גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מתכוננים לגרוע מכל: "גלובס" שאל כמה מראשי המשרדים המצליחים בארץ מה הם חוזים לשוק עריכת הדין

התשובות לא ממש מלבבות: הפסימיים מבין הנשאלים צופים קיצוצים משמעותיים בעקבות המשבר הפיננסי העולמי, בעיקר במשרדי עורכי הדין הגדולים

בשנה האחרונה הרגישו אמנם גם בישראל את המתח שהיכו גלי הסאב-פריים בעולם, אך לא נרשמה בהלה בשווקים המקומיים. גל הקריסות של גופים פיננסיים בארה"ב, בראשם של ליהמן ברדרס, פקח את עיניהם גם של האופטימיים ביותר בישראל, וגרם להם לשאול את עצמם, ולא בפעם הראשונה, "איך ומתי זה יפגע בנו?". בזמן שאנליסטים ומומחים לשוק ההון מנתחים את ההשפעות שיהיו למשבר העולמי על המשק בכלל, בשוק עריכת-הדין בישראל לא נותרים אדישים לתהפוכות בעולם.

בשנים האחרונות, שהיו "שבע השנים הטובות" של שוק ההון, גבר הביקוש לעורכי-דין המתמחים בשוקי ההון, בעסקאות ובתשקיפים. בין-לילה כמעט נולדו עשרות משרדי "כולבו" ענקיים, בקנה מידה ישראלי, המספקים את כל השירותים המשפטיים תחת קורת גג אחת, כשמחלקות שוק ההון שלהם הפכו ל"מחלקות דגל" המעסיקות 20-30 ואף 50 עורכי-דין כדי לענות לדרישות השוק הגוברות. לצידם נולדו ושגשגו גם משרדי בוטיק המתמחים בשוקי ההון בלבד, גם משרדים בינוניים, עם מחלקות קטנות לשוקי ההון, השתתפו בחגיגת העסקאות וההון. משרדים ביצעו מיזוגים, קידמו שכירים לשותפות, וצירפו עשרות עורכי-דין לשורותיהם כי היה צורך אמיתי בכוח-אדם שיטפל בעסקאות ובתשקיפים המרובים. לכולם הייתה עבודה.

נדמה היה, שפתיחת שנת 2008, "שנת המשבר", בישרה על סוף החגיגה ובלימת הצמיחה במשרדי עורכי-הדין, אך עדיין לא נרשמו קיצוצים או גלי פיטורים משמעותיים. עם הקריסות האחרונות והפאניקה בעולם, התגלו עוד ועוד קמטי דאגה על מצחם של עורכי-דין בכירים במשק. הניסיון של חלקם להסתיר את השפעות ההאטה במשק על משרדיהם כבר לא מצליח לשכנע אף אחד, וכולם מבינים שגם השוק הזה יפגע. השאלות הבוערות עכשיו הן: מי יהיו הנפגעים העיקריים ומה תהיה עומק הפגיעה?

ברור שאם וככל שהמיתון יעמיק, ההשפעות על שוק עריכת-הדין יהיו חריפות יותר: זה יתחיל בצמצום בבונוסים, בתגמולים ובשכר, ימשיך בקיצוצים ובפיטורים, ועלול להגיע עד לצמצום חד במצבת העובדים, בדומה לתהליך הצמיחה שהיה בשנים האחרונות, רק הפוך. משרדים שהראו צמיחה של 20% במספר המועסקים עלולים להראות ירידה זהה, וכך הלאה. במקביל, התחרות על הלקוחות תגבר ותהיה נגיסה ופגיעה בשכר-הטרחה שיקבלו עורכי-דין, כיוון בתקופות שפל ומשבר איש לא שש לשלם כפי ששילם בתקופת שגשוג.

מנגד, עורכי-דין שישכילו לנצל את ההזדמנות עשויים לפרוח או לפחות לשרוד את המשבר בכבוד. "זוהי שעתם (הפחות יפה) של עורכי-הדין. בימים טרופים מתרבות התביעות, מתרבים העיקולים, הכינוסים והפירוקים. העסקים המדורדרים מדברים מגרונם של עורכי-דין, ולא עוד משל אנשי העסקים. שם המשחק המשפטי הוא, יכולת הגבייה מהגווייה", אומר עו"ד פנחס רובין.

