גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השופטים כבר לא מפחדים מהתאגידים: בחודשים האחרונים חל גידול חד באישור תביעות ייצוגיות

בשנה החולפת התקבלו כ-10 בקשות לאישור ייצוגיות, בנושאים מגוונים ובסכומים גבוהים - והיד עוד נטויה ; עורך דין המייצג תובעים ייצוגיים: "ברגע ששופט אחד או שניים התחילו לאשר, השער נפתח ושאר השופטים נכנסו בו"

במשך שנים הרגישו עורכי דין המייצגים תובעים ייצוגיות כדון קישוטים הנלחמים בטחנות-רוח. בדרכם לבית המשפט ליוותה אותם תחושה קשה, כי מלחמתם נגד העוולות שקיימות בשוק חסרת סיכוי, בייחוד על רקע גישתם המתבצרת של בתי המשפט נוכח הסכומים העצומים שנתבעו ודמות "התובע הייצוגי הטרדן" שהשתקפה מעיני רוב השופטים. הנתונים, שהראו כי רק אחוזים נמוכים מהבקשות לאישור תובענה ייצוגית אכן אושרו, תמכו בתחושותיהם הקשות.

אלא שבשנה האחרונה חל שינוי בולט בענף התביעות הייצוגיות ובדרך שבה מתייחסים אליהן השופטים. יותר ויותר בקשות לאישור תביעות ייצוגיות אושרו, יותר פשרות הושגו, וגם הערות של שופטים בפסקי-דין ובאולם הראו על שינוי מסוים בגישתם לתובעים הייצוגיים ולבאי-כוחם. בשנה החולפת אושרו יותר מ-10 בקשות לאישור תובענות ייצוגיות, בנושאים מגוונים ובסכומים גבוהים.

הבולטת בהן היתה הבקשה לאישור תביעה בסכום של 7 מיליארד שקל, הגבוה ביותר שאושר בבתי המשפט עד כה, נגד 3 הבנקים הגדולים, הפועלים, לאומי ודיסקונט, בגין תיאום שיעורי הריבית שהם גובים. גם פסקי-הדין הלכו צעד אחד קדימה, כשאבן-הדרך היתה פסק הדין שחייב את תנובה לשלם 55 מיליון שקל בפרשת הסיליקון בחלב.

האם מעמדו של האיש הפרטי, "האזרח הקטן", השתנה סוף-סוף מול תאגידי הענק? האם ה"שוט" של התביעות הייצוגיות מרתיע היום יותר מתמיד? ומה תרומתו של חוק התובענות הייצוגיות החדש, שנכנס לתוקפו לפני יותר מ-3 שנים, להלך הרוח המשתנה?. עורכי-הדין המייצגים נתבעים וגם אלו המייצגים תובעים, מספקים תשובות דומות לשאלות הללו. עידן חדש בתובענות ייצוגיות? "כן", עונים רובם. ורק עורך-דין אחד, שעורך בדיקה של הנתונים הסטטיסטיים, לא ממהר להצטרף ל"מקהלה".

ההתקפות ההדדיות נעשו מתונות

"מבחינה מעשית היום קל יותר לאשר תביעה ייצוגית. רואים זאת בשטח. ב-2007, אושרו מעט מאוד בקשות לתביעות ייצוגיות, 4-5 בלבד, ופתאום ב-2008 המספר קפץ משמעותית", אומר עו"ד יצחק אבירם, המייצג בעיקר תובעים ייצוגיים. אבירם ייצג, בין השאר, את תובעי עו"ד ישראל פרי (בפרשת הפנסיה הגרמנית), ואת תובעי חברות הלמן-אלדובי (בסך 66 מיליון שקל) ופריזמה (בסך 856 מיליון שקל), בעקבות הפסדיהן בתקופת המשבר הכלכלי. "החיים שלי, כעו"ד המייצג תובעים ייצוגיים, הרבה פחות קשים".

לדבריו, הסיבה העיקרית לשינוי היא ההפנמה, "סוף-סוף", של החוק החדש לתביעות ייצוגיות. "לקח שנה וחצי עד שבתי המשפט התחילו לעכל אותו. החוק חוסם את כל הטענות המקדמיות הפרוצדורליות שהיו קודם, ומאפשר לאשר תובענות ייצוגיות. קודם היה מלאי עצום של טענות ושאלות מקדמיות, שלגביהן התלבטו בתי המשפט לפני שדנו בתובענה. ההתאמה של התובע, ההתאמה של המייצג, הקיום של קבוצה, גובה הנזק, קטן מדי-גדול מדי-הרבה מדי, ועוד המון דברים. בא החוק וצמצם את כל אלה לשאלות הרבה יותר פשוטות".

