גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תחקיר G: כך הופקע שטח ציבורי מרהיב בגליל לטובת קרקע פרטית של שר החקלאות שלום שמחון

זה התחיל בבקשה לתוספת חלקה לבן ממשיך, החוזר הביתה וצפוף לו ; נמשך בסיוע חריג של קק"ל ובסיפוח שטחים באישור ועדות התכנון ; והסתיים באישור להקמת שני בתים, בשטח של 200 מ"ר כל אחד, ו-5 צימרים בתעריף של 700 שקל ללילה לזוג ; מי יגיד לא לשר החקלאות?

למהדורה הדיגיטלית של מגזין G

כאשר שלום שמחון התמנה לראשונה לשר חקלאות בתחילת 2001, נערכה במושב אבן מנחם חפלה גדולה. שמעו אותה עד מוצב כרכום על גבול לבנון. החפלה נפתחה בדברי ברכה של השר הטרי, שבין השאר הרעיף מילים חמות על שכנו, דני שטרית, מי שנחשב אז - כמו היום - לאיש החזק במושב.

משפחות שטרית ושמחון הן שתי המשפחות הגדולות באבן מנחם. דני שטרית, יחד עם בני משפחתו ועוד קבוצה של אנשים המזוהים איתו, החזיק גרעין שליטה במושב, ובמשך שנים רבות היה יו"ר הוועד. הוא שלט במושב בחריצות ובתקיפות: קרקע, מכסות, מים, מסמכי האגודה, אישורים - דני שטרית קובע. כשהתמנה לפני כמה שנים למזכיר המועצה האזורית מעלה יוסף, מעמדו התחזק עוד יותר, ועכשיו הוא מושך בחוטים באזור כולו.

החוגגים את מינויו של שמחון לשר חקלאות ב-2001 שמחו לשמוע על היחסים הטובים בין השניים, כי בין שתי המשפחות שרר עד אז מתח. הרקע לו היה הבית שבנה שמחון סמוך לביתו של שטרית, בית שהסתיר לשטרית חלק מהנוף. היום אפשר לשער מה הייתה הסיבה להתחממות היחסים: באותו זמן, כשהתמנה שמחון לשר החקלאות, הוא כבר שיתף פעולה עם שטרית לקראת הסדר של שקט קרקעי ביניהם.

ביתו של שלום שמחון ממוקם באחת הנקודות המרהיבות בגליל העליון. בכירי המשק שהגיעו לבית בזמן מכירת תנובה, עמדו נפעמים. הנוף הפנורמי הנשקף מהבית, הניצב בקצה מצוק בפאתיו המערביים של אבן מנחם, ממסגר בין היתר את נהריה ואת הים התיכון באופק. אך לא כדאי למהר ולנסוע כדי להתרשם ממנו: ללא רשות כניסה למתחם של שמחון, את הנוף הזה - שפעם נצפה משטח ציבורי - אפשר לראות רק מהאוויר.

חקלאי הגליל העליון מתפרנסים באופן מסורתי ממטעים, מלולים וממכסות של הטלת ביצים, המזכות אותם בסובסידיות. יש סדרת חוקים המעניקים הטבות במכסות ובסובסידיות למושבניקים בגליל, אבל הענף הכלכלי הצומח ביותר הוא דווקא הצימרים. זוהי צימרלנד, כאן מתחוללת מערכה אזורית על בניית חדרי האירוח, ובמערכה הזו שמחון מוביל תהליך חשוב.

הרבה לולים נמצאים בתוך הנחלות של המושבים, צמודים לבתי המגורים, ומשרד החקלאות מסבסד את בעליהם בנדיבות. אבל מי שרוצה צימרים בנחלה צריך להזיז את הלולים, לפנות את השטח ולסלק את מטרד הריח. שמחון הוא שחקן נמרץ בניסיון להסדיר את התהליך: הוא גאה בתקציב של 300 מיליון שקל שהשיג, להוצאת הלולים מהמושבים; ולהפיכתם ליחידות ייצור גדולות יותר, בתקציב של כ-750 מיליון שקל.