עם זאת, מציין רובין, "ההשפעה הכלכלית שניכרת במשק בכללותו תהיה זהה גם בקרב עורכי-הדין. ההאטה תפקוד גם את ציבור עורכי-הדין".

אתמול אישר הקונגרס האמריקני את תוכנית החילוץ הפיננסית של שר האוצר של ארה"ב, הנרי פולסון, לפיה ישקיע הממשל האמריקני כ-700 מיליארד דולר ברכישת נכסים בעייתיים על מנת לבלום את המשבר. רובין מעריך שלא יהיה בכך בכדי לשנות את התמונה באופן משמעותי, בשוק העסקי כמו גם המשפטי. "אינני חושב ששינוי המגמה בשוק ההון, כמסתמן בימים האחרונים, יהווה שינוי מגמה בתרחיש שאני רואה לנגד עיני. אולי העוצמה תיחלש אבל סימני התקופה יתנו את אותותיהם גם בקרב עורכי-הדין וכיוון התנועה יהיה אלי ליטיגציה והתנצחויות, תחת אשר עשיית עסקים".

על אף שראשי המשרדים הבינוניים והגדולים אומרים בהחלטיות מסוימת כי "אצלנו זה לא יקרה", הם כבר מנתחים את השלכות המשבר על הפרקטיקה שלהם, וחלקם מתכוננים לגרוע מכול. "גלובס" שאל כמה מראשי המשרדים המצליחים בארץ, מה הם חוזים לשוק עריכת-הדין בישראל. התשובות מעניינות. כמה מהם מגלים גישה אופטימית במיוחד ומאמינים שהמשבר יחלוף ועורכי-הדין לא ירגישו אותו, אחרים סבורים שאיזון ושילוב נכון בין תחומי העיסוק של המשרד יסייע להם לחמוק מציפורני המשבר, ואפילו לשגשג בתקופה הקשה. הפסימיים צופים קיצוצים ופגיעות משמעותיים במשרדים.

זהות הנפגעים העיקריים נותרה במחלוקת: האם יהיו אלה המשרדים הגדולים, המחזיקים מחלקות שוק הון עצומות, שכבר היום מתקשות לספק עבודה לכל עורכי-הדין העובדים בהן; או המשרדים הבינוניים והקטנים, שתלו את יהבם בשוק ההון, ומגלים כעת שאין להם תחומי עיסוק אחרים לברוח אליהם?. תלוי את מי שואלים.

"שני המשרדים שייפגעו ראשונים יהיו הרצוג-פוקס-נאמן וגרוס-קלינהנדלר-חודק-הלוי-גרינברג, שהתרחבו מאוד בשנה-שנתיים האחרונות", מעריך עורך-דין ותיק. "מי שגדל מאוד בשנה האחרונה בעקבות ריבוי העסקאות וצמיחת שוק-ההון, יהיה בין הנפגעים הראשונים. המשרדים האלה הוסיפו בשנה האחרונה עשרות עורכי-דין וזה עולה להם המון כסף. ככל שהמיתון יעמיק, הם יתקשו לתחזק כמות כזאת של עורכי-דין. אז הם יחכו חודש-חודשיים, אבל בסוף לא יהיה מנוס מלשחרר את רובם".

מנגד, אומר עו"ד אחר: "במשרדים הגדולים כמעט לא יורגשו ההאטה והמיתון. יש להם מגוון תחומי עיסוק שיספקו עבודה כאשר שוק ההון רדום, ומספיק 'שומן' לקצץ לפני שהם מתחילים לפטר ולבצע שינויים דרמטיים במשרד".

דוד חודק: ירידה מתמשכת

עו"ד דוד חודק, ראש משרד עורכי-הדין גרוס, קלינהנדלר, חודק, לא מתרגש מהתחזיות השחורות שצופים למשרדים הגדולים. לדבריו, זה בדיוק הפוך. ההשפעה של המיתון העולמי כמעט לא תורגש במשרדי עורכי-הדין הגדולים, אם הם יידעו לכלכל נכון את צעדיהם. "אנחנו מצויים כרגע בשלב הראשון של המשבר שמתאפיין באי-ודאות ובאי-יציבות. בשלב הזה, שלא ברור כמה זמן הוא יימשך, יהיה צמצום פעילות בתחומים מסוימים, ומנגד התרחבות של תחומים אחרים. בתחום שוק ההון אנחנו נמצאים במצב של קיפאון כבר 6-8 חודשים, אין כניסה כמעט של גופים חדשים לשוק, אין כמעט גיוסי הון. אנחנו כבר בתוך מצב של צמצום והוא ימשיך.