החבל השתחרר והשער נפתח

עוד שינוי שהביא החוק היה הרחבת העילות שמכוחן ניתן להגיש תובענה ייצוגית. עם כניסתו לתוקף החלה התגוששות משפטית ותקשורתית בין עורכי-הדין המייצגים תובעים ייצוגיים לאלה המייצגים נתבעים, על רקע שיטפון התובענות הייצוגיות שהציף, ומציף, את בתי המשפט מראשית 2006. עורכי-הדין שייצגו נתבעים ייצוגיים פתחו במתקפה חזיתית נגד פרץ התביעות, בטענה שהחוק החדש פרץ סכר ש"הגן" על לקוחותיהם ועל בתי המשפט מקריסה, בעקבות הגשת תביעות-סרק.

חבריהם, מהצד השני של המתרס, המייצגים תובעים, טענו כי התביעות המרובות הן ברוח החוק החדש המעודד הגשת תביעות ייצוגיות ככלי להגנה על הצרכן ו"האזרח הקטן".

ב-2008 נדמה היה שהסערה שככה. החוק החדש כבר לא היה כל-כך חדש, ההתקפות ההדדיות הפכו למתונות יותר, וחלה רגיעה מסוימת בגזרה. אלא שאט-אט, בתוך השקט הזה, החלה להסתמן מגמה חדשה: בתי המשפט הפסיקו להירתע מהתובענות הייצוגיות שהוגשו להם, והחשש מהכמות, פינה את הדרך לבחינת האיכות.

לדברי אבירם, "התביעות הגדולות שאושרו בתחילת 2008, בסך 100 מיליון שקל או 7 מיליארד, הורידו את אפקט הפחד. לפני כמה שנים, כשניהלנו תביעות ייצוגיות ראינו שבתי המשפט נרתעו מהסכומים שנתבעו, שנראו להם ענקיים. באופן מוזר בתי המשפט התנהגו כאילו הם מגינים על הממסד, כאילו החברות הגדולות הן חלק מהממסד. מאוד הקפידו עם התובעים על הדברים הכי קטנים.

"היום החבל השתחרר. שופטים התרגלו לגובה הסכומים הנתבעים. ברגע ששופט אחד או שניים התחילו לאשר, השער נפתח, ושאר השופטים נכנסו בו. היום קל להם לאשר תביעה ייצוגית, כי אישור כזה, שהיה קודם יוצא דופן, הוא כבר לא משהו ייחודי".

גם בית המשפט העליון תורם היום את חלקו היחסי ("והמועט עדיין", לדברי עורכי-דין המייצגים תובעים), ל"חגיגה" של התובעים הייצוגיים. אחת מהוראות החוק החדש קובעת, כי הוא יחול באופן רטרואקטיבי גם על בקשות והליכים המתקיימים בפני בתי המשפט, על עניינים שאירעו זמן רב לפני פרסומו. בפסק-דין שניתן בדצמבר אשתקד, הרחיב בית המשפט העליון הוראה זו וקבע, כי החוק יחול אף על עניינים הנמצאים בערעור, אשר הוגש לאחר פרסומו. בעקבות קביעה זו, חזרו לא מעט תיקים ייצוגיים מהערכאה העליונה לבית המשפט המחוזי לצורך דיון מחודש בהם, ברוח החוק.

משתמשים בתביעות להעברת מסרים

עם זאת, אבירם משתדל להישאר עם שתי רגליים על הקרקע. "תביעה ייצוגית יכולה לשמש 'שוט' מאוד חזק, כיוון שכבר לא רואים אותנו כמטרד. מתייחסים לתובעים ייצוגיים בסובלנות רבה יותר". עם זאת, הוא מוסיף: "אמנם לא רואים אותנו כאורח לא רצוי, אבל עדיין לא פורשים בפנינו שטיח אדום".