אם אי-אפשר להקים צימר בשטח הנחלה, כחוק, מחפשים חתיכת אדמה שאפשר "לאמץ", או לקוות לעצימת עיניים של הרשויות. צימר סולידי זקוק לכ-40 מ"ר, כך ששווה להיאבק על כל מטר רבוע.

שלום שמחון

פעם האמינו כאן בחקלאות. 50 המשפחות המייסדות של אבן מנחם קיבלו שטחי מטעים, וגם תמריצים לפתח לולים. חלקות המגורים שבתוך המושב (חלקה א') הן בנות 1.8 דונמים. בחלקה זו מותר להקים בית אחד של 160 מ"ר לבעלי הנחלה, בית שני של 160 מ"ר למי שהוגדר כ"בן ממשיך", ועוד יחידה צמודה לאחד משני הבתים, בשטח 55 מ"ר, בשביל סבא וסבתא.

מיהו הבן הממשיך? זה שעליו הכריזו ההורים רשמית כמי שיירש את נחלתם. ההכרזה חייבת להירשם במינהל מקרקעי ישראל, כיוון שהיא מעניקה לבן הממשיך את זכויות הבנייה. אבל אם חלקת המגורים קטנה באופן מיוחד, ויש בה גם לול ועוד מבנה משק קטן או מחסן, נותר לפעמים מקום מוגבל בעבור בית לבן הממשיך. שלום שמחון, הבן הקטן שיוגדר כבן הממשיך, עמד לגלות שהבית צפוף לו.

קק"ל נרתמת למבצע הקרקעי

המגרש החדש של שלום שמחון גובל בקצהו המערבי במה שהיה שטח ציבורי, כשמדובר במדרון תלול עם צמחייה טבעית. באבן מנחם מתארים את התדהמה שאחזה במושב, כשיום אחד הופיעו בשטח טרקטורים ומשאיות ענקיות של הקרן הקיימת, והחלו להכשיר את השטח הציבורי: המדרון התיישר באמצעות בנייה של מסלעה ענקית, שאותה מילאו בקרקע חדשה. בחזית ביתו החדש של שמחון נוצר משטח חדש, גבוה בכעשרה מטרים ממפלס הקרקע הטבעי, ושטחו כדונם. זו הגינה הקדמית של שמחון: דונם אחד, כמחצית מהשטח הציבורי המקורי שהיה כאן. השטח שיצרו הטרקטורים של קק"ל, בנקודה המערבית של אבן מנחם, מסתיים במסלעה תלולה. במושב קוראים לזה "חרטום הספינה".

המבצע ההנדסי נעשה מתקציב הסיוע של פרויקט השיקום של "ענבי זעם", שעליו הוחלט בממשלת פרס. את ההצעות לפרויקטים מאותו תקציב הכין מחוז הגולן והגליל של משרד החקלאות, שאותו ניהל אז יגאל חן, מי שהפך בהמשך למקורבו של השר שמחון ושפרש לאחרונה לאחר הצטברות של כמה פרשיות (ראו בהמשך).

לחזית החדשה של בית שמחון, שאת יצירתה אישר יגאל חן, אין ולא יכול להיות שימוש ציבורי. על-פי המסמכים שבידי G, חן הזמין את העבודה מקק"ל, תחת הכותרת "דרך גישה למשק חקלאי". מלבד הכביש ומגרש החניה שהוקם בחלקה של שמחון, בוצעו כאמור עבודת המסלעה ומילוי העפר. לפי התיעוד בקק"ל, שטח המסלעה הוגדל תוך כדי הביצוע, ולגבי מטרת המסלעה נאמר: "לתמוך משטח ליד הבית. לא היה מידע לגבי השימוש במשטח".

על-פי מסמכי קק"ל, הפרויקט עלה 115 אלף שקל. שמחון שילם, לדבריו, 13,200 שקל. חן אומר בתגובה כי סדרי העדיפויות לעבודות התשתית נקבעו במועצות האזוריות, כי מושב אבן מנחם היה זכאי לסיוע, וכי שמחון לא פנה אליו בשום בקשת עבודה.