"מנגד, תחום הליטיגציה והתביעות יתרחב. בתקופת המשבר נראה תביעות נגד גופים שייצרו כלים פיננסים, נגד חברות שיטענו נגדן טענות על רשלנות מנהלים שלא טיפלו נכון בהשקעות ולא עשו כך או ואחרת, תביעות נגזרות, ייצוגיות, צרכניות, של צרכנים מול בנקים ובתי השקעות וכך הלאה. גם הייעוץ השוטף שניתן לתאגידים יעלה. אנחנו כבר מקבלים פניות מבעלי אגרות חוב מודאגים, מבעלי מניות מתוסכלים ומהחברות שמנסות לבחון את מצבן, ולבדוק איך צריך להגיב ולמה צריך להיערך מראש. זה דבר שלא ראינו הרבה שנים. בסה"כ אני צופה שבקיזוז כללי של כל התחומים למיניהם, משרדי עורכי-הדין ישמרו פחות או יותר על מעמדם ומצבם ברמה הנוכחית עם מגמה להקטנה. בסופו של המשבר, הסך-הכול יהיה מאוזן".

* לא יהיו צמצומים, פיטורים ופגיעה בשכר עורכי-דין?

"מי שינהל את העסקים שלו בדרך נכונה, לא יצטרך לעשות צעדים מהפכניים, רק לנקוט משנה זהירות. משרד עורכי-דין צריך להיות קשוב למה שקורה בחוץ, ולהיות מוכן לכל תרחיש עם כל מיני תוכניות ואלטרנטיבות, וגם לאופציה של משבר בשוק. הגדולים מוכנים לכך, לפחות אנחנו, כך שבעוד שקצב גידול בחלק מהמשרדים יצומצם ויופחת, איני צופה חורבן בשוק עריכת-הדין".

חודק מוסיף, כי ככל שתהיה השפעה למיתון על משרדי עוה"ד, היא לא תהיה חדה אלא מתמשכת. "אי אפשר להתעלם מהמשבר. יש ותהיה השפעה חד-משמעית של הקטנת וצמצום היקף הפעילות. המשרדים יצטרכו להתאים את עצמם גם לסוגי פעילות שונים, שמאפיינים משבר ויכול להיות שאם הוא יימשך הרבה זמן יצטרכו גם להתאים את מערכות התגמול לעובדים. אבל זה בעיני לא אוטומטי, זה תלוי בעוצמת הזעזוע, הימשכות הזעזוע ואיך הוא יפגע בישראל. בעריכת-דין לא תהיה קריסה וירידת מדרגה בבת-אחת, אלא תהיה ירידה מתמשכת. המשבר שלנו לא יימשך חצי שנה, זו תהיה ירידה למשך שנתיים-שלוש לפחות, שצריך להיות מוכן אליה, אבל בטוח שלא תהיה קריסה טוטאלית ולא תהיה מדרגה חריפה למטה".

דליה טל: הבינוניים יסבלו פחות

"בתחום הפיננסי כולם בעמדת המתנה ורוצים לדעת מה קורה", אומרת עו"ד דליה טל, שותפה בכירה במשרד קנטור, אלחנני, טל. "עוצרים השקעות ודברים חדשים ומלקקים את הפצעים. לא עושים עסקאות, לא רוכשים בנקים, חברות ביטוח וגופים פיננסיים. בשוק ההון והנפקות יש עצירה כמעט מוחלטת. מצד שני, תחום הליטיגציה, כינוסים, פירוקים ותביעות משפטיות מאוד פעיל, אפילו עמוס. יש עלייה ויש ביקוש לעורכי-דין בתחום הזה".

* המשק העולמי במשבר ועוה"ד בארץ יותר עסוקים?

"ישנם יותר עסוקים וישנם פחות. מרכז הכובד עבר מהעסקאות, הרכישות והמיזוגים וההנפקות לתביעות המשפטיות, הכינוסים והפירוקים, ולכן משרדים שבנויים רק על אחד מהתחומים שאינם פעילים כעת, ייפגעו מאוד, או שיעשו הסבה לתחומים נוספים, יעבירו עורכי-דין ממחלקה אחת לשנייה, ויפתחו את החלק של הליטיגציה, הכינוסים והפירוקים. משרדים שבנויים ומסתמכים רק על התחומים האלה מלכתחילה ישגשגו ויפרחו".

