יותר ממאה חברות במשק רכשו לאחרונה את אגרות החוב שהן הנפיקו, זאת בעקבות ירידות השערים אשר הוחרפו כתוצאה מהמשבר העולמי. מדובר באירוע חסר תקדים במשק הישראלי. הוראות החוק ביחס להיבטי המיסוי בעניין זה אינן ברורות, ורשות המסים לא הבהירה את עמדתה, וכך נוצרה פרצה המאפשרת רכישת אג"חים בפטור ממס.
הרווח ברכישה עצמית
נניח לדוגמה שחברה הנפיקה איגרת חוב בתשואה בשיעור 5% בשנה ובמחיר 100 שקלים. לאחר ירידת המחיר של אגרת החוב ל-70 שקלים, עלתה התשואה הגלומה באותה אגרת חוב ליותר מ-10%. בשפה המקצועית, אומרים כי אגרת החוב נסחרת בניכיון. במקרה כזה, כדאי לחברה לנצל את ההזדמנות ולרכוש את האג"ח שלה בהנחה של 30 שקלים.
בדוגמא הזאת, מבחינה חשבונאית, החברה אמורה לרשום רווח הון מיידי בגובה 30 שקלים, שכן במקום להחזיר 100 שקלים על כל איגרת בתוספת ריבית, היא החזירה רק 70 שקלים.
מצעד הרוכשים
בין החברות אשר רכשו את אגרות החוב שהנפיקו בעצמן, גם חברות הנדל"ן אלוני חץ , אלרוב נדל"ן , אביב בנייה , מבני תעשייה , כלכלית ירושלים , גזית-גלוב , נאנט נדל"ן , אספן בנייה , ב.יאיר , יורופורט , אוסיף מזרח אירופה , בסר אירופה , אלרוב ישראל , סובריין נכסים , מליבו אינווסט , ואשטרום נכסים .
מסתבר כי לחברות רבות במשק יש עדיין מאגר מזומנים מכובד, המאפשר להן את ביצוע אותן רכישות. חברות אחרות, אולי היו מעוניינות להצטרף לחגיגה של רכישת אגרות חוב במחירי רצפה, אך מצוקת מזומנים בעת הזאת מקשה עליהן את ביצוע הרכישה האטרקטיבית. ייתכן שיהיו חברות אשר יצליחו לשנות את מסגרות האשראי שלהן במטרה לנצל את השפל לרכישת אגרות החוב שלהן.
הדבר תלוי, בין היתר, בתשואות של אגרות החוב, ובהזדמנויות אחרות הקיימות בשוק העשויות להיות טובות יותר לחברה. כך לדוגמא, לפני כחודשיים שאלו את לב לבייב מדוע הוא לא קונה את איגרות החוב של אפריקה ישראל. הוא הסביר אז שאפריקה ישראל אינה פיננסיירית, וכי קיימת העדפה לשמור את המזומנים לצורך פיתוח פרויקטים. אלא, שמאוחר יותר הודיעה החברה הבת של אפריקה ישראל, אפריקה תעשיות על רכישה עצמית של אגרות חוב בהיקף של 60 מיליון שקל.
מדוע כדאי לחברות לרכוש אג"חים
- מלבד ניצול המחירים הנמוכים של אג"חים, חברות מבצעות רכישה עצמית בכדי להשיג מטרות וצרכים שונים ובהם:
- לאותת לשוק ההון שבעלי השליטה מאמינים בחברה, ושהם יוכלו (או לפחות מאמינים יוכלו) להחזיר את החוב, לצרכים תדמיתיים
- להסיר שיעבודים אשר ניתנו למחזיקי האג"חים, לצרכים פיננסיים ועסקיים
- להקטין את רמת המינוף הפיננסי של החברה, לצרכים עסקיים
- להחליף את החוב המקורי לחוב זול יותר, לצרכים פיננסיים
- להכיר ברווח הנוצר מהרכישה, באופן מיידי, לצרכים חשבונאיים
"רכישה עצמית" נחשבת כזו שעושה החברה אשר הנפיקה מלכתחילה את אגרות החוב, אך גם כזו שמתבצעת על ידי חברה-בת, ישראלית או זרה, בבעלות מלאה של המנפיקה.