שלום שמחון

שמחון ושטרית מגדילים

במושב לא ידעו מה התרחש מתחת לפני השטח, אבל על-פני השטח התוצאה הייתה מרשימה. במשפחת שטרית, השכנים מאחור שנהנו גם הם מהמסלעה, לא הייתה שביעות רצון: בית שמחון הסתיר להם חלק מהנוף לים התיכון. אבל יצירת השטח החדש אפשרה ככל הנראה לא רק פיוס, אלא גם שיתוף פעולה קרקעי בין שני האנשים החזקים במושב. בעקבות שני מהלכים נוספים בוועדות התכנון, יצרו השניים, איש-איש לעצמו, נכס נדל"ני משופר - בעזרת מושב אבן מנחם, מגיש התוכניות הפורמלי עבורם.

המהלך הראשון: אגודת המושב הגישה בשנת 2000 לוועדה המקומית מעלה הגליל תוכנית (ג/11781), המארגנת מחדש את קרקעות שלום שמחון ודני שטרית. במסגרת זו התחיל תהליך סטטוטורי - שהתנהל כחוק, יש להדגיש - לסיפוח הקרקע הציבורית.

שמחון ויתר בתוכנית על רצועת קרקע של כחצי דונם לטובת שטרית. מצד שני, "אימץ" לעצמו חלק מהקרקע הציבורית החדשה שנוצרה בפרויקט קק"ל. השינוי הותיר את שמחון עם כחצי דונם מהחלקה המקורית בת הדונם שעליה בנוי ביתו, אבל השטח הציבורי שנוסף לקרקע שלו יצר חלקה חדשה, וגדולה קצת יותר מהמקורית, של כ-1.1 דונמים. בחזית החלקה של שמחון נותרה עוד פיסת קרקע ציבורית, במדרון המסלעה, בשטח של כדונם.

לעומתו, שטרית קיבל רצועת קרקע רצופה בשטח של כדונם, היוצאת מנחלתו לכיוון מערב. חצי ממנה הוא חצי הדונם שעליו ויתר שמחון, והחצי השני הוא חצי דונם מתוך השטח הציבורי, שקיבל שטרית לחזקתו. במסגרת התוכנית ביקש שטרית, וקיבל, אישור להקמת עוד יחידת דיור ושני צימרים על השטח החדש שסופח. שטרית קיבל גם אישור ליצירת מגרש חניה לצימרים, על קטע מהשטח הציבורי בכביש ההיקפי של המושב.

התוכנית אושרה. דני ואורלי שטרית הקימו על השטח החדש שלושה צימרים מרשימים, תחת המותג "מורד ההר". התעריף לזוג: 700 שקלים ליום, 800 שקלים ליום בסופי שבוע.

המהלך השני והמכריע התחיל ב-2004 והושלם ביוני 2005, כאשר שמחון היה השר לאיכות הסביבה. אגודת אבן מנחם שוב הגישה תוכנית הקשורה בו ובשטרית (ג/14834). הפעם הסתיים תהליך הסיפוח של כל הקרקע הציבורית.

בנוסף לדונם שקיבל שטרית בסיבוב הראשון, הפעם הוא אימץ עוד כמה עשרות מטרים רבועים על חשבון שטחים ציבוריים, כדי להקל את הגישה לצימרים מהכביש ההיקפי. מלבד שלושת הצימרים שכבר נבנו, הוא קיבל אישור לבנות עוד בית מגורים המשתרע על כ-200 מ"ר ועוד שני צימרים.

שלום שמחון קיבל את יתרת השטח הציבורי שמול ביתו, וגם כביש קיים. המגרש המקורי של הדונם, ועליו הבית, צמח לכשני דונמים, על מצוק עם נוף מרהיב. זכויות הבנייה הנוספות שקיבל בתוכנית זו כוללות עוד בית מגורים, בשטח של כ-200 מ"ר, ועוד זכות להקמת חמישה צימרים, בני ארבעים מ"ר כל אחד, ועוד שטחי שירות.

