כפי שנחשף ב"גלובס" לפני כשבועיים, הסכסוך שנתגלע בין לינדה בן-שושן, מנכ"לית קבוצת הדס-ארזים ובין בעלי הקבוצה, משפחת סיטון, הביא היום (ד') להתפטרותה של בן-שושן מתפקידה. את הליך סיום ההעסקה יבצעו הצדדים במסגרת בוררות. ל"גלובס" נודע כי הבוררים האפשריים הם 3 שופטים בדימוס - אמנון סטרשנוב, בועז אוקון וישי לויט.
"לינדה בן שושן סיימה את תפקידה כמנכ"לית קבוצת הדס-ארזים, על רקע חילוקי דעות בין הצדדים. הצדדים סיכמו שהמחלוקות שיתגלעו ביניהם יבואו להכרעת בורר מוסכם, מתוך רצון להביא לסיום מהיר והוגן של המחלוקות", נמסר מהדס-ארזים.
קבוצת הדס-ארזים הינה בבעלות אייזק סיטון, יהודי ממוצא לבנוני שגדל בארצות הברית, והוא כיום הבעלים של חברת הברורקים מידלגייט סקיוריטיס. שותפה נוספת בחברה היא חברת ההשקעות C3 קפיטל, בבעלות קתרין בנט, לשעבר בכירה בגולדמן זקס. הקמתו של הדס-ארזים התבססה על קופות הגמל של בנק מרכנתיל, בהן רכשה הדס-ארזים את השליטה בדצמבר 2007.
בן שושן, לשעבר סמנכ"לית בכירה וראש החטיבה לנכסי לקוחות בבנק דיסקונט ובכירה באגף שוק ההון באוצר, שימשה כמנכ"ל הקבוצה בשנה החולפת. בן שושן גם קיבלה 15% ממניות הדס-ארזים.
היחסים של בן שושן וסיטון התחילו באווירה חיובית ותוך מה שהיה נראה אז, רצון משותף להקים בית השקעות בסטנדרטים בינלאומיים. המחשבה היתה להקים גוף שיתבסס על שלוש רגליים: ניהול השקעות שיכלול קופות גמל, קרנות נאמנות, ניהול תיקים, ברוקראז' ומוצרים פיננסיים. רגל שנייה תוכננה להיות בנקאות להשקעות והרגל השלישית תהיה חברה להשקעות ריאליות ובה בין היתר יוקמו שתי קרנות פרייבט אקוויטי.
חלק מהסכם ההקמה והעסקתה של בן שושן כלל גם התחייבות של הבעלים להזרים כסף לקבוצה כדי להקים את הפעילויות הנוספות ובהן את קרנות הפרייבט אקוויטי. ואולם הכספים לא הגיעו, ועל הרקע הזה נתגלע סכסוך קשה בין בן-שושן לסיטון, שכלל גם אמירות והאשמות קשות.
קבוצת הדס-ארזים, ובה בית ההשקעות, הוקם ערב הסלמתו של המשבר בשווקים. בדומה לבתי השקעות אחרים, גם הדס-ארזים סבל מקיטון בנכסיו. הפעילות המרכזית, קופות הגמל, איבדה כ-20% מנכסיה והן מנהלות כיום קצת פחות מ-3 מיליארד שקל, לעומת 3.7 מיליארד שקל בעת רכישתן לפני כשנה.