* מי יהיו הנפגעים העיקריים?

"משרדים בינוניים ומגוונים בתחומי העיסוק שלהם, שמהווים 'וואן סטופ שופ', יסבלו פחות ממשרדים שעוסקים רק בתחומים של מיזוגים ורכישות, הנפקות ושוקי ההון. האחרונים יצטמצמו באופן משמעותי. המשרדים המגה-גדולים יצטרכו להיפרד מהרבה עורכי-דין בתחום שוק-ההון ועורכי-דין רבים, שלא ימצאו עיסוק אלטרנטיבי, ייפלטו לשוק בעקבות המשבר. אבל זה לא קורה ביום, זה תהליך ארוך, שאין לדעת מה יהיה בסופו".

* איך אפשר להימנע מפיטורים מאסיביים?

"מי שמסוגל, ימצא מפלט בתחומי התמחות אחרים שיש בהם עבודה, כדי לא לקרוס. מרכז הכובד יעבור לעניינים שהם כן חמים. משרדים שבנויים על טהרת שוק ההון, יתקשו לעשות את ההסבה או המעבר הנדרש לליטיגציה ביומיים".

טל, שהיא בדרך-כלל פסימית בעניינים האלה, מגלה הפעם גישה שונה מעט. "אני שומרת על גישה מאוזנת עם נטייה לפסימיות. זה אומר שיהיו פיטורים וצמצומים והרווחיות של המשרדים לא תהיה כמו בעבר, אבל עדיין משרדים ישרדו ויהיו כאלה שאפילו ישגשגו מאוד. עורכי-דין יעשו הסבות מוצלחות ויעברו את המשבר בשלום. יכול להיות שבעוד חצי שנה-שנה נראה שהשוק מתאזן, יכול להיות שהמשרדים יספגו את העלויות, לא יפטרו עובדים, ויחכו לראות מה ילד יום. אני לא חושבת שדווקא שוק עורכי-הדין יהיה הסובל העיקרי, אך זה לא יפסח עלינו".

רון גזית: גל של מיזוגים

בדומה לעמיתיו, גם עו"ד רון גזית, מייסד וראש משרד עוה"ד רון גזית רוטנברג, מעריך שלעורכי-הדין העוסקים בליטיגציה, בכינוסים ובפירוקים לא תחסר עבודה בתקופת המשבר. מנגד, לעורכי-דין שעוסקים בעסקאות תהיה בעיה כפולה: "הראשונה, יהיו פחות עסקאות; השנייה, גם בעסקאות שיהיו ישולם פחות שכר-טרחה. הלקוחות יריבו על הכסף, ירצו לשלם פחות ברוחב לב. משרדים אלה יהיו הנפגעים העיקריים, כי גם תהיה להם פחות עבודה וגם כיוון שעל אותן עסקאות בודדות שהם כבר יעשו, הם יקבלו פחות שכר. לקוחות שהיו רגילים לשלם לפי תעריף של מאות דולרים לשעה ילחצו על המחירים.

"עם זאת, לחבר'ה שעוסקים בליטיגציה, בפירוקים ובכינוסים צפויה תקופה טובה. לקוחות יעדיפו להילחם בבתי-המשפט במקום לשלם לעורכי-דין ולנהל את ההליך, ולא לשלם לצד התובע. יותר זול לשלם לעו"ד 50 אלף דולר על ניהול משפט, ולהמציא טענות מן הגורן ומן היקב כדי להרוויח זמן, מאשר לשלם למישהו שאתה חייב לו מיליון דולר. יהיה ללקוחות זמן למלחמות כי לא יהיה להם את הביזנס הבא באופק".

* מי יהיו הנפגעים העיקריים בשוק עריכת-הדין?

"משרדים גדולים ייפגעו מאוד. הם החזיקו כוח-אדם גדול לצורכי הנפקות ולטיפול בעסקאות, וכיוון שלא יהיה להם לאן להעביר את כוח-האדם ששכרו הם ייאלצו לפטר עשרות עורכי-דין. לצערי, בקשר לחבר'ה האלה אני לא אופטימי. גם משרדים קטנים של 8-10 עורכי-דין, שהם מוטי עסקאות יספגו מכה קשה".

* ניתן למנוע את גל הפיטורים?

