בית המשפט המחוזי בתל-אביב דחה היום (ה') את בקשת מייסד אמבלייז , אלי רייפמן, לבטל או לעכב את צו כינוס הנכסים שהוצא לו אתמול (ד'). הבקשה, קבעה השופטת ורדה אלשיך, "מנוגדת לדין, לצדק ולשורת ההיגיון, ודומה כי אין בכך אלא ניסיון נוסף של רייפמן להמשיך בדרך התנהלותו הקודמת - דרך שהביאה אותו, למרבה הצער, לפתחו של הליך פשיטת-רגל".
רייפמן טען, באמצעות עוה"ד דורון אפיק ושלומי תורג'מן, כי הוא אינו פושט- רגל שכן ברשותו נכסים בסך של למעלה מ-190 מיליון דולר, אותם הוא מנסה לממש כדי לפרוע את חובותיו. זאת בעוד חובותיו, כולל הריבית, נאמדים ב-35 מיליון דולר בלבד.
אבל אלשיך לא התרשמה. "הליכי פשיטת-רגל אינם דורשים מן הנושה, ולא בכדי, מלבצע או להוכיח חדלות פירעון מאזנית של כל חייב וחייב", קבעה, ולפיכך אין רלוונטיות לטענות רייפמן באשר למסת נכסיו. "רייפמן לא הניח את דעתי כלל וכלל לגבי כושר הפירעון שלו, שלא לדבר על האורח בו העלה את טענותיו והביא את 'ראיותיו'".
היא הוסיפה, כי "הליכי פשיטת-הרגל, כפי שנועדו לטפל בחייבים שאינם יכולים לשלם את חובם, נועדו לטפל אף בחייבים שאינם מוכנים לשלם את חובותיהם, ועוסקים בהברחות נכסים ובשאר מהלכים מתוחכמים, שכמעט ובלתי אפשרי לטפל בהם במסגרת הליכי הוצאה לפועל. מה לי חייב 'מרובה נכסים', אם הוא מסרב לשלם את חובותיו, ואף מצהיר קבל עם ועדה כי דאג כבר להסתיר את נכסיו באורח כזה שישים כל הליך משפטי - ולו הדרסטי ביותר - לאל?".
לדבריה, רייפמן מצהיר על נכסים בעלי ערך בחו"ל, אך הוא אינו מפרט עד כמה הם נזילים הלכה למעשה, מהן המגבלות על מימושם, והחשוב מכל - האם הם בכלל רשומים על שמו.
היא דחתה את טענות רייפמן לפגמים בהליך, וקבעה כי גם טענתו שקיבל ייצוג משפטי לקוי מעו"ד שלמה ארדמן לא תועיל לו. "ניסיונו של רייפמן להפיל אשמה שכזו על עורך דינו לשעבר תמוה אף נוכח העובדה, כי פרקליטיו דהיום היה נוכח והשתתף הלכה למעשה בניהול הגנתו במסגרת הדיון", ציינה.
"אינני שונה מטייקונים אחרים"
כאמור, רייפמן ביקש היום מבית המשפט המחוזי בתל-אביב לבטל את צו כינוס הנכסים שהוצא לו אתמול , משום שלטענתו הוא אינו פושט-רגל, שכן ברשותו נכסים בסך של למעלה מ-190 מיליון דולר, אותם הוא מנסה לממש כדי לפרוע את חובותיו. לחלופין הוא מבקש לעכב את הצו כדי לאפשר לו להגיע להסדר עם נושיו או לערער לבית המשפט העליון.
"לא ביקרתי מעולם באולם בית משפט, מעולם לא הואשמתי בעבירה, החזרתי כל הלוואה שנטלתי, ואין נגדי אף פסק דין אחד המשית עליי חיוב כספי", טוען רייפמן בתצהירו. "כל פשעי הוא שביקשתי לשמר את מקום עבודתם של עובדי החברה שהקמתי עם שותפיי, ולהגן עליהם מפני השתלטות עוינת שכל מטרתה המוצהרת היתה פירוק החברה ומימוש נכסיה".
לדבריו, "אינני שונה מטייקונים אחרים במשק ומחברות ציבוריות שהונם הצטמק בעת האחרונה, ואין כל ספק כי אין מקום להגדיר את כולם פושטי-רגל. מזה שנתיים שאני נאבק בניסיונות השתלטות על חברה שבניתי, ולשם כך לוויתי כספים מכל מקור אפשרי - בנקאיים, חוץ-בנקאיים, חברים ומשפחה, בכדי שאוכל לרכוש מניות של החברה ולצמצם את אפשרויות ההשתלטות. לא לוויתי כספים לשם מימון אורח נהנתני או כיסוי חובות הימורים".
ייצוג לקוי
באמצעות עוה"ד דורון אפיק ושלומי תורג'מן טוען רייפמן כי משמעות הצו עבורו היא הרת-אסון. לדבריו, בהליך נפלו פגמים, למשל כשאוחד הדיון בשתי הבקשות לפשיטת-רגל בניגוד להחלטה קודמת, או כשהשופטת ורדה אלשיך התעלמה ממסת הנכסים שלו. לדבריו, תצהירו של נפתלי שני נמחק בשל אי-הבנה כאילו הוא לא התייצב לדיון, בעוד שבפועל הוא לא הצליח להיכנס לאולם בשל הדוחק.
רייפמן סבור כי יש לבטל את הצו גם בשל הייצוג המשפטי הלקוי שקיבל על-ידי עו"ד שלמה ארדמן, אותו פיטר אמש. רייפמן טוען כי היה נוקט בקו אחר לגמרי מזה שנקט בו ארדמן. כך, למשל, היה ממציא לבית המשפט חוות-דעת חשבונאית והערכת שווי בדבר נכסיו, היה מבקש לחקור עדים וגורמים רלוונטיים נוספים, היה משווה בטבלה את הריביות שקיבל בהסכמי ההלוואות שלקח אל מול הריבית הנהוגה במשק ועוד.
ריפמן מפרט את שווי נכסיו: 35% ממניות חברת הפלדה הפולנית הוטה פוקוי, ששוויין 38.5 מיליון דולר; 35% ממכרה פחם בנמיביה, ששוויין 105 מיליון דולר; 35% ממכרה פחם נוסף בנמיביה, ששוויין 35 מיליון דולר; 15.3% ממניות אמבלייז (המשועבדות לשלי נרקיס), ששוויין 14.2 מיליון דולר; ווילה בסביון (המשועבדת אף היא לנרקיס), ששווייה 4 מיליון דולר. זאת, בעוד חובותיו לנושים, כולל הריבית, עומדים על 35 מיליון דולר בלבד.