הרוח החדשה אינה פוסחת גם על עורכי הדין המייצגים נתבעים. עו"ד גיל אוריון, שותף במשרד עוה"ד פישר, בכר, חן וול, אוריון, שמייצג נתבעים ייצוגיים, בהם מולטילוק, מנורה, טיב-טעם, הבנק הבינלאומי, בנק דיסקונט, מגדל, הפניקס, סונול ואחרים, מספק הסבר אפשרי לתופעה. "הסיכוי לעבור את רף אישור התביעה כייצוגית הוא גבוה באופן משמעותי. יותר ויותר תביעות ייצוגיות מאושרות, כיוון שחלק מהשופטים תופסים את עצמם, יותר מתמיד, כמעבירי מסרים חינוכיים, על דרך של אישור תביעה כייצוגית.

"הם מאשרים תביעות ייצוגיות בעיקר בתחום הצרכני, מתוך הערכה שהתביעות האלה בסופו של דבר משרתות את העקרונות שעליהם נסמך חוק הגנת הצרכן. התביעות הייצוגיות משמשות בידי בתי-משפט לצורך העברת מסרים - בתחומי צרכנות, עישון במקומות אסורים, איכות הסביבה ועוד. מאז חקיקת החוק החדש יש לשופטים כלי, שלצידו סנקציה חמורה, כדי להוביל את המשק להתנהלות ראויה, והם משתמשים בו".

עו"ד ברק טל, שותף במשרד עוה"ד יגאל ארנון, המייצג אף הוא נתבעים, ביניהם סלקום, אל-על, HOT, בנקים וחברות ביטוח, מוסיף, כי "מאז חקיקת החוק, לפני 3 שנים, ישנה עלייה ברורה ועקבית, שהולכת וגדלה משנה לשנה, של אישור תובענות ייצוגיות".

לדברי טל, "המצב המשפטי בתחום זה הלך והתגבש עם השנים בעקבות פסיקה רבה שניתנה. התבהרות הכללים ודחיית תביעות סרק בשנים עברו, הביאו לכך שהתביעות המוגשות בשנים האחרונות מנוסחות טוב יותר, ממוקדות יותר ומכוונות את החץ למקרים חזקים יותר. בנוסף, אני מסכים עם הטענה שככל שמאושרות יותר תביעות, גם כאלו עם פוטנציאל של מיליארדי שקלים, הדבר מביא לכך שבתי המשפט חוששים פחות מאישור תביעות ומסכומי העתק שלהן".

עו"ד מיקי קידר, שפרסם לפני כמה שנים קטלוג בן אלפי עמודים של "תובענות ייצוגיות" ועסוק עתה באיסוף ובשכלול הנתונים מהשנתיים האחרונות, מצנן מעט את ההתלהבות. לפחות מבחינה סטטיסטית. לדבריו, "בשנה האחרונה יש אמנם כמות יותר גדולה של אישורים, אבל הרושם שמתקבל מהבדיקה שלי הוא שהמגמה הזו נובעת ומושפעת מהיקף הגידול של התביעות שמוגשות. בשלב זה, בטרם סיימתי את הבדיקה, מצטייר כי מבחינת אחוזים, הנתונים דומים לשנים קודמות".

חולמים על שכר-הטרחה הנלווה

גם אם לנתונים הסטטיסטיים יהיה אפקט מצנן, חוקי המשחק בזירת ההתגוששות, שבה כיכבו עורכי-דינם של שני הצדדים למחלוקת הייצוגית, משתנים ומותאמים לעידן החדש, שבו יש לתובענות הייצוגיות מעמד מכובד. קודם כול, המיקום של הזירה השתנה באופן משמעותי.

"בשיחה שהיתה לי עם עורכי-דין נוספים שמייצגים נתבעים", מספר עו"ד גיל אוריון, "אמרנו בינינו לבין עצמנו, שעברנו מהשלב שבו אנחנו עושים את עיקר המלחמה בשלב אישור התביעה כייצוגית, לשלב שבו אנחנו מתחילים להתמודד עם התיק עצמו. הזירה עברה משלב האישור לשלב ההתמודדות עם התיק לגופו.

"בשעתו, כאשר אושרה תביעה כייצוגית זה היה מין אירוע מכונן ומכה קשה, והיום אתה אומר לעצמך: 'או-קיי, בפורטפוליו של 100 תביעות שאתה מברר באופן טבעי לאור המגמה, חלק מהן יהיו תביעות ייצוגיות מאושרות, שצריך יהיה להתמודד איתן אם בבקשת רשות ערעור לעליון על עצם האישור ואם בהתמודדות בתיק העיקרי.