"לא בטוח. משרדים ששכרו כוח-אדם רב בשנתיים האחרונות יהיו בדילמה בין לפטר עובדים לבין לספוג עלויות כדי לראות מה יקרה בשוק, ולקוות שהוא יתאושש. אם השוק לא יתאושש אז לא תהיה להם ברירה. ייתכן שיהיו משרדים שיצטמצמו באותו היקף של צמיחה שהם הראו בשנים האחרונות. הכול תלוי במשך ובעומק המשבר".

גזית מעריך כי תהיה עוד תופעה שתאפיין את תקופת המשבר הקרובה: משרדי עורכי-דין יתמזגו.

* איך תסביר שבעת משבר, שבה לאיש אין מספיק עבודה לעצמו, עורכי-דין יבצעו מיזוגים?

"יהיו מיזוגים של משרדי עורכי-דין, כי הם ירצו להתחזק. דווקא התקופה הזאת שכל משרד ירגיש את עצמו קצת יותר חלש, תביא למצב שמשרדים ירצו לחזק את עצמם, ואני צופה גל של מיזוגים. לא מיזוגי ענק, אלא מיזוגים בין משרדים קטנים לבינוניים. לא מיזוג שמכוון להתפתחות, אלא לשמירה על הקיים".

גד נשיץ: לא תחסר עבודה

עו"ד גד נשיץ, ממייסדי משרד עוה"ד נשיץ-ברנדס, לא מתרגש מהתחזיות הפסימיות. "אני בדעה שהמצב יירגע כעבור זמן יחסית לא רב. בכל פלוס יש מינוס ולהיפך. אם הפעילות העסקית נפגעת, הפעילות הליטיגטורית פורחת. בתקופת משבר, כמות המשפטים, בתחום של אחריות דירקטורים, פשיטות רגל ותביעות ייצוגיות, צפויה לעלות בארץ ובעיקר בחו"ל, ולכן לא תחסר עבודה לעורכי-הדין".

* עורכי-דין לא ירגישו את המשבר בכלל?

"להערכתי, משרד שיש בו איזון בין תחומי העיסוק השונים ישרוד כמעט בלי זעזועים. הוא יצטרך לעשות התאמות בפעילות שלו למצב החדש שייווצר, ואיש לא יודע בדיוק מה ייווצר, אבל הוא יכול שלא להיפגע מהמיתון. כיוון שההערכה שלי לגבי מצב המשק היא אופטימית, אז גם לגבי עתיד משרדי עורכי-הדין אני אופטימי".

בעוד הפסימיים טוענים כי הגרוע מכל עוד לפנינו, האופטימיים מניחים, כי בסופו של דבר המשק המקומי יוכיח את עמידותו לזעזועים, ויתאושש במהירות מכל משבר. נשיץ בחר להימנות עם הקבוצה השנייה: "יש סיכוי שהמשבר יחלוף, ונרגיש רק את מה שאנחנו מרגישים היום. אני נמנה עם האופטימיים".

ליפא מאיר: השקט יופר

עוד עורך-דין שנמנה עם האופטימיים הוא עו"ד ליפא מאיר, שהיה מעורב במרבית הקפאות ההליכים וכינוסי הנכסים בשנים האחרונות בישראל. "עדיין רב הסמוי על הגלוי ואנחנו עדיין לא יודעים אם ההדים והגלים של המשבר העמוק שעובר על הכלכלה בארה"ב יגיעו עד פה או שהם ייעצרו באירופה או במזרח הרחוק. להערכתי, הצונאמי לא יפגע בישראל בעוצמה שמתקרבת לארה"ב".

ומהאופטימיות הזאת, מתבקשת מסקנה מעניינת: משרדי עורכי-הדין לא ייפגעו משמעותית. מאיר: "במשרדי עורכי-דין שעוסקים בהשקעות זרות בישראל, או שיש להם הרבה פעילות של משקיעים זרים ומשקיעים ישראלים בחו"ל, בעיקר בארה"ב ובמערב, תהיה פגיעה מסוימת בפעילות. גם הפעילות בתחום ההנפקות וגיוס הכספים בשוק-ההון הישראלי רדומה בזמן האחרון, וזה משפיע על עורכי-הדין שעוסקים בתחום. עם זאת, לא מדובר בפגיעה דרסטית".