מלשכת שמחון נמסר: "שמחון לא צירף שום שטח ציבורי, אלא את המסלעה עצמה, שהינה שטח מדרוני כפי שאתה עצמך ציינת. שוב, הכול באישור הגורמים המוסמכים ולפי הנהלים. העובדה שאחיו אלי הוא יו"ר הוועדה אינה אלא החמרה נוספת, היות ושמחון נדרש לעמוד בכללים מחמירים. אלי שמחון לא השתתף בדיונים הנוגעים לאחיו. "הוספת השטח הירוק, כפי שנטען, אינה רלבנטית ואינה שימושית, היות ומדובר במדרון מסלעה המתנשא לגובה של 10 מטר, שלא ניתן לנצלו בשום פנים ואופן מבחינת הטופוגרפיה. ועד המושב חתם על התוכניות, ואישר זאת בחתימת בעלי זכות החתימה. לעניין ניגוד עניינים המצוין בשאלות, אנו סמוכים ובטוחים שכל המהלכים בוצעו בהתאם לחוק התכנון והבנייה".

על התוכניות לבניית צימרים ובית נוסף נמסר מלשכת השר: "אם וכאשר יחליט שמחון לממש הזכויות בנחלת אמו (בהנחה שיירש את הנחלה, ואין החלטה כזו כל עוד אמו בחיים), יפעל על-פי הנהלים ובהתאם לכללים. נכון לרגע זה לא ביקש לבנות צימרים, וגם לא בית נוסף. תוכנית 18384/ג אמנם מקנה זכויות בנייה וצימרים של עד חמש יחידות בשטח כולל של עד 200 מ"ר, אולם כל זאת בוצע בהתאם לחוק בחתימת ואישור מינהל מקרקעי ישראל והוועדה המחוזית לתכנון ובנייה. איננו רואים כל פסול בבקשה לגיטימית זו שעברה את כל ההליכים הסטטוטוריים בהתאם לחוק. נדגיש: תוכנית המתאר המיועדת לכל המושב מאפשרת אמנם לבנות באופן עקרוני, אך שמחון טרם ביקש לעשות כן".

איך קרה שקרקע שנמסרה לשמחון באישור חריג כמגרש לבניית בית אחד לבן ממשיך, על יסוד טענה למצוקת קרקע, מקבלת מאוחר יותר את אישורו של מינהל מקרקעי ישראל להפוך למעין נחלה בפני עצמה, כאשר נוצרות זכויות בנייה משופרות של שלושה בתים, מעבר לתקן הניתן לנחלה רגילה?

לטענת המינהל, ההליך היה ראוי: "כאשר היזם הוא המושב, ומבקש לוותר על שטחים פתוחים לטובת נחלה/מגרש, אין המינהל מונע זאת. התוכניות מתירות הקמת צימרים בהיקף של עד 200 מ"ר, לפי המותר בנוהל האגף החקלאי. לגבי הגדלת הנחלות, האגודה רשאית להכין תב"ע להגדלת הנחלות רק לחלקן ולא לכולן. אם הדבר עומד בנוהלי ממ"י (גודל הנחלה, מספר הצימרים ושטחם) אין מניעה לאשרה".

צימרים? שמחון?

בסופו של התהליך, כאשר בגליל מתנהל מירוץ על קרקע לצימרים, יצר שלום שמחון נכס נדל"ני מעניין. אף שמחירי הקרקע באזור נמוכים מאוד, נבראה כאן נחלה חדשה: מגרש של כשני דונמים במקום מרהיב ביופיו, כאשר על המגרש עומד בית מגורים בשטח כמאתיים מ"ר, ומותר לבנות בו עוד בית מגורים של כמאתיים מ"ר כל אחד ועוד חמישה צימרים של ארבעים מ"ר כל אחד, וכל זה מאובטח כיאות.

שמחון מגחך ושואל בציניות אם מישהו באמת מדמיין שהוא מתעתד לפתוח עסק של צימרים בגליל. מצד שני, הוא חבר בממשלה מתנדנדת ובמפלגה אבודה. האופציה שלו פתוחה. תרצו להזמין מקום?

