במסגרת דיון בסביבה באיכות גלובלית, בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס", ובכניסתה של ישראל לארגון המדינות המתועשות, ה-OECD, דיברה עו"ד מישל כוראש, שותפה במשרד עורכי-הדין מוריסון פורסטר, המתמחה בדיני איכות הסביבה, על המאמצים הגלובליים לצמצום ההתחממות הגלובלית ופליטת הפחמן.
כוראש ציינה כי מיטב מנהיגי העולם, בינהם אל גור, סגן הנשיא האמריקני לשעבר, ניקולא סרקוזי, נשיא צרפת, ג'ורג בוש, נשיא ארה"ב היוצא ושני המועמדים שרצו מטעם מפלגתם להחליפו, ג'ון מקיין וברק אובמה - כולם שמו את נושא השמירה על הסביבה כאחד מהנושאים שבראש מעייניהם.
מדינות העולם המערבי כולן מציגות במצען את המלחמה בזיהום הסביבה, כולן (מלבד ארה"ב) התחייבו לפרוטוקול פרוייקט קיוטו (Kyoto), בנושא השמירה על הסביבה, ולראייה כמות הכספים שמשקיעות המדינות בנושא הקלינטק - 15 חברות קלינטק גייסו ביחד ב-2008, כ-100 מיליון דולר. לדברי כוראש, ישראל היא "אינקובטור" לתחום הקלינטק - 44% מסך ההשקעות של אירופה, היו בחברות ישראליות בתחום הקלינטק. כוראש מעריכה כי ההשקעות האלו יימשכו.
כוראש העלתה את השאלה איך המדינות שנרתמו למאמץ לשמירה על הסביבה, יימנעו או יצמצמו בפליטת הפחמן, הנקודה העיקרית בשמירה על איכות הסביבה, והנקודה המרכזית בפרוייקט קיוטו. כוראש ציינה כי לישראל יש נכון להיום בפייפליין, כ-40 פרוייקטים המכוונים לצמצום של פליטת פחמן.
"אני אופטימית מאוד", ציינה כוראש לסיכום. "התשתית קיימת, והרצון נמצא, רק צריך להמשיך וליישם את הרעיון הנשגב ולשמור על העולם שלנו. הרי אנחנו צריכים להמשיך לחיות בו".
ולרי ברכיה, סמנכ"לית בכירה למדיניות ותכנון במשרד להגנת הסביבה דיברה על הצטרפותה של ישראל לארגון המדינות המתועשות, ה-OECD. ברכיה הציגה את העקרונות הבסיסיים שהארגון דורש ממדינה שרוצה להצטרף אליו. הדגש הוא על גילוי נאות, חשיפת ומסירת מידע לציבור על נושאים סביבתיים וחובות לשמירה על הסביבה.
ברכיה הרחיבה על המידע שצריך לזרום לציבור כדי לרתום אותו למאמץ של השמירה על הסביבה. וכן על הוועדות השונות שישראל היתה צריכה לעמוד בהן, בכדי להיכנס לארגון, וכעת - בשביל להישאר חברה בו. כל וועדה כזו דנה בפעולות חקיקה והסברה שהנהגת המדינה צריכה לעשות, כדי לוודא שלאזרחיה יהיה את כל המידע הדרוש לו על מנת להטמיע וליישם את העקרונות של שמירה על הסביבה.