לגבי עורכי-דין שעוסקים בשוק הנדל"ן, האופטימיות יותר גדולה. "בשלב זה, שוק הנדל"ן המקומי לא אמור להיפגע. אני מאמין, שבתקופה הקרובה יהיו לחברות בתחום הזדמנויות לרכוש נכסי מקרקעין, ולכן החברות ושוק הנדל"ן לא יגיעו למשבר או למיתון עמוק. כך שגם עורכי-הדין העוסקים בתחום לא אמורים להיפגע".

לדברי ליפא, המשבר יכניס את השוק הישראלי לשלב טבעי ומתבקש במחזוריות של השווקים העולמיים. "יש מדי פעם מחזוריות בשווקים. כאשר הכלכלה פורחת, עורכי-הדין שעוסקים בתחום דיני התאגידים עוסקים בעבודה של השקעות ועסקאות; וכשהכלכלה נתקלת בקשיים, הם מטפלים בחברות בקשיים. בשלוש השנים האחרונות הייתה מעט מאוד פעילות של חברות שנקלעו לקשיים.

"אני צופה שהשקט שהיה בשנים האחרונות יופר על-ידי נפילה של מספר חברות, ואם חברות ייקלעו לקשיים תזרימיים או כלכליים ויתחילו להתמוטט, לעורכי-הדין שעוסקים בפתרון בעיות של חברות בקשיים, בחדלות פירעון בהקפאות הליכים ובכינוסים ופירוקים, תהיה הרבה עבודה".

עוד כתבות

שדות סולאריים של דוראל בארה''ב / צילום: באדיבות דוראל

מניות האנרגיה הלוהטות של ת"א קפצו פי 3 בזכות הימור על השוק האמריקאי

חברות האנרגיה אנלייט, או.פי.סי ודוראל הוסיפו בשנה האחרונה מאות אחוזים לשוויין, על רקע פעילותן המתרחבת בארה"ב ● השלוש הפכו לחביבות המשקיעים בזכות רוח גבית לה הן זוכות מהביקוש האדיר לחשמל בארה"ב, בעיקר עבור חוות שרתים למהפכת ה–AI

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

לא רק עם איראן: היערכות למלחמה רב-זירתית

בצל פריסת הכוחות האמריקאית: בישראל משלימים היערכות לפתיחת זירות נוספות ● בלבנון דווח כי השגרירות האמריקנית פינתה עשרות מעובדיה ● סטודנטים בטהראן ממשיכים להפגין נגד המשטר - תיעודים של הצתת דגלי איראן הופצו ברשתות • נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ממשיך בהזרמת הכוחות למזרח התיכון ובהפעלת לחץ על איראן במסגרת המו"מ ● עדכונים שוטפים

פינק פלויד, The Wall / צילום: Shutterstock, Pink Floyd on the wall

אל תגלו לרוג'ר ווטרס: מה מצאו חוקרים בטכניון על הלהיט של פינק פלויד?

חוקרים מהטכניון הצליחו לעורר אזורים מסוימים במוח עם השיר "עוד לבנה בחומה", באופן שישפר קליטה של תרופות לטיפול במחלות כמו אלצהיימר ופרקינסון

נחשון קיויותי, יו''ר ומבעלי ב.ס.ר הנדסה / צילום: באדיבות החברה

בסר הנדסה בדרך להנפקה לפי שווי של עד 1.5 מיליארד שקל

לגלובס נודע כי החברה מתכננת להנפיק כ-20% ממניותיה לפי שווי של בין 1.3 ל-1.5 מיליארד שקל לפני הכסף ● בספטמבר האחרון, פועלים אקוויטי רכשו 10% ממניות החברה לפי שווי של כמיליארד שקל אחרי הכסף

סדרת הדרמה ''הבת'' / צילום: אוהד רומנו

לראשונה: קשת מוכרת סדרת מקור לאפל טיוי

פלטפורמת הסטרימינג אפל טיוי רכשה לשידור את סדרת הדרמה "הבת" של קשת 12 בעסקה שהוגדרה מהגדולות שביצעה זרוע ההפצה של הקבוצה • דורון שליט יעמוד בראש השלוחה הישראלית של חברת התרופות באייר ● ומינויים חדשים בלי קופר ו-PTC ● אירועים ומינויים

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

תצא מהקיפאון? אנבידיה תצטרך להציג יותר מדוחות טובים כדי להרשים את המשקיעים

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג ביום רביעי לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