הכתבה המלאה וכתבה נוספת על ניגודי העניינים של השר שמחון - במגזין G ובפורטל הנדל"ן של "גלובס"

עוד כתבות

טהרן, דצמבר 2025 / צילום: ap, Vahid Salemi

איראן באובדן שליטה: הרוגים ופצועים בהפגנות, תחנת משטרה הוצתה

צה"ל מעדכן שבמהלך הלילה כוח מיחידה 636 חיסל מחבל ופגע בשניים נוספים מכיוון שיידו לעברם אבנים בזמן מארב בחטיבת שומרון - אין נפגעים לכוחותינו ● גורם ישראלי בכיר על המחאות באיראן: "אנחנו מזהים אירוע פנימי דרמטי באיראן. עוד מוקדם לדעת את השלכותיו" ● דיווחים שוטפים

ד''ר שמרית ממן / צילום: דני מכליס

יו"ר סוכנות החלל הישראלית רוצה שכל אחד מאיתנו יידע איך להתכונן לאסון הבא

ד"ר שמרית ממן מנהלת באוניברסיטת בן גוריון מעבדה שמשויכת לנאס"א, שותפה של האו"ם בתוכניות להתמודדות עם אסונות ומקדמת לימודי מדעים בקרב נערות ● לפני כחצי שנה היא גם מונתה ליו"ר סוכנות החלל הישראלית ● בראיון ראשון בתפקיד, היא מסבירה איך החלל יכול לעזור לנו להתמודד עם אסונות ומגלה את מי הייתה רוצה לראות כאסטרונאוטית הישראלית הראשונה

שוק הסטרימינג / צילום: Shutterstock

HBO Max יעלה לישראל ב-13 בינואר. כמה זה יעלה?

חברת וורנר ברדרס דיסקברי הודיעה היום על תאריך ההשקה בישראל של HBO Max, שירות הסטרימינג הגלובלי שלה, וחשפה גם את המחירים לקהל המקומי ● מספר שעות לאחר הודעת HBO, הספקיות yes והוט הודיעו על שיתוף-פעולה אסטרטגי עם החברה, אך לא ציינו בהודעתן את המחירים המוצעים

מנכ''ל OpenAI, סם אלטמן / צילום: Reuters, Lamkey Rod/CNP/ABACA

1.5 מיליון דולר לעובד: כך הפכה OpenAI לשיאנית שכר היסטורית

ניתוח של וול סטריט ג'ורנל מגלה כי חבילת השכר שמציעה OpenAI בשנה החולפת הגיעה לממוצע של 1.5 מיליון דולר לעובד - יותר מכל סטארט־אפ טכנולוגי גדול בהיסטוריה ● עפ"י ההערכות, הוצאות אלה יקפצו בכ־3 מיליארד דולר בשנה עד סוף העשור

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: עופר עמרם

ענקית הביטוח הבינלאומית יוצאת מישראל. מה ההשלכות ומי צפוי להיפגע?

סוויס רה, מבטחת המשנה הגדולה בתחום הבריאות והנכות, מצמצמת משמעותית את הפעילות בארץ. הסיבה: רשות שוק ההון לא מאשרת להעלות מחירים ולייקר את הפרמיות לציבור במיליארדי שקלים בשנה ● החשש בענף: פגיעה בחברות הקטנות והעלאת מחירים לציבור, ואולי אפילו פגיעה בביטוחי התרופות שמחוץ לסל

אנילוטי / צילום: אפיק גבאי

20 שנה של אוכל טוב ואירוח מספק לא הולכות ברגל

"גוצ'ה" התל אביבית עומדת היטב במבחן הזמן, ויש לה תפקיד חשוב שכמעט ונעלם: מסעדה שהיא חלק מהחיים, לא אירוע חד–פעמי

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית / צילום: יוסף יהושע

הדיבידנד הענק שתחלק התעשייה האווירית למדינה

לגלובס נודע כי דירקטוריון התעשייה האווירית החליט על חלוקת דיבידנד בסך 242 מיליון דולר שייכנסו לקופת המדינה מרווחי 2024 ● הגידול המשמעותי בפעילות תע"א בשנים האחרונות נובע מהשפעות שינויים גאו־פוליטיים גלובליים ומהתגברות הצרכים הביטחוניים בארץ ובעולם