עוד תופעה חדשה בזירה: עורכי-הדין בתחום, שעם הזמן נחלקו לפרקליטים המייצגים תובעים ייצוגיים, ולאלה המייצגים את הנתבעים, לוטשים עיניים לפינה השנייה של הזירה ולעיתים, בתיקים מסוימים, אף עורקים לצד שכנגד.

אוריון: "היום, לאחר שאושרו תביעות בסך עשרות מיליונים ואף מיליארדים, עורכי-דין רבים חולמים על שכר-הטרחה שנלווה אליהן. משכר-טרחה של 5 ספרות אנחנו מדברים על שכר-טרחה של שש ספרות ואפילו יותר. זה מתחיל להיות ביזנס משמעותי.

"2-3 סיפורי הצלחה יצרו מודעות גבוהה יותר בקרב עורכי-הדין. אם בעבר היו 2-3 משרדים שעסקו בייצוג תובעים, היום יותר משרדים עוסקים בזה. יותר מזה, ישנם גם משרדים גדולים, שבעבר ייצגו רק נתבעים, שמרשים לעצמם לעבור לצד השני. אני מייצג היום נתבעים מול משרדי נשיץ-ברנדס, ש. הורוביץ ועברון - משרדים שבאופן מסורתי היו אמורים להיות מהצד שלי של המתרס, עם הנתבעים, ועכשיו אני מוצא אותם מולי".

תביעות ובקשות לאישור תביעות ייצוגיות שהתקבלו בין 1.1.08-10.1.09

* 9/2/2009

בית המשפט המחוזי בתל-אביב אישר תביעה ייצוגית נגד חברת מולטילוק, בטענה של הטעיית לקוחות, לאחר שבפרסומיה הציגה את מוצר הדגל שלה, "צילינדר מולטילוק אינטראקטיב", הכולל בקרת שכפול באמצעות "כרטיס חכם". זאת, בשעה שכל מנעולן יכול לכאורה לשכפלו בקלות

* 4/2/2009

בית המשפט המחוזי בתל-אביב אישר הגשת תביעה ייצוגית נגד חברות הביטוח מגדל, כלל, הראל, הפניקס ומנורה, בנוגע לגביית פרמיות חודשיות בתקופות אי-הכיסוי של פוליסת ביטוח אובדן כושר עבודה. היקף הנזק: כ-47.5 מיליון שקל, לשנים 1998-2004

* 29/1/2009

בית המשפט המחוזי מרכז אישר תביעה ייצוגית בסך 8 מיליון שקל נגד מועדון "בלה שלומקינס" בתל-אביב ובעליו, פנינה פייר, בגין אי-אכיפת איסור עישון במועדון

* 28/1/2009

בית המשפט המחוזי מרכז אישר תביעה ייצוגית נגד חברת הביטוח מנורה, בטענה שמכרה פוליסות ביטוח לכלי שיט, על אף שלא היה לה היתר לכך

* 20/1/2009

בית המשפט המחוזי בתל-אביב קיבל תביעה ייצוגית נגד חברות ביטוח, וקבע כי הן הפרו את חובת הגילוי היזום, בכך שלא הסבו את תשומת-לב מבוטחים המשרתים בצה"ל, כי היכולת לנצל פוליסות ביטוח רפואי משלים בעת השירות, מוגבלת וכפופה להוראות הצבא

* 11/1/2009

בית המשפט המחוזי מרכז אישר 3 בקשות לאישור תביעות ייצוגיות נגד חברות הביטוח מנורה, מגדל והפניקס, בעניין חישוב תגמולי ביטוח בפוליסות לביטוח נכות תאונתית במקרים של נכות חלקית עקב תאונה

* 7/10/2008

בית המשפט המחוזי בתל-אביב חייב את תנובה לשלם 55 מיליון שקל לכ-220 אלף אזרחים, שרכשו חלב תנובה שהוחדר לו סיליקון, בין אוקטובר 1994 ועד ספטמבר 1995. זהו סכום הפיצוי הגבוה ביותר שנפסק בישראל בתביעה ייצוגית במסגרת פסק-דין (שלא בפשרה)