ברק רוזן, צחי ארבוב וזיו יעקובי / צילום: ינאי אלפסי, אלכס פרגמנט

הנתון שיכריע אם המיזוג הענק בין אקרו לישראל קנדה יצליח

המיזוג הצפוי בין יזמיות הנדל"ן המובילות ישראל קנדה ואקרו צפוי ליצור את החברה הגדולה בענף ● בשוק מנתחים את היתרונות והסיכונים שלקחו על עצמם בעלי ישראל קנדה, את הסיבות שהביאו למכירתה של אקרו, ואת הנתון שעליו תקום או תיפול הצלחת העסקה

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

האם הקריפטו צפוי לנפילה חדה דווקא כעת? / צילום: Shutterstock

הדקו חגורות: מדוע הירידות בביטקוין עלולות להפוך לצניחה חופשית?

המטבע הדיגיטלי המוביל כבר נכנס למיינסטרים, אך המנועים שדחפו אותו לשיא הפכו כיוון ודוחפים כעת מטה ● האכזבה מממשל טראמפ, בריחת הכסף המוסדי והלחץ שיוצרות חברות האוצר, מקשים על מציאת תחתית ● אז לאן עוד עלול הביטקוין ליפול בקרוב, ואת מי יגרור איתו

בנייה / אילוסטרציה: Shutterstock

מדד תשומות הבנייה למגורים עלה ב–0.6% בינואר, השכר ממשיך להיות המרכיב הדומיננטי

מדד תשומות הבנייה המשיך לעלות גם בחודש הראשון של 2026, אם כי בשיעור מזערי ● ללא העלייה בשכר העבודה, ירד המדד ב־0.2%

נתב''ג / צילום: יוסי זמיר

לקראת סבב נוסף עם איראן: הלקחים לא הופקו, הטסים יצטרכו לשלם

ביוני אשתקד, כשפרצה מלחמת 12 הימים מול איראן, השמיים נסגרו לחמישה ימים, והנוסעים נאלצו לממן שהות בלתי מתוכננת בחו"ל ● בזמן שאפשרות למתקפה איראנית נוספת עומדת על הפרק, עדיין לא התקבלה החלטה כיצד לטפל בהשלכות המתקפה הקודמת על הטסים

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

בכירי מאנדיי בפתיחת המסחר בוול סטריט / צילום: נאסד''ק

האנליסטים מתיישרים עם השוק: מניית התוכנה שמחיר היעד שלה נחתך ב־70%

הירידות החדות במניות התוכנה בעקבות החשש מהשפעות ה־AI - מובילות לשורה של הפחתות מחירי יעד, בהן של חברות מישראל, שעדיין גבוהים ממחיר השוק ● בג'פריס מסמנים את המניות המועדפות בתחום, ואילו בבנק אוף אמריקה מזהירים: הירידה במכפילים רק התחילה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

משה מזרחי, מייסד אינמוד / צילום: איל יצהר

הדירקטוריון שאמר לא למיליארד דולר

דירקטוריון אינמוד הודיע כי אף אחת מההצעות שהוגשו לרכישת החברה אינה מתאימה ● על חברת האסתטיקה הרפואית התחרו שתי קבוצות, אחת ישראלית ואחת קוריאנית, וההצעות היו לשווי של יותר ממיליארד דולר

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בת"א לאחר החלטת הריבית; מדד הבנקים קפץ בכ-2%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3%, מדד ת"א 90 איבד מערכו כ-0.8% ● בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה ● ירידות קלות בניו יורק, הביטקוין קורס, הדולר יורד ● בתזמון מאתגר: פאלו אלטו החלה להיסחר הבוקר בת"א ● פה ושם - במיטב ובבנק אוף אמריקה אומרים: המניות בבורסת ת"א ובוול סטריט יקרות מידי

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות עקב מכסי טראמפ; מניות התוכנה והבנקים נפלו

וול סטריט הגיבה לראשונה להעלאת המכסים הגלובליים של טראמפ מ-10% ל-15% ● ה-S&P 500 ירד בכ-1% ● מחירי המתכות היקרות עלו, תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב ירדו ● נובו נורדיסק צללה במעל 15%, לאחר שדיווחה על תוצאות מאכזבות בניסוי של זריקת הרזיה חדשה שלה ● הביטקוין ירד ונסחר סביב רף ה-64 אלף דולר