אם הרכישה מתבצעת על ידי החברה המנפיקה, אגרות החוב נמחקות מהמסחר. במקרים מסוימים, כדאי לחברה המנפיקה להקים חברה-בת ייעודית, ובאמצעותה לבצע את הרכישה העצמית.
חובת דיווח לרשות לני"ע
רכישה עצמית של איגרות חוב, בניגוד לרכישה עצמית של מניות אינה מוסדרת בדיני ניירות ערך. החברות אינן מחויבות לדווח על כוונתן לבצע רכישה או ביצוע הרכישה בפועל, אלא אם מדובר ברכישה מהותית שאז קיימת חובת דיווח בגין אירועים חריגים.
רשות ניירות ערך התעוררה פתאום והחליטה לשים קץ לתופעה זאת, ובכוונתה לחייב חברות לדווח על התוכניות שלהן לבצע רכישה עצמית של איגרות חוב. בנוסף, החברות יחוייבו לדווח בדו"ח מיידי אודות ביצוע רכישה עצמית או מכירה של איגרות חוב.
רשות המסים היא כנראה המרוויחה הגדולה מההוראות החדשות של רשות לניירות ערך, שכן כעת המידע יהיה זמין, והם יוכלו לנסות לגבות מס על עסקאות אלה. כפי שאסביר להלן, זאת לא תהיה משימה כל כך פשוטה.
השלכות המס
רשות המסים תטען, קרוב בוודאי, כי חברה הרוכשת איגרת חוב ברכישה עצמית תחויב בתשלום מס הכנסה, לאור העובדה שנוצרה לה הכנסה בגובה ההפרש שבין שווי האיגרת בספרים למחיר במזומן שהחברה שילמה עבור הרכישה החוזרת.
אלא שלא חייבים לקבל עמדה נוקשה זאת של רשות המסים.
- ראשית, כלל לא ברור כיצד יש לסווג לצורכי מס את הרווח שנוצר לכאורה כתוצאה מהרכישה העצמית של אגרות חוב. האם הריוח נובע מ"הכנסה עסקית", "הכנסת מימון" או מ"מחילת חוב"? להרחבה על היבטי המס במחילת חוב, ראו המאמר: "כך מרוויחים מחובות אבודים" אשר פורסם במדור זה.
- שנית, כאשר חברה קונה "בזול" את החוב שלה עצמה היא אמנם מתעשרת מכך, אך ניתן לטעון כי להתעשרות זאת אין מקור בפקודת מס הכנסה. ההתעשרות הזאת הרי אינה נובעת משירות שסופק, עבודה, או מהון שהושקע.
פתרון יצירתי - פרצת המס
לאור האמור, ניתן לטעון כי חברה הרוכשת איגרת חוב ברכישה עצמית, אמורה להיות פטורה מתשלום מס הכנסה וניתן לתמוך מסקנה זאת על סמך תולדות הפסיקה של בתי המשפט.
פתרון יצירתי אפשרי הוא ביצוע הרכישה העצמית באמצעות חברה-בת, תושבת מדינה זרה, של חברת האם הישראלית. פתרון זה מעניק את היתרונות הבאים:
(1) אגרות החוב לא יימחקו מהמסחר, ויהיה ניתן למכרן שוב ולגייס כסף בלא הסרבול והבירוקרטיה של פרסום תשקיף.
(2) מניעת מיסוי ישראלי בעת הרכישה של אגרות החוב, וייתכן גם מניעת מיסוי בעת מכירת האגרות. פעולות אלה מחייבות תכנון מס קפדני.
רשות המסים כהרגלה אינה מגיבה בזמן להתרחשויות המשק והיא עדיין לא פרסמה את עמדתה בעניין השלכות המס הנובעות מהרכישה העצמית של אגרות חוב. חוסר הודאות המיסויית מאפשרת לאנשים מתוחכמים לנקוט באסטרטגיות שונות ויצירתיות לצמצום חבות המס.
ד"ר אבי נוב, מומחה למיסוי ישראלי ובינלאומי, הוא עורך דין המייצג לקוחות מישראל ומחו"ל בתחום המיסוי ומרצה בבית הספר למשפטים, ובבית הספר למנהל עסקים של המסלול האקדמי המכללה למינהל. ניתן לפנות אליו במייל: avinov@bezeqint.net