גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החברה, שמנהלת הון והקצאות של משרדים משפחתיים ומשקיעים מוסדיים אחרים, מתגאה במודל פעולה שונה מהמוכר בשוק. בישראל הקבוצה השקיעה בשנות ה-2000 ונראה שלא תשוב להשקיע כאן בקרוב. בימים אלו מרתק לשמוע מה גרם למשקיעים האירופיים לגייס דווקא עכשיו ולא פחות מזה, מה גרם לה להפסיק להשקיע בתעשייה המקומית.

"אנחנו רחוקים ממנטליות העדר"

קפוונט, אותה הקימו בשנת 2000 ורון סוד וטום קלאוסן, מתמקדת בפעילות באירופה בהודו ובסין. הקרן מנהלת תוכנית להשקעות בהיקף של 1.2 מיליארד דולר, המושקעים ב-80 קבוצות ברחבי העולם. קפוונט נחשבת לאחת מהמשקיעות הבולטות בקרנות בהודו בתחום הפרייבט אקוויטי. היא מנהלת שם שתי קרנות ייעודיות ועוד אחת בסין, וכן גם משקיעה בקרנות באופן ישיר.

סוד היה בעבר חבר בוועדה המקצועית של EVCA, ארגון קרנות ההון סיכון האירופי, שמטרתה הייתה לנסח את הסטנדרטים והמדיניות התאגידית להשקעות. לפני כן היה דירקטור בכיר וראש מחלקת ההשקעות הממונפות (LBO) בבנק Societe Generale, שהתפרסם השנה בפרשת מעילת הענק, וסגן נשיא בבנק ABN AMRO.

בארץ קפוונט פועלת בשותפות עם בית ההשקעות והייעוץ קוקרמן, המספק שירותים בתחום המיזוגים והרכישות, מייצג קרנות שניוניות ומהווהFund of funds של קפוונט. גם בגיוס הקרן ההודית CIPE, לקח קוקרמן חלק כשסייע להביא את ההון ממשקיעים שונים.

לדברי סוד, "אנחנו מתמחים במודל ייחודי. הפוקוס שלנו הוא המשקיעים שלנו ולא הקרנות שאנחנו משקיעים בהן. כשגוף נותן לך 500 מיליון דולר, הוא מצפה שתשתף אותו במה שקורה. יותר מזה, הוא מצפה שתספק לו תשואה בטווח הארוך".

*נו טוב, כולם רוצים תשואות, אבל מה עושים כשיש משבר?

"אנחנו מנסים להיות רחוקים מהרגשות בשוק וממנטליות העדר שגוררת את השוק כולו. אנחנו יכולים לעשות את זה רק כשאנחנו מרוכזים בהשקעות. זה אומר שגם עכשיו אנחנו ממשיכים להשקיע ולבחון קרנות במטרה להשקיע בהן".

*אולי אתם פשוט עוצמים עיניים?

"בוודאי שלא. אנחנו מאוד ספציפיים. אנחנו בודקים שווקים ששווה להפעיל בהם קרן נפרדת. מצד שני יש מקומות, כמו ארגנטינה או טורקיה, שבהם אנחנו לא משקיעים".

אם השוק הישראלי חווה מספר שנות בצורת מבחינת השקעות מצידה של קפוונט, הרי שלכאורה יש כאן בשורות טובות: בשנה האחרונה סוד ביקר מספר פעמים בארץ ונפגש עם קרנות ומשקיעים מקומיים.

למה לכאורה? כי נראה שבינתיים בקרן בוחרים שלא להשקיע בקרנות מקומיות וזה בהחלט מלמד על מצבה של התעשייה הישראלית בתחום. יש פה לא מעט קרנות הון סיכון שמנסות לגייס קרנות המשך ועל פניו קפוונט הייתה יכולה להתאים לנוף הישראלי, שכן היא משקיעה בקרנות בגודל קטן ובינוני, אבל זה לא קרה.

*יש לכם תוכניות לחזור להשקיע בישראל?

"השקענו בעבר במסגרת קרן משותפת, ישראלית-אירופית, אבל ההון סיכון ישראלי הפך להיות בוגר יותר והעלה את הציפיות. הוא כבר לא שוק בהקמה ובמובנים רבים זה השפיע על ההחזרים שהקרנות מסוגלות להציע למשקיעים".

אם נדמה שסוד מביע הסתייגות מהשקעות בישראל, הרי שלא רק נדמה. החברות המקומיות כבר פחות בפוקוס של קפוונט.

לדברי סוד, "אנחנו מנסים להיות עצמאיים ולא לקוות שישחק לנו המזל. אנחנו מחפשים הזדמנויות בכל העולם, אך אנחנו רואים שלא פעם אזורים מסוימים מאבדים את האטרקטיביות לאחר שזורם אליהם הון רב מדי. האינדיקציה היא ההחזרים שרמתם יורדת".

*אתה מתכוון לישראל?

