הנה ידיעה לא מרעישה בכלל: הדרבי התל-אביבי, שישוחק הערב (ב') בסיבוב ט' של גביע המדינה, הוא כבר לא המשחק הכי מעניין בכדורגל הישראלי. אפילו לא השני הכי מעניין. נקודה. איך אפשר להעמיד נתון כזה שערורייתי כעובדה? מאוד פשוט. הכלי הברור ביותר הוא צופי הטלוויזיה, כמה מהם מוכנים לעזוב את עיסוקיהם ולבהות במסך כששתי הקבוצות האלו משחקות.
ובכן, מתברר שבשלוש העונות האחרונות רמת ההתעניינות בדרבי הולכת ופוחתת באופן משמעותי. כמות האנשים הממוצעת שראתה בתקופת הזמן הזו את הדרבי התל-אביבי הגדול היתה נמוכה כמעט ב-20% מכמות האנשים שראתה בטלוויזיה את המשחק הגדול באמת של הכדורגל הישראלי: בית"ר ירושלים-מכבי חיפה. גם את המשחק בית"ר-מכבי ת"א ראו יותר אנשים בעונות האחרונות מאשר את הדרבי.
את חוסר העניין היחסי בתל-אביביות גילו מהר מאוד הגופים שמשדרים את ליגת העל. בערוץ 10, שמשדר את המשחק המרכזי, מודים כי ההחלטה לשדר פחות את התל-אביביות בשנים האחרונות נובעת מכך שהן הפכו לקבוצות פחות מעניינות. הנתונים הם די ברורים: מתוך 85 מחזורי ליגה בשלוש העונות האחרונות, שובצה בית"ר בערוץ 10 ל"משחק המרכזי" 48 פעמים. בתקופת הזמן הזאת שודרה מכבי תל אביב 28 פעמים, בעוד שהפועל היא רק הקבוצה הרביעית הכי נצפית בישראל עם 22 שידורים בלבד. אפילו בעונה הנוכחית, כשבית"ר בדרך הברורה להזדכות על תואר האליפות, היא עדיין מקבלת יותר שידורים (9 עד כה) מהקבוצות שנאבקות על הכתר (מכבי חיפה 8 שידורים, הפועל ת"א 5, נתניה 5).
מפילוח נתוני הרייטינג של הקבוצות האלו וכמות השידורים שכל אחת קיבלה, עולה תמונה מעניינת: בשלוש העונות האחרונות ראו את בית"ר ירושלים 10.3 מיליון בתי אב, לעומת 6.1 מיליון בתי אב שראו את מכבי ת"א, 5.6 מיליון שראו את מכבי חיפה, ורק 4.8 מיליון שראו את האדומים.
יש אמנם נתון אובייקטיבי שמשפיע על העניין והוא חוסר ההצלחה של התל-אביביות בליגה בשלוש העונות האחרונות, שהרחיק אותן מהבמה התקשורתית ומהתודעה. מכבי לא לקחה אליפות כבר שש שנים, בעוד הפועל מחכה תשע שנים להקיף את המגרש עם הדגל. ב-15 העונות האחרונות הן חולקות ביחד ארבע אליפויות בלבד, בעוד שבאותה תקופת זמן הגדולות האחרות של הליגה - בית"ר ומכבי חיפה - זכו 10 פעמים בתואר.
גם מתח פוליטי מוכר
איך הפכה בית"ר לבייבי של הגופים המשדרים על חשבון התל-אביביות? "כשאנחנו באים לשדר משחק ליגה, יש לנו שני שיקולים - העניין הספורטיבי והעניין הטלוויזיוני", מסביר נתי דינר, סמנכ"ל השיווק והפרוגרמינג של ערוץ 10. "מבחינת עניין טלוויזיוני, אז נכון להיום שתי הקבוצות שצברו את חוג האוהדים הכי גדול בארץ הן מכבי חיפה ובית"ר. הן תמיד יהיו הקבוצות החמות יותר מבחינת כמות האוהדים, ורק אחריהן מגיעות התל-אביביות.