* 2/6/2008

בית המשפט המחוזי בתל-אביב אישר הגשת תביעה ייצוגית בהיקף של 40 מיליון שקל נגד בנק לאומי. זאת, בטענה לגבייה שלא כדין של עמלת פירעון מוקדם מלקוחותיו, שנטלו הלוואה לדיור לא צמודה, או בריבית משתנה, ושביקשו החל ממאי 1996 לפרוע אותה בפירעון מוקדם

* 28/4/2008

בית המשפט המחוזי בתל-אביב אישר מחדש תביעה ייצוגית בסך 17 מיליון שקל נגד בנק מרכנתיל-דיסקונט, בגין גביית יתר של עמלת הפקדת צ'קים דחויים. זאת לאחר שבמהלך דיון בעליון בערעור, התקבל החוק החדש לתובענות ייצוגיות והתיק הוחזר לדיון מחודש במחוזי

* 6/3/2008

בית המשפט המחוזי בתל-אביב אישר הגשת תביעה ייצוגית נגד בזק, בהיקף 100 מיליון שקל (נכון לשנת 2005), בטענה כי היא גבתה מחיר מלא מלקוחות שירות האינטרנט המהיר של בזק "WOW" בטכנולוגיית ADSL, אף שבפועל היו בעיות טכניות בגלישה

* 14/2/2008

בית המשפט המחוזי בתל-אביב אישר הגשת תביעה ייצוגית, בהיקף של 135 מיליון, שקל נגד "תדיראן מוצרי צריכה", בטענה להטעיית צרכנים, בעת מכירת מזגנים שהוצגו ופורסמו כמוצרים הנושאים תו תקן, על אף שלא קיבלו היתר לתו תקן

* 21/1/2008

בית המשפט המחוזי בתל-אביב אישר תביעה ייצוגית בסך 7 מיליארד שקל נגד 3 הבנקים הגדולים, הפועלים, לאומי ודיסקונט, וקבע כי הם תיאמו לכאורה את שיעורי הריבית שהם גובים. זוהי התביעה הייצוגית בסכום הגדול ביותר שאושרה בישראל

עוד כתבות

נרות ותמונות לזכרו של אלכסיי נבלני, ליד הקונסוליה הרוסית בפרנקפורט / צילום: Associated Press, Michael Probst

מותו של נבלני הותיר את האופוזיציה הרוסית מפולגת בגלות

המלחמה באוקראינה פיזרה את האופוזיציה של רוסיה ● כשהיא נמצאת בגלות, חבריה מחכים לרגע הנכון להחליש את הנשיא ולדימיר פוטין

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברמ''י / צילום: אורטל צבר

התחזית של הבכירה ברמ"י לקרקע הלוהטת של תל אביב

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברמ"י, מצהירה שייצאו לשיווק קרקעות נוספות בשדה דב עוד השנה ● את המשך פינוי בסיסי צה"ל ומפעלים של מערכת הביטחון מאזורי הביקוש היא רואה כאתגר מרכזי ואומרת: "צריך להבין שיש מערכת אזרחית שחייבת להתפתח ולא יכול להיות שהמארג הביטחוני יקבל את הבכורה"

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

קובי מרנקו, מנכ''ל Arbe / צילום: דיוויד גראב

המניה קרסה בוול סטריט, וחברת האוטוטק מגייסת חוב בת"א

ארבה רובוטיקס של קובי מרנקו תנסה להנפיק אג"ח ב־120 מיליון שקל ולהירשם בבורסה בת"א, לאחר קריסת המניה בנאסד"ק ● כספי הגיוס יועברו לחברה בכפוף לחוזה עם יצרן רכב מוביל

ראש ה-CIA, וויליאם ברנס / צילום: Associated Press, Carolyn Kaster

ראש ה-CIA בדרך לדוחא לפגישת חירום, לנוכח זה ששיחות ישראל-חמאס "עומדות להתפוצץ"

שר הביטחון הבהיר: "המשמעות של סירוב חמאס - פעולה עצימה ברפיח בזמן הקרוב ביותר" • ראש ה-CIA יגיע ל"פגישה דחופה" בדוחא: "השיחות עומדות להתפוצץ" • 10 ישראלים נפצעו מפצמ"רים שנורו מרפיח לכרם שלום, 3 מהם במצב קשה • נפילות בקריית שמונה אחרי שורת אזעקות בצפון, בן 65 נפצע קל מרסיסים • עדכונים שוטפים