"אני סבור זה מה שקרה בישראל. מצד אחד, יש כאן הזדמנויות רבות. אבל מצד שני, יש תחומים שמומנו יתר על המידה ולכן הם אינם מושכים יותר. בשנות ה-90 הייתה התלהבות רבה מתחום ההיי-טק הישראלי. קרנות רבות מדי הוקמו אז והון רב מדי זרם לשוק. בינתיים ההזדמנויות נדדו למחוזות חדשים, כמו סין או הודו. הקשר של התעשייה הישראלית לאמריקנית גרם בין היתר לתופעה דומה לזו שקרתה בארה"ב - יותר מדי הון שזורם לתחום מסוים ובעצם עושה נזק לתעשייה כולה. גם בארה"ב אנחנו משקיעים רק באופן מצומצם".

*זה אומר שלא תשקיעו בקרנות ישראליות יותר?

"אנחנו מסתכלים על פעילות הקרנות בישראל, אך לא נראה שנשקיע בקרנות שמתמקדות בהשקעות בחברות בשלבים המוקדמים. הטעות של התעשייה בישראל הייתה הקשר האמיץ לארה"ב. יש לזה השפעות לא חיוביות כשהשוק בארה"ב נחלש.

"מצד שני, יש עניין מסוים בנוגע לחברות הבוגרות יותר. אנחנו מחפשים כעת מקומות שיש בהם צמיחה ולא מודל השקעות שנשען על הון סיכון או מינוף. לכן אנחנו שומרים על קשר הדוק עם השוק בישראל".

*אנחנו קוראים שגם הודו וסין עשויות להיעצר, או במקרה הטוב להאט, זה יכול לערער את האסטרטגיה שלכם?

"הגידול במדינות הללו הוא סיסטמי ונשען בעיקר על השוק המקומי. אנחנו משקיעים בחברות בסקטורים שונים ואני יכול להגיד שיש חברות שעדיין צומחות בשיעורים דו-ספרתיים. תחומי הפרייבט אקוויטי גדלו שם ב-50%, טכנולוגיות משתנות במדינות אלו ואנחנו יכולים לראות את ההזדמנויות".

*מה מייחד את המודל שלכם?

"אני לא משקיע בקופסה שחורה, אלא משוכנע שצריך להיות קשור למה שקורה ולא לשבת מרחוק ולהניח שמנהלי הקרנות יכולים לעשות הכל. אני גם לא מתחשב בבציר. צריך להבין שהמשקיעים בתחום מזרימים הון בכל שנה כדי לראות החזרים בטווח הרחוק. לכן אין סיבה שהם ייפגעו מהבצירים השונים.

בחינה מקרוב

"מעבר לכך, אני גם לא מסתכל על המותגים הבולטים בשוק. יש הרבה קבוצות השקעה מוכרות וידועות, אבל הבחינה שלי להשקעה בקרן הון סיכון או פרייבט אקוויטי היא אחרת. אני בוחן את הסקטור שהיא פועלת בו ומשקיע בתחום שמצאתי אותו אטרקטיבי ואחרי שהבנתי מי האנשים המנהלים את הקרן. זה המפתח שלי ושל הקרן. בנוגע לישראל, אני עוקב מקרוב אחרי מה שקורה פה. כל ההזדמנויות מגיעות גם לשולחן שלי".

*משקיעים בקרנות אומרים שצוות מנהלי הקרן זה המפתח לקבלת תשואות גבוהות.

"כל קרנות הפרייבט אקוויטי וההון סיכון מורכבות מאנשים טובים ובוגרי האוניברסיטאות הכי טובות. לכולם בישראל יש גם ניסיון מרשים או עבר צבאי ביחידות טכנולוגיות. כולם פה מרשימים, אבל זה לא תמיד עוזר בכל מה שנוגע להחזרים.

"אנחנו בוחנים את השוק בו פועלת הקרן ולא רק את אופי המנהלים שלה. חייבים להרחיב את האספקט כדי למצוא את הקרנות שגם ירוויחו. בוגרי הרווארד או זוכי פרס נובל לא תמיד מספקים את התשואות הטובות ביותר".

*אתה סבור שיש לתחום עתיד? התחזיות השחורות מדכאות.

"המשקיעים המוסדיים האמריקניים הזרימו לשוק הפרייבט אקוויטי וההון סיכון כסף רב מדי. הם יצטרכו לשנות את האסטרטגיה שלהם ואת הדרך שהם עובדים עם הקרנות. זה יהיה מעניין לראות מה יקרה. בינתיים אנחנו מקבלים אינדיקציה שדווקא הקרנות הקטנות, הפנסיה או קרנות אוניברסיטאיות עבדו טוב יותר מהקרנות הגדולות שהשקיעו הון עצום בתחום הביי-אאוט".

קפוונט מאמינה בהודו, וסוד אומר שיש לא מעט מחקרים המחזקים את הכיוון שלה. ביוני 2008 קפוונט התחייבה להשקיע 128.5 מיליון דולר ב-11 קרנות פרייבט אקוויטי שפעילות בתת היבשת. לדברי סוד, "תחום הפרייבט אקוויטי בהודו צפוי להגיע בשנת 2010 להיקף של 7 מיליארד דולר, וככל הנראה היעד הזה יושלם עוד קודם. הודו מתאפיינת בשוק מקומי שנראה שימשיך לשמור על צמיחה, גם אם מצומצמת יותר מהחזוי. תחומי הפרייבט אקוויטי וההון סיכון צפויים לצמוח".