"גם הפיזור בארץ של אוהדי בית"ר ומכבי חיפה הוא גדול יותר. באזור הצפון יש המון אוהדים למכבי חיפה, ובית"ר צברה המון קהל לאורך השנים בכל חלקי הארץ, וזה שיקול טלוויזיוני חשוב מאוד. מכבי תל אביב, שהיא קבוצה שנחשבת גדולה, בשנים האחרונות לא מביאה לנו רייטינג אלא אם כן מדובר במשחק דרבי".
לגבי שיקולים ספורטיביים, אומר דינר כי הבחירה בבית"ר בעונה הראשונה שהיא רצה לאליפות היתה די קלה. "בעונת האליפות הראשונה של בית"ר עם גאידמק, היא היתה הקבוצה הכי מעניינת באופן משמעותי יותר מהאחרות. גם כשהיא שיחקה נגד קבוצות תחתית, מבחינתנו בערוץ המשחקים שלה היו יותר מעניינים גם ממשחקי צמרת אחרים. בעונת האליפות השנייה של בית"ר, כלומר העונה שעברה, בית"ר ברחה לליגה בשלב מוקדם יחסית אבל אנחנו לקחנו החלטה שעדיף להמשיך ולשדר משחקים שלה מול קבוצות תחתית, אפילו כשהאופציה היתה לשדר משחקי צמרת של מקום 2 מול מקום 3. כי לאף אחד לא היתה סיבה לחשוב שקרית שמונה וסכנין או אפילו נתניה שהיו בצמרת ישיגו את בית"ר. כאן בדיוק נכנס שיקול של נתוני צפייה - כמות הצופים שיבחרו לראות משחק בין סכנין לקרית שמונה למרות שהם בצמרת היא קטנה.
"יש עוד שיקולים שהם מעבר לכדורגל ונכללים בשיקולי אטרקטיביות. למשל, המשחק בין בית"ר לסכנין, שבעבר היה אפשר למכור אותו לציבור מבחינת רמת עניין שמעבר למשחק כדורגל, בגלל כל המתח הפוליטי מחוץ למגרש בין הקבוצות האלו".
נתי דינר: "מבחינת עניין טלוויזיוני, הקבוצות החמות תמיד יהיו בית"ר וחיפה"
* מי מחליט איזה משחק ישודר?
"שלושה אנשים: מנכ"ל הערוץ יוסי ורשבסקי, רונן רץ שהוא אחראי על שידורי הספורט, ואני. את ההחלטה אנחנו משתדלים לקחת שבועיים לפני המשחק כדי שההתאחדות תוכל להתארגן בזמן".
"נתניה נתפסת כבינונית"
לגבי הישגיות וריצה של קבוצות בצמרת, הדוגמה הטובה ביותר לכך שריצה למעלה לא מהווה שיקול טלוויזיוני היא מכבי נתניה. מי שהיתה סגנית האלופה בשתי העונות האחרונות וגם השנה רצה בצמרת ועוד עם לותר מתיאוס, היא קבוצה שמבחינת קברניטי הטלוויזיה לא שווה פריים-טיים. "שידרנו כבר משחקי צמרת שנתניה היתה מעורבת בהם, וגילינו שהיא לא אטרקטיבית", מסביר דינר. "זו קבוצה שעדיין נתפסת כבינונית. חוג האוהדים שלה מתרכז בעיקר בעיר נתניה, והיא לא מעוררת עניין ברמה הארצית".