נמל גמליק בטורקיה / צילום: Shutterstock

כך אנשי מסחר בטורקיה ובישראל פועלים לעקוף את החרם

החלטת ארדואן לאסור סחר עם ישראל הדהים את גורמי המסחר בשני הצדדים, שפועלים עתה למציאת חלופות ● בעוד שאנשי עסקים באנקרה מקווים שמדובר בגל שיחלוף, בממשל מנסים להשיג באמצעות המהלך השפעה על עזה ● 3 הערות

פרויקט ''העיר הלבנה'' של יובל אלון בחיפה / צילום: חברת AVA STUDIO

עסקת הנדל״ן שמוכיחה: לחיפה כללים משלה

דירת 4 חדרים בשטח 117 מ"ר נמכרה בפרויקט "העיר הלבנה" של יובל אלון בחיפה, המשתרע על כ־26 דונם ● העסקה התעכבה כשלוש שנים, והדירה נמכרה ב־2.5 מיליון שקל, נמוך מהמחיר הנוכחי בפרויקט

בייראקטר TB2 / צילום: Associated Press, Efrem Lukatsky

החברה הביטחונית הזרה שהעניקה לעובדיה מענק בסך 18 משכורות

החברה הטורקית בייקאר, סמנכ"ל הטכנולוגיות שלה הוא חתנו של ארדואן, היא שיאנית היצוא בטורקיה והודיעה שתחלק לעובדים מענק נדיב במיוחד ● ואיפה החברות הביטחוניות הישראליות עומדות מולה ברמה הגלובלית?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: אלכס קולומויסקי־ידיעות אחרונות, דוברות הרשות השופטת, איל יצהר

האינטרסים והדילים: מאחורי הקלעים של הוועדה לבחירת שופטים

עשרות שופטים ורשמים חדשים מונו בשבוע שעבר, צעד הכרחי לאור העומס הכבד על מערכת המשפט ● הפשרות שנאלצו לעשות בוועדה כדי לזכות במינויים החדשים, ההישגים של הקואליציה, השריף החדש בנגב והמשמעות הנעלמת של המילה "זמני" ● חמש הערות על בליץ המינויים

וורן באפט מגיע לאסיפה השנתית של ברקשייר הת'אוויי בנברסקה, ארה''ב / צילום: Reuters, Scott Morgan

באפט הציג את יורשו והפתיע כשאמר: "מקווה להגיע בשנה הבאה"

וורן באפט בן ה-93 ערך את האסיפה השנתית הראשונה של ברקשייר האת'וויי מאז ששותפו ארוך־השנים, צ'ארלי מאנגר, נפטר בנובמבר האחרון ● באפט הביע אמביוולנטיות לגבי בינה מלאכותית וכינה אותה "שד גרעיני בבקבוק", התייחס לצמצום האחזקה שלו באפל, וכן לאדם שצפוי לרשת את מקומו כמנכ"ל ברקשייר

וורן באפט / צילום: Associated Press, Nati Harnik

וורן באפט מציג רווחי שיא והר מזומנים. למה הוא מוכר מניות אפל?

ברקשייר האת'ווי, בהובלת המשקיע האגדי וורן באפט, דיווחה על זינוק מרשים ברווח התפעולי ברבעון הראשון של השנה ● במקביל חברת האחזקות הודיעה על הקטנת פוזיציה בענקית הטכנולוגיה אפל בכ-13%

מחאת משפחות החטופים בקיסריה / צילום: מטה המשפחות

עינב צנגאוקר שבנה חטוף: נתניהו מטרפד עסקה תוך שהוא מתחבא תחת 'גורם מדיני בכיר'

המו"מ במצרים: ישראל לא תשלח משלחת לקהיר - עד להגעת תשובת חמאס הרשמית ● מקור בחמאס ל-N12: מתקרבים להסכם, ארה"ב הבטיחה את סיום המלחמה ● גם בסעודיה מדווחים - חמאס הגיב באופן חיובי להצעה המצרית, ארה"ב סיפקה ערבויות ● דיווח ערבי: ישראל לא מתנגדת לשחרורו של רב המחבלים מרואן ברגותי ● עדכונים בולטים

בארה"ב בטוחים: זה עומד להיות המבצע המסוכן ביותר אליו תצא ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הסכנות בכניסת צה"ל לרפיח, איך איראן יכולה להרוויח מההפגנות בקמפוסים בארה"ב ומה באמת חשוב לאמריקאיים בשנת הבחירות ● כותרות העיתונים בעולם 

