"אפילו הגורואים הכלכליים כמו אלן גרינספן חייבים להודות כי לא הבינו את היקף הסיכונים" - כך אמר ג'ואל קורצמן, חבר בכיר ויועץ בנושאי תחרות וסיכון עולמי במכון מילקן, בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס" במלון דיוויד אינטרקונטיננטל. "חשוב לזכור שאף אחד לא מצלצל בפעמון כשאנחנו מגיעים לתחתית; כך למשל, וורן באפט התחיל לאסוף סחורה במחירי שפל כבר באקטובר אשתקד".
עוד אמר קורצמן, כי "היום העולם הרבה יותר מוכן להתמודדות עם המשבר מאשר בשנות ה-30' של המאה הקודמת. "היקף הסכומים המיועד לפתרון עצום, ובכל זאת השאלה היא למה אנו כל-כך פסימיים לגבי המשבר והיכולת לפתור אותו. אחת הסיבות האפשריות לכך היא שאנו בתחושה שאין את מי להאשים, אין גורם או קבוצה שכלפיה ניתן להפנות אצבע מאשימה".
פרופ' ג'ונתן סטורי, פרופ' לכלכלה פוליטית בינלאומית בביה"ס למנהל עסקים INSEAD טוען ששכל שהשווקים הפכו לגלובליים יותר, גדלו מספר "ההתרסקויות" הכלכליות, וציין לדוגמא את ארגנטינה."ארה"ב סופגת כ-44% מהגירעון העולמי", אמר, מה שהוביל מדיניות מוניטרית מרחיבה "כשכל הממשלים תמכו במדיניות שהקלה על עניים להגיע לדיור משלהם".
סטורי נקב בארבעה תרחישים אפשריים לעתידו של המשבר הכלכלי:
תרחיש המשול לגרף דמוי האות V - כניסה ויציאה מהירים ממיתון; תרחיש ה-U - תקופת מיתון ממושכת יותר; תרחיש ה-L - חזרה על מה שקרה ביפן, בה המערכת הפיננסית קרסה ב-1989 (מייצג תקופת שפל ממושכת); תרחיש המתואר כחץ אנכי היורד מטה ללא סוף - "מעולם לא ראיתי תרחיש שכזה מתקייםו", ציין סטורי בהקשר זה.
לדבריו, גרמניה עשויה להפוך למובילה כלכלית באירופה בשל גידול במאזן המסחרי של המדינה.
יו יונגדינג, נשיא החברה הסינית לכלכלה העולמית וחבר הוועדה המייעצת למועצת הרפורמה והפיתוח הלאומי של סין הסביר מדוע ההאטה בסין בלתי צפויה, פתאומית ודרמטית - זאת כיוון שהיא מונעת מהשקעות זרות וביקושים שאינם יציבים.
לדבריו, ממשלת סין נוקטת במדיניות פיסקאלית מרחיבה על מנת להגיב למשבר העולמי, כמו חבילת תמרוץ בהיקף 580 מיליארד דולר (4 טריליון יואן). סין אינה סובלת ממשבר נזילות או ממחנק אשראי; "מערכת הבנקאות יציבה, בועת מחירי הנכסים אינה מנופחת או שלא דרשה תיקון". לדבריו, המדיניות המוניטרית מתאימה את עצמה למדיניות הפיסקאלית המרחיבה ולמדיניות המוניטרית שנוקטות מדינות אחרות.