי כבר ב-2050. ופתאום, מייקל אייזנברג מיזראל סיד פרטנרס מקונן על חוק החברות הישראלי וטוען שהחוק הזה כמעט חסם את הנפקת שופינג.קום. כמעט.

הס מלהזכיר, כמובן, שבסופו של דבר ביצעה שופינג.קום הנפקה סופר מוצלחת, כשהיא שטה בימי שלאחריה לשווי שוק פנטסטי של כמעט מיליארד דולר, על קצה קצהו של גל גבוה אינטרנטי גבוה במיוחד. כלומר, עיתוי רע בהחלט לא היה כאן.

גם הסקר העדכני ביותר בנוגע לגיוסי הון סיכון בארה"ב, זה של VentureOne ודאו ג'ונס, מוכיח, כי חבורת בכירי ההיי-טק שהתכנסה בוועידת העסקים ממש לא יכולה להרשות לעצמה לבזבז זמן, בימים אלה, על יללות וגניחות. לפי הסקר, נרשם גידול של 46% בגיוסי הקרנות בארה"ב ברבעון השלישי של 2004. בתשעת החודשים הראשונים של השנה גייסו הקרנות בארה"ב 10.34 מיליארד דולר, 19% יותר מסך הגיוסים במהלך 2003 כולה. וכמו תמיד, אם שם שמח - גם כאן אין סיבה לתלונות.

אז נכון, הממשלה וחוק החברות והבירוקרטיה והסרבנס-אוקסלי. הכל כאן עדיין, וממשיך להעיק על יזמים, משקיעים ומגייסים. אבל, לבוא בטענות על קיצוץ תקציב המדען הראשי? זה כבר נראה קצת מוזר. אנשי היי-טק יקרים: אם אתם מטיפים יומם וליל למינימום התערבות ממשלתית בכיס שלכם, בעיקר אחרי אקזיטים מוצלחים, למה נדמה לכם שהמדינה צריכה לטפח אתכם באמצעות המדען הראשי?

חוץ מזה, אם המחשבה הבאה עוד לא חלפה בראשיכם, אז הנה הפעם הראשונה: אתם כבר מספיק חזקים לממן לבד, להתמודד לבד, ולדעתי הצנועה - גם להרוויח לבד, אם וכאשר מרוויחים. אז הממשלה תומכת בכם פחות, אז מה.

זה בדיוק מה שהיא צריכה לעשות, זה בדיוק מה שעושים בטבע הורים שקולים כאשר הם מזהים, כי האפרוח הגיע לבגרות; עוזבים אותו לנפשו, להתמודדות חשופה, ומלווים במבט אוהב מרחוק. אם צריך אז עוזרים, ואם לא - לא. וכרגע, גם אם תצעקו אלף פעמים ברציפות את צירוף המלים "קטר צמיחה", אתם פחות או יותר האחרונים שזקוקים כאן לתמיכה ממשלתית.