כרים חאן, התובע הראשי של בית הדין הפלילי בהאג / צילום: Reuters, Latin America News Agency

התובע שנפגש עם משפחות בעוטף וכעת חוששים שיוציא צווים נגד ממשלת ישראל

מומחים מספרים לגלובס על התובע הראשי, כרים חאן, שבידיו הכוח להוציא צווי מעצר בינלאומיים לבכירים ישראלים ● הם מתארים משפטן מוערך שמבין את הזירה הפוליטית, וברגע שהוא מקבל החלטה - קשה להניא אותו ● עם זאת, הם בטוחים: אף אחד לא ייעצר כרגע

צילומים: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

חשיפה: יצוא הנפט לישראל דרך טורקיה נמשך למרות החרם. אלו הסיבות

אזרבייג'ן היא ספקית נפט משמעותית של ישראל, כשהזהב השחור מגיע דרך צינור באקו־טביליסי־ג'ייהאן (BTC) - שם, הנפט מועמס על מכליות בדרך לחיפה ● כך השפיעו יחסי אנקרה־באקו על ההחלטה לא לעצור את הנפט לישראל

ד''ר רוני סימונס, עמותת שותפות מגן / צילום: ינאי יחיאל

שיטת טיפול חדשה מנסה לסייע ללוחמים במניעת פוסט טראומה

הגישה שמציעה עמותת שותפות מגן משכללת טיפול משנות ה-80 באמצעות טכנולוגיות מציאות רבודה, תנועות עיניים ושיטות לוויסות רגשי ● עד כה, מאות לוחמים ואנשי כוחות הביטחון עברו את הטיפול ●  ישראל מתגייסת

צילומים: איל יצהר, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מה עומד מאחורי מסע המימושים של אלטשולר שחם בישראל - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

דוחות AMD ו-SMCI שפורסמו השבוע מציגות את האתגר הגדול בשוק השבבים ● החודש הגרוע בוול סטריט מזה שנה וחצי מגיע לגמל ולפנסיה ● כך משקיעות משפחות בעלות הון גבוה מ־50 מיליון דולר ● לבנק אוף אמריקה יש תחזית אופטימית לכלכלה הישראלית ● וגם: 3 המימושים הגדולים של אלטשולר שחם

חיילי צה''ל בעזה / צילום: דובר צה''ל

גורם ישראלי בכיר לניו יורק טיימס: היינו קרובים לעסקה, ההצהרות של נתניהו הקשיחו עמדות בחמאס

ישראל החלה הבוקר בפינוי אוכלוסייה אזרחית מאזור רפיח ●  3 לוחמים נפלו במטח שנורה אתמול מאזור רפיח לכרם שלום ● צה"ל והשב"כ תקפו מרכז פיקוד של חמאס במתחם אונר"א במרכז הרצועה ראש ה-CIA יגיע ל"פגישה דחופה" בדוחא: "השיחות עומדות להתפוצץ" • כל העדכונים

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

יום המסחר צפוי להיפתח בירידות שערים ● הדולר מזנק מול השקל בעקבות ההתחממות בדרום ● מיטב: הצריכה הפרטית עלתה והקמעונאיות מעלות מחירים רק כי הן יכולות, לא בגלל הצורך שלהן לפצות על גידול בהוצאות ● וורן באפט מכר מניות אפל ונראה שהוא פוזל להודו, "יש שם המון הזדמנויות" ● בבנק אוף אמריקה דווקא ממליצים על אפל באפסייד של 33% ● באופנהיימר ממליצים על מניות הבנקים הגדולים בארה"ב, "נסחרות בחסר עמוק" ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר בבורסה 

פרויקט TechMod / הדמיה: 3division

בהשקעה של יותר ממיליארד שקל: הפרויקט שצפוי לשנות את מודיעין

פרויקט TechMod בשטח של יותר מ־100 אלף מ"ר יוקם בפארק הטכנולוגי במודיעין, על קרקע בשווי של כ-62 מיליון שקל ● השותפים בפרויקט מאמינים כי הוא יתן מענה לאחד החוסרים הגדולים בעיר - מקומות תעסוקה ● כיום יותר מ־75% מתושבי העיר עובדים מחוץ לה