מפילוח של משחקי חמש הקבוצות הגדולות בינן לבין עצמן בשלוש העונות האחרונות, עולה שהמשחקים שנתניה היתה מעורבת בהם נגד ארבע הגדולות האחרות קיבלו רייטינג נמוך ב-35% מהמשחקים בהן היתה מעורבת בית"ר ו-25% מהמשחקים בהם היתה מעורבת מכבי חיפה. בהקשר של מכבי נתניה יש עוד שיקול מדוע היא משודרת פחות: האצטדיון הביתי שלה. בדיוק כמו האורווה וכמעט כל המגרשים האחרים בארץ שהם לא בלומפילד או טדי, גם הקופסה לא נתפס כלוקיישן טלוויזיוני שיכול להעמיד הפקה ראויה. "השיקול האם לצלם משחקים באצטדיונים כמו הקופסה או האורווה הם כאלו שבהחלט נלקחים בחשבון", מסכם דינר.
ליגה של גדולות
הפיכתה של ליגת העל בשנים האחרונות לליגה של הקבוצות הגדולות בלבד, לפחות מבחינה טלוויזיונית, מתאפשרת היום מסיבה נוספת. בעבר כשליגת העל שודרה בערוץ 2 היו הגבלות על הזכיין, שקבעו כי כל קבוצה חייבת להיות משודרת לפחות פעם אחת במגרש הביתי שלה. כלומר הזכיין היה יודע שפעם אחת במהלך העונה הוא ייאלץ להגיע גם לאצטדיונים בעילוט, בבאר שבע או בכפר סבא, והיה צריך לראות איזה מחזור הוא מקריב כדי לדחוף משחקים במקומות האלו. היום אין את העניין הזה יותר. מהסיבה הזאת בדיוק קרית שמונה לא זכתה עד היום לשידור פריים-טיים אחד מהמגרש הביתי שלה בערוץ 10.
הנתון הכי טוב שיכול להמחיש מדוע הפך הכדורגל הישראלי לליגה של הגדולות בעידן של טלוויזיה מסחרית, הוא כמות המשחקים של הקבוצות הקטנות בינן לבין עצמן: בשלוש העונות האחרונות מתוך 85 משחקים, רק פעמיים "התאבד" ערוץ 10 ושידר בפריים-טיים משחקים שהיו מעורבות בהן שתי קבוצות קטנות. זה קרה במחזורי הסיום של העונה שעברה, המשחק נתניה-קרית שמונה, והמשחק נתניה-בני יהודה - שניהם השיגו את נתוני הצפייה הנמוכים אי פעם למשחקים בליגת העל בעידן "המשחק המרכזי"- 6.6% ו-5.3% בהתאמה.
דינר סבור ש"הרייטינג של הכדורגל הידרדר ברגע שהכוכבים עזבו את הארץ". דמויות כמו יוסי בניון, טל בן חיים ובן סהר היו יכולות להוסיף עניין לליגה הזו. אבל כנראה שהליגיונרים הם לא האשמים היחידים באדישות של הציבור לכדורגל.
אבי נמני ויוסי אבוקסיס. הפסד שיווקי
חפשו שחקן בליגת העל שעונה להגדרה הישנה והנוסטלגית "כוכב", וכנראה שתתקשו למצוא. לא יניב קטן, לא שי אבוטבול וגם לא אבירם ברוכיאן יכולים להתחרות באספקט הזה עם שני הכוכבים האחרונים שהיה לליגת העל להציע, ושניהם כבר תלו את הנעליים: אבי נמני ויוסי אבוקסיס. שניהם יהיו היום על הקווים בבלומפילד במקום על המגרש. וזהו כנראה ההפסד השיווקי הכי גדול שהכדורגל הישראלי ספג בשנים האחרונות.
הרייטינג של חמשת המשחקים הכי נצפים בליגת העל בשלוש השנים האחרונות:
מכבי חיפה - בית"ר ירושלים (מחזור 24, 2006/07) - 19.4%; בית"ר ירושלים - מכבי חיפה (מחזור 19, 2006/07) - 18.9%; מכבי חיפה - בית"ר ירושלים (מחזור 8, 2006/07) - 18.8%; מכבי חיפה - בית"ר ירושלים (מחזור 8, 2007/08) - 17.8%; מכבי ת"א - מכבי חיפה (מחזור 26, 2006/07) - 17.7%
הירשם לניוזלטר והתראות ספורט