"איש אינו יודע כמה זמן יימשך המשבר, אבל ברור שהשנה הקרובה תהא שנה מכרעת", כך אומר היום (א') הנשיא שמעון פרס בפתיחת ועידת ישראל לעסקים של "גלובס" במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב. "רבע מהזמן ישראל מצויה במערכת בחירות ובהרכבת ממשלה".
פרס אמר כי "צריך לנקוט בצעדים הדרושים כדי שהחיסכון - כולל קרנות הפנסיה וקופות הגמל - לא יתנדף ברוח". עוד בהקשרן של הקופות והקרנות, ציין הנשיא כי "אם הן יגיעו לפשיטת רגל, תגדל האבטלה, וייגזל כספם של החוסכים בקופות הגמל והפנסיה. המדינה צריכה להתייצב לימין הקופות ולימין החוסכים שכספם לא יירד לטמיון".
השיטות בהן לדעת פרס ניתן להשתמש הן פריסת חובות, הגדלת הגרעון באופן מבוקר והורדת הריבית, "ולפנות מאידך לכל המעסיקים בישראל שלא ימהרו לפטר, שיתנו חופשות ללא תשלום או עבודה חלקית. שיצאו מתוך הנחה שבכוחנו לגבור על המשבר ולא להישבר על-ידו".
פרס הוסיף: "צריך לאשר עד סוף השנה הזו, תקציב לשנה הבאה. העדר תקציב יוביל לקומבינות ולאי ודאות. הוא יפגע באמון העם. או שהממשלה תעשה זאת בעצמה, או שתנסה להגיע להסכם בין מפלגתי. אבל אסור להתחמק מהצורך הזה.
"משנת 2003, קונצרנים גייסו הון באמצעות הנפקה של איגרות חוב, גם מקרנות פנסיה וקופות גמל. סכומים ניכרים, שסייעו לצמיחה כלכלית ברמה של 5% לשנה, במשך חמש שנים.
"בשנת 2003 שוויין היה 20 מיליארד שקלים. כיום ערכן 200 מיליארד שקלים. אם הם יגיעו לפשיטת רגל, תגדל האבטלה, וייגזל כספם של החוסכים בקופות הגמל והפנסיה. המדינה צריכה להתייצב לימין הקופות ולימין החוסכים שכספם לא ירד לטמיון. אפשר להעזר בשיטות שונות, כגון פריסת חובות, הגדלת הגרעון באופן מבוקר, והורדת הריבית. ולפנות מאידך לכל המעסיקים בישראל שלא ימהרו לפטר, שיתנו חופשות ללא תשלום. או עבודה חלקית. שיצאו מתוך הנחה שבכוחנו לגבור על המשבר ולא להישבר על ידו".
לגופו של עניין, ציין הנשיא כי על הממשלה להגדיל באופן ניכר את תקציב המדען הראשי - למעלה מהגידול בסך 200 מיליון שקל אותו אישרה, אולם "אם לא תגדיל אותו בלפחות מיליארד שקל, שוב נראה צמצומים ופשיטות רגל. על כל שקל שניתן למדען - המגזר התעשייתי יכול לגייס שניים עד שלושה שקלים נוספים וכל השקעה של שקל בהיי-טק מייצרת 6 שקלים כתוספת לתל"ג (תוצר לאומי גולמי)". פרס מציין שתוספת כזו עשויה למנף קרנות דו-לאומיות, עם מדינות כמו סין הודו, קוריאה וברזיל. כן הוא מעריך כי התוספת עשויה להחזיר לישראל חוקרים ישראלים השוהים בחו"ל.
הנשיא התייחס לעליית מחירי הנפט כהזדמנות. "נפט לא מייצרים. נפט מגלים. העניים משלמים והעשירים מתעצמים", אמר. "ישנן אלטרנטיבות. אפשר לחסוך סכומי עתק על-ידי רציונאליזציה של הרגלי צריכה. בישראל ישנם נסיונות מעוררי תקווה, הו בתחומי החיסכון באנרגיה והן בייצור אנרגיה חלופית", והתייחס לפרוייקט המכונית החשמלית של שי אגסי.
עוד אמר פרס, כי "אם הריבית העולמית תרד ל-0% ובישראל תרד ל-0% - ויש סיכוי לכך, החברות הקיימות יהנו מחיסכון של 4%-5% לשנה, דבר שאינו מבוטל כלל וכלל". לדבריו, אם מחיר הנפט יחזור לשיאו (147 דולר לחבית), הדבר יעלה לעולם 5 טריליון דולר - 7% מהתל"ג העולמי.
עוד תעשיות בעלות פוטנציאל לדעתו של פרס הן טכנולוגיות חדשות לייצור חדש של מים, ייצור תאי גזע, ייצור אביזרי לימוד מתקדמים ואביזרי הגנה נגד טרור. "הדור הצעיר הלומד מהטלוויזיה ומהאינטרנט הוא לפעמים יותר מועדכן ממוריו", אמר. "המורה יעסוק בערכים, בבניית האישיות, ובנושאים שמעבר לזמן, ואילו המידע והשליטה במימדים טכנולוגייים יועבר להוראה טכנולוגית".
עוד ציין פרס: "בכל התחומים הללו לישראל יש מוניטין עולמי, כמעט אגדי - ועל כן יש לה סיכוי לשמור על מקומה בשורה הראשונה", ולפיכך הציע "שהממשלה שלנו תודיע לכל מי שירצה להשקיע בתחומים אלה, במחקר, בפיתוח, בייצור - יהנה מפטור ממס הכנסה לעשר שנים מהיום שבו ההשקעה תתחיל להניב רווחים", וזאת בנוסף על ההקלות הקיימות.
"דווקא בתחום זה מצבנו אינו מזהיר", התייחס הנשיא לתחום החינוך. בהקשר זה, הציע לשלב לימודים אקדמיים במסגרת שירות החובה בצה"ל - "להפוך את צה"ל לאוניברסיטה": לדבריו, "צבא ההגנה לישראל הוא בית ספר ממלכתי ממדרגה ראשונה כבר היום".