אילוסטרציה: Shutterstock

הקרב על הדירות: ההבדל בין הסכם הדדי, מתנה והתחייבות למתנה

פסק דין שניתן השבוע בבית המשפט לענייני משפחה ממחיש את החשיבות שבהגדרה מדויקת של עילת התביעה ע"י התובע - וזאת לאחר שמחיקת התביעה, בתום שלוש שנות דיונים, נבעה משגיאה בסיווג העילה המשפטית

בית החולים מדיקה רפאל בפארק עתידים בתל אביב. רכישה שאפשרה את המהלך של הרשת / צילום: עמית גרון

מתחרה באסותא: רשת בתי חולים פרטית חדשה יוצאת לדרך

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מינואר 2026 יחלו ארבעה מרכזים רפואיים לפעול רשמית כרשת אחת תחת השם "מדיקה", בשאיפה להיות שחקן משמעותי במערכת הבריאות ולהתרחב בהמשך ● בין הבעלים: קופות החולים לאומית ומאוחדת ● מנכ"ל הרשת: "יש לנו אתגר להיתפס כספק לרפואה הציבורית ולא כאויב"

נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית / צילום: באדיבות לשכת עורכי הדין

הנציב קולה דחה את הטענות לעבירות בנייה נגד נשיא העליון עמית, וקיבל תלונה אחרת לניגוד עניינים

נציב תלונות הציבור על שופטים אשר קולה דחה את טענות ארגון הימין "לביא" וקבע כי נשיא העליון יצחק עמית "אינו עבריין בנייה, והכתרתו בתואר המפוקפק אינה נתמכת במציאות" ● במקביל קבע כי עמית לא היה צריך להשתתף בדיון בבג"ץ שעסק בהצעה לביטול נבחרת הדירקטורים שבה מכהן אחיו ● עמית מסר כי ייקח את הדברים לתשומת-ליבו; לוין: על עמית להתפטר

מנהלי השקעות בת''א בוחרים את הפתעת השנה / צילום: Shutterstock

מהראלי בביטוח ועד זינוק השקל: מנהלי השקעות בת"א בוחרים את הפתעת השנה

שנת 2025 שברה כל שיא אפשרי בשוק המניות המקומי, כאשר מדד הדגל של ת"א הניב למשקיעים תשואה פנטסטית של 52% - הגבוהה בבורסות המערב ● מספר השיאים החדשים ששבר המדד היה הגבוה ביותר מאז 1992 (63 השנה), מחזורי המסחר בבורסה זינקו ושוק ההנפקות התעורר לחיים ● ביקשנו ממנהלי השקעות בכירים לסמן את המהלך המפתיע של השנה, ואלה היו הבחירות שלהם

ענקיות הפיננסים העולמיות / עיצוב: אלישע נדב

בית ההשקעות הגדול בעולם: תשכחו כל מה שידעתם על פיזור

בבלקרוק מעריכים כי השקעת ההון האדירה בתשתיות AI ב־2026 תשפיע על הכלכלה כולה ● בגולדמן זאקס צופים האצה בצמיחה העולמית אך מזהירים מסיכונים מכיוון שוק התעסוקה האמריקאי ● ובבנק אוף אמריקה מסמנים פוטנציאל במגזרי האנרגיה והביטחון ● התחזיות של ענקיות הפיננסים ל־2026, פרויקט מיוחד 

צילום: ננו בננה AI

סקר מנהלי השיווק: משקיעים יותר בכלי AI, פחות בטלוויזיה

קהילת "מנהלי שיווק מצייצים" ערכה סקר בקרב כ-400 מבכירי ענף השיווק, ממנו עולה כי כ-75% משוכנעים שהבינה המלאכותית תעשה עד מחצית מעבודתם בשנת 2026 ● הדיגיטל מתחזק כזירת הפרסום המבוקשת ביותר, ולמשפיעני ה-AI עוד יש דרך ארוכה לעשות

