משבר האשראי העולמי הגיע גם לענף הספורט שמכניס הכי הרבה כסף ממרוץ בודד (217 מיליון דולר בממוצע) - הפורמולה 1. "רק אידיוט נשאר רגוע נוכח המצב היום", אמר לאחרונה נשיא קבוצת וויליאמס, אדם פאר. "אם חשבנו עד היום שהאתגר הגדול ביותר שעומד בפנינו מלבד העלויות הגבוהות הוא נושא איכות הסביבה, בא המשבר הנוכחי והפך את המצב להישרדות של ממש". בפורמולה 1, שנחשב לענף הספורט העשיר והבזבזני בעולם, מתחזקים הקולות להתאים את סבב המרוצים למציאות הכלכלית החדשה.
הסימן הראשון למשבר היה פרישתה של קבוצת סופר אגורי מהסבב וסגירתה במאי האחרון. קברניטי הענף, ברני אקלסטון ומקס מוסלי, נשבעו כי יעשו כל שביכולתם למנוע סיטואציה דומה בעתיד. זקני השבט (אקלסטון 78, מוסלי 68) הבינו כנראה כי לפני שהאדמה נשמטת מתחת לרגליהם, עליהם לשנות פאזה. שהרי האטה הכלכלית העולמית תשפיע גם על הבייבי החזירי שלהם.
השניים קיבלו החלטה לצמצם את ההוצאות הגבוהות. החל מהפחתת עלויות המנועים ב-75% (מ-20 מיליון אירו ל-5 מיליון אירו), השלדה ומערכת ההילוכים, וכלה בשימוש במנוע זהה למשך שלושה מרוצים במקום שניים. צעד נוסף שמשך את מרב תשומת הלב, היה ההחלטה המהפכנית לעבור לספק מנוע אחיד לכל הקבוצות החל מ-2010. היצרנים הגדולים, בראשם פרארי וטויוטה, אומנם התנגדו נחרצות למהלך ואף איימו בפרישה מהסבב, אולם כעת הם נשמעים מתונים יותר. ברור להם כי הגב הכלכלי שלהם, יצרניות הרכב הגדולות פיאט (פרארי), מרצדס (מקלארן), ב.מ.וו, רנו, הונדה וטויוטה - עומדות בפני משבר.
בפורמולה 1 גם יודעים היטב שההוצאה על ארגון המרוצים הוא הסעיף הראשון בו צריך לחתוך. על פי דיווחים בכלי התקשורת בבריטניה, עשר הקבוצות בסבב הוציאו העונה יחד כשלושה מיליארד דולר על סעיף זה. תקציב היצרן היפני טויוטה הוא הגבוה ביותר עם 445.6 מיליון דולר, והקבוצה ההודית פורס אינדיה סוגרת את הרשימה עם תקציב של 121.85 מיליון דולר. מפת הכלכלה העולמית העתידית לא תותיר למספרים האלו לחזור על עצמם.
המצב חמור ומדאיג עוד יותר בקבוצות הקטנות. טייקונים כמו האוסטרי דיטריך מטשיץ, המחזיק שתי קבוצות בפורמולה (רד בול ו-טורו רוסו), ובעליה של פורס אינדיה, ההודי ויז'אי מלאיה, נמצאים בקשיים עצומים. לפחות לגבי מטשיץ, הפרסומים טוענים כי הוא מרגיש את החבל מתהדק סביב צווארו ולכן ישמח להיפטר לפחות מאחת מקבוצותיו. מלאיה נסמך על השוק האסייתי, אבל אצלו הסינים כבר בוחנים אופציה לא לחדש את החוזה עם הפורמולה 1 החל מ-2011. למרות שקשה לדמיין מה הם יעשו עם המסלול בשנחאי, שבבנייתו הושקעו 240 מיליון דולר.
אגב המסלול בשנחאי, הוא דווקא מניב הכנסות יפות של כ-125 מיליון דולר לשנה, לעומת המסלול באוסטרליה למשל, המשקף את מצבם של רוב המסלולים בעולם (בעיקר באירופה), שמדווח תדיר על הפסדים בסך של 40 מיליון דולר מדי שנה.
איפה עוד מצמצמים? במספר המרוצים. לוח המרוצים בעונה הבאה ירד מ-19 ל-17 מרוצים, בעקבות נשירתן הסופית של צרפת וקנדה מהסבב. הסיבה: הן לא יכלו לשאת את ההתחייבויות הכספיות.
הטיול במזרח עלה ביוקר
וגם מצד ההכנסות יש בשורות. הקבוצות מנצלות את שעת הכושר כדי לדרוש נתח גדול יותר מהסכם זכויות השידור והפרסום הגרנדיוזי, ששווה לפורמולה 1 כשלושה מיליארד דולר בשנה. הטיעון המרכזי שלהן הוא שהמעבר ההדרגתי לאסיה וההתנתקות מאירופה העלו את ההוצאות באופן משמעותי. הן מזכירות שאחרי המרוץ הלילי בסינגפור, שזכה לתואר "הגראנד פרי של השנה", הן עוד יושבות ושוברות את הראש איך ניתן לחסוך להבא בעלויות של הטיול היקר למזרח.
היבט נוסף ומרכזי הם הספונסרים. בשנים האחרונות חל שינוי באופי החברות המפרסמות - מעבר מחברות טבק ואלכוהול, שהאיחוד האירופי אוסר פרסום של מוצריהן בשטחו, לחברות בעלות אוריינטציה של "הכלכלה החדשה": חברות תקשורת ומחשבים, תאגידים פיננסיים ומוצרי לייף סטייל. אלא שעכשיו משבר האשראי פגע אנושות בחברות כמו קרדי סוויס (הספונסר של ב.מ.וו) ו-RBS (הספונסר הראשי של וויליאמס). האחרונה אף הולאמה במסגרת תוכנית ההצלה של ממשלת בריטניה.
גם הספונסר הראשי של רנו, התאגיד הפיננסי ING שמשקיע בין 90-120 מיליון דולר בשנה בפורמולה 1, נזקק לסיוע ממשלתי. "הפורמולה 1 העניקה לנו תשואה כמו שרק היא מסוגלת, והחברה גזרה קופונים שמנים הודות לכך", אמרו בחברה בתגובה לפרסומים על עזיבה אפשרית. "בעתות משבר דווקא הפרסום המאסיבי הוא הכלי החשוב ביותר, וזו פלטפורמה שהפורמולה 1 תמשיך לספק בנאמנות".
אגב, בצד הספונסרים יש כמה בשורות טובות. פירמת הביטוח הגרמנית אליאנץ והבנק הספרדי סנטאנדר דווקא האריכו את חוזיהם עם הפורמולה 1 למרות מצבם הכלכלי המקרטע.
תתפלאו, אבל בסיכומו של דבר יש גם מי שמברך על המשבר. לדבריהם של חלק ממבקרי הפורמולה 1, הרפורמה המתוכננת והשינויים בהקפי הפרסום, לא רק יצמצמו את ההוצאות, אלא גם את הפערים העצומים בין הקבוצות הגדולות לקטנות.