ביום השלישי לפסטיבל, מתחילים להבחין בניצני מגמות וניתן להתחיל ולסכם את הפסטיבל ותוצאותיו. משיחות שערכתי עם מספר שופטים ומהתבטאויות שונות של שופטים שפורסמו עד כה, ניתן להבחין במגמת אכזבה מרמת העבודות הכללית. נשיאת חבר השופטים של הסייבר, קולין דיקורסי, טוענת כי ניתן מסתמן גידול בכמות העבודות המוגשות ממשרדים שונים - אך לדבריה ניכר שהרבה ידיים לא מיומנות נכנסו לתחום דבר שמשפיע על איכות העבודה הכוללת, אותה היא מוצאת נמוכה.
גם נשיא חבר השופטים במדיה, דומיניק פרוקטר, הביע את תסכולו באופן פרובוקטיבי למדי, יש לומר, ממרומי הבמה בטקס חלוקת הפרסים אתמול בערב; וכמו כן מעל דפי העיתון של הפסטיבל, כשאמר נחרצות כי העבודה לא הייתה טובה מספיק השנה וכי העבודה הגרועה שהגיעה לתחרות הייתה גרועה מדי. את התסכול של שופטי המדיה - שרובם אגב מגיעים ממשרדי מדיה - ניתן היה להבין בדירוג המשרדים שזכו למספר הפרסים הרב ביותר בקטגוריה, בו תפסו את שלושת המקומות הראשונים משרדי פרסום מסורתיים.
נראה כי החלוקה בתחרות לפי מספר רב כל כך של קטגוריות נראית לעיתים מלאכותית. ההוכחה לכך היא לא מעט עבודות שזוכות בפרסים במספר קטגוריות שונות.
כמובן שצריך להתייחס בזהירות לביקורת הנשמעת, אך באופן כללי ניכר שהשנה - לפחות עד לשלב זה - מספר מצומצם מאוד של עבודות הצליחו לייצר עבור המותגים שלהם הזדמנויות שיווקיות ופלטפורמות מכירה חדשניות.
את היום סיימנו באפטר-טקס וחגגנו את המשך זכייתה של עבודת החטופים החשובה של y&r אינטראקטיב בשני אריות נוספים: כסף וארד בקטגורית המדיה. מלבד התרומה החשובה לתעשייה בישראל, מסמלת הזכייה גם את התופעה שהייתה בולטת מאוד בקטגוריית שילוט החוצות, בה האסיאתים שלטו באופן ברור בזכיות זהב, ולעומתם שחקנים "מסורתיים" כדוגמת ארה"ב ואנגליה - כמעט ולא נכחו. התפתחותן הרעיונית של התעשיות בשווקים המתפתחים עולה בקנה אחד עם הצמיחה האדירה שם, ואין ספק כי המיתון במדינות המתועשות מתבטא גם כאן - בקאן.
* הכותב הוא סמנכ"ל הקריאייטיב במשרד הפרסום שמעוני-פינקלשטיין FCB.