אילוסטרציה: Shutterstock

מיסוי, חוזים ו-AI: ההכרעות המשפטיות שיהדהדו גם ב-2026

הפסיקה של העליון שקידשה את הפורמליזם בדיני חוזים, אחרת שהבליטה פרשנות תכליתית, זו ששירטטה את גבולות ה- AI והכללים שהשתנו בנוגע לבעלי שליטה בחברות ציבוריות ● ארבע הכרעות משפטיות מהשנה שחלפה שישפיעו גם ב-2026

חנויות סגורות בעקבות מחאות על צניחת ערך המטבע, בבזאר הגדול של טהרן / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

אינפלציה דוהרת ומטבע קורס: האם המשבר הכלכלי באיראן יכריע את המשטר

קריסת הריאל וקצב אינפלציה שנתי של 52.6% הביאו להפגנות באיראן, בהשתתפות הסוחרים ● במשטר מתכוננים להעלאת שכר ולהורדת גובה מס ההכנסה כדי להתמודד עם הנזקים הכלכליים

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

תרחיש לא צפוי: המדינות שהורידו ריבית, ועכשיו בדרך להעלות אותה בחזרה

המגמה הגלובלית בחצי השני של 2025 הייתה של הורדת ריבית, אולם כעת בשוק יש כבר מי שמתמחרים העלאות ריבית מחודשות ב־2026 בכלכלות שונות ● בין הסיבות: עלייה בביקושים שיכולה לחמם בחזרה את האינפלציה, וכן סוגיות כמו המכסים והגבלות הגירה

ח''כ משה גפני / צילום: נועם מושקוביץ' - דוברות הכנסת

"הכרזת מלחמה": מיליארד שקל הוקפאו, בקואליציה תקפו את בג"ץ בחריפות

ביהמ"ש העליון ביושבו כבג"ץ החליט על הקפאת סכום של כמיליארד שקל למוסדות חינוך חרדיים שלא בפיקוח • יו"ר דגל התורה משה גפני זעם: "ביהמ"ש הכריז מלחמה על הציבור החרדי ועל המוסדות התורניים" • יו"ר ועדת הכספים חנוך מילביצקי קרא לא לכבד את פסיקות בג"ץ: "זה לא יפסיק עד שלא נתקומם"

טובי שמלצר מבעלי שלמה ביטוח / צילום: עזרא לוי

הערכות בענף: שלמה ביטוח תונפק לפי שווי של 1.5 מיליארד שקל לפני הכסף

לגלובס נודע כי שלמה ביטוח מתכננת להנפיק 20%-25% ממניותיה, לפי שווי של 1.5 מיליארד שקל לפני הכסף ● אם החברה תצליח לגייס את הסכום הזה, השווי הפעם יהיה גבוה ב-56% לעומת השווי בו ביקשה להנפיק בגל ההנפקות של שנת 2021, אך נסוגה ממנו בסופו של דבר

נתב''ג. יותר ישראלים עוזבים מאשר חוזרים / צילום: Shutterstock

משבר זמני? ירידה בקצב גידול האוכלוסייה, שעדיין הגבוה במערב

לפי הלמ"ס ומחקרי מרכז טאוב, שיעור הגידול הכולל באוכלוסייה היה נמוך מהרגיל, בעיקר בשל הגירה החוצה ● במקביל, התחזיות מנבאות ירידה בפריון בשנים הבאות. כיצד הדבר ישפיע על המשק?

מנכ''ל פרטנר, אבי גבאי / צילום: ינאי יחיאל

ויכוח על 185 מיליון שקל: הדרישה של רשות המסים והתגובה של פרטנר

בדיווח של החברה לבורסה, צוין כי רשות המסים דורשת מפרטנר מס בשיעור של 185 מיליון שקל, בגין מחלוקת סביב דיווח החברה בנוגע לציוד החברה ● להערכת פרטנר, לא צפויות לשומות אלו השלכות מהותיות על דוח רווח והפסד