ביהמ"ש המחוזי בת"א הוציא צו לכינוס נכסיו של אלי רייפמן; השופטת אלשיך: "יש צורך דחוף לשים קץ למעלליו"

בית המשפט המחוזי בתל-אביב מינה היום (ד') את כונס הנכסים הרשמי ככונס נכסים למייסד אמבלייז , אלי רייפמן, בגין חובות בסך 35 מיליון דולר - זאת כצעד מקדים להכרזתו כפושט-רגל.

"כמעט שלא ניתן להעלות על הדעת מקרה הולם יותר בו מתעורר צורך דחוף לשים קץ למעלליו של רייפמן, להוציא כנגדו צו כינוס ולמנות בעל תפקיד שיבחן את מצבת נכסיו ואת חוקיות צעדיו", קבעה השופטת ורדה אלשיך.

אלשיך עיכבה את ההליכים המשפטיים נגד רייפמן, הוציאה נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ, ומינתה את עו"ד איתן ארז כמנהל מיוחד לנכסיו. רייפמן ידווח בתוך שבוע לכנ"ר על מצב נכסיו, הכנסותיו, הוצאותיו וחובותיו.

בהחלטתה החריפה הוסיפה אלשיך, כי "עניין לנו במקרה קיצוני וחריג בחומרתו, שבו רייפמן מושך את נושיו במצגים והבטחות-סרק במשך חודשים ארוכים, מפר הסכמי פשרה בזה אחר זה, ובסופו של יום ממציא גירסת-סרק שאין בה מאומה כדי להתכחש לחבותו לחלוטין. כל זאת, כשבאותה תקופה בה הוא מעיד על קשייו ומבקש מהנושים לנהוג בסבלנות, ועורך שורה ארוכה של רישומי שיעבודים וצעדים אחרים שנועדו לנטרל מראש את יכולתם להיפרע ממנו בהליכים משפטיים".

לדבריה, "קשה להימנע מהרושם כי מירוץ עסקיו של רייפמן והאורח בו החשיב עצמו לאחד מעשירי ישראל, השכיחו מליבו את העובדה כי אף הוא, ככל אדם אחר, כפוף לדין - שלא לומר לכללים הבסיסיים ביותר של תום-לב והתנהלות בדרך מקובלת".

כן ביקרה אלשיך את רייפמן על ש"תשובותיו לרוב התאפיינו ב'התחכמויות' לשוניות. מקום שהשאלות לא היו נוחות לו - השיב תשובות מתחמקות ופתלתלות. עדותו וגירסתו לא השאירו עליי רושם אמין וחיובי".

"לגבב גירסה"

ההחלטה התמקדה בבקשת פשיטת-הרגל שהגישה חברת ההשקעות רוקמור (באמצעות עו"ד גד מינא), ונקבע כי החוב כלפיה אינו שנוי במחלוקת כנה. אלשיך קבעה כי בהתכתבויות עם רוקמור הודה רייפמן בהפרת הסכם האופציות, וכי רק משהונפה על ראשו חרב הכינוס - נזכר "לגבב גירסה" אודות תרמית שגילה לפתע, כך שתייצר לו "יש מאין" מחלוקת אודות החוב. לדבריה, ה"גילוי" המפתיע שרימו אותו הוא "מופרך ונגוע בחוסר תום-לב, שלא לומר שקרי".

כן קבעה כי רייפמן ביצע שני "מעשי פשיטת-רגל". האחד מתבטא במסכת של אמירות והצהרות העולה כדי אמירה מפורשת שהוא אינו רוצה או מסוגל לשלם חוב שהגיע מועד פירעונו. השני הוא "מסכת שלמה של העדפות נושים והברחות נכסים, שרייפמן לא חדל מהן לאורך כל התקופה, עד וכולל ערב הדיון בצו הכינוס".

הנושים שהועדפו הם ברובם אנשי השוק האפור, ש"ייתכן כי יש בידם אמצעים משל עצמם 'לשכנע' את רייפמן שלא להותירם עם התחייבות" חוזית בלבד.

אלשיך מתכוונת למשל להלוואה בסך 5.4 מיליון דולר שלקח רייפמן מיגאל ג'רבי בעת ששתי בקשות פשיטות-רגל עומדות נגדו, ולכך שלאחר הגשת אחת הבקשות שילם עורך דין מטעמו 3 מיליון דולר ל"7 נושים" שזהותם נותרה עלומה. "קשה להימנע מהרושם שרייפמן רואה בדין 'המלצה' בלבד שהוא יכול להתעלם ממנה במפגיע, ולאחר מכן לנסות ולהיתמם או לגבב טענות-סרק בכדי שלא לשאת בתוצאות מעשיו".

לדבריה, מדברי רייפמן ברור כי רישום נכסיו שלא על שמו לא נבע משיקולים לגיטימיים (כמו מיסוי) - אלא נועד "להבהיר" לנושיו כי אין טעם לטרוח ולתבוע אותו בגין חובותיו והבטחותיו המופרות חדשות לבקרים.

כן דחתה אלשיך את טענת רייפמן כאילו קיים "טרנד" להוציא צווי כינוס נגד אנשי עסקים. "נהפוך הוא - לדאבון הלב דומה כי ה'טרנד' המסתמן הינו של חייבים סדרתיים, שסבורים כי זכות מוקנית להם שלא לשלם את חובם, תוך שהם מהתלים בנושיהם ב'לך ושוב', ולגרור אותם להליכים משפטיים ארוכים ומייגעים, תוך הברחת נכסיהם (ש'אינם רשומים פורמלית' על שמם). עם מנהג שגור או 'טרנד' זה של חייבים מסוגו של רייפמן ראוי שלא להשלים, ודומה כי דווקא עבור חייבים מסוגו נועדו דיני פשיטת-רגל".

בתוך כך, רייפמן הודיע היום לבית המשפט כי החליף את פרקליטו, עו"ד שלמה ארדמן ממשרד משה נסים-רינקוב-סנדרוביץ, בעוה"ד דורון אפיק ושלומי תורג'מן. (פש